הפנסיה והמשכנתא הן ההשקעות הגדולות ביותר בחיינו.

הדירה ניתנת לחלוקה בדרכים כאלה ואחרות, אך בעת הגירושים מתגלית לעיתים קרובות ההשקעה בפנסיה כבעייתית ביותר לחלוקה, ובתי המשפט מתקשים להגיע בנושא להכרעות פשוטות וצודקות.

לדברי היועץ הפנסיוני הבכיר והאקטואר שחר לוי, החוק הישראלי נותר מעורפל ומותיר סוגיות מורכבות ללא פתרון כמו זכותם של גרושים לקצבת שאירים, או שלילת זכויות פנסיוניות מאישה גרושה המתאפשרת בחלק מתקנוני קרנות הפנסיה.

המציאות החוקתית המעורפלת מקשה על בתי המשפט להגיע להכרעה, ומותירה אותם להתחבט פעם אחר פעם במקרים פרטיים ומורכבים, ובכך נהפכים מאבקי הגירושים לממושכים ויקרים.

שחר לוי, מנכ"ל שותף ב"רול ייעוץ פנסיוני" שופך אור על הסיבוכים המשפטיים המתגלים בחלוקת פנסיה בין מתגרשים, מצביע על הדרכים ההוגנות והמעשיות לעשות זאת, וקורא למחוקק ולמפקח על הביטוח לתקן את החוקים המפלים.

היועץ הפנסיוני הבכיר והאקטואר שחר לוי, נקרא פעמים רבות להעניק את חוות דעתו על אופן החלוקה הרצוי של פנסיה ותכניות ביטוח בקרב מתגרשים. החישובים של שחר לוי הופכים לסבוכים ומורכבים לא רק מפני שמדובר בנכסים לא ממשיים שלא ניתן לראות אותם בעין, אלא גם בגלל התעלמות החוק הישראלי ממתן תשובות ברורות בסוגיות קשות המתעוררות כמעט בכל מקרה גירושים.

"הקושי בחלוקת נכסים פנסיוניים בכל העולם נובע בעיקרו מכך שהזכויות הפנסיוניות הניתנות במסלולים רבים מותנות במועד פטירתו של העמית, ובמועד פטירתם של השאירים שלו. כמו כן חלוקת הנכסים הללו תלויה בצבירת הכספים המשוערת של העמית עד פרישתו לפנסיה" אומר היועץ הפנסיוני שחר לוי. "היות ולא ניתן לדעת בעת הגירושים מה תהיינה הזכויות הפנסיוניות שיחולקו בבוא העת לבני הזוג המתגרשים, קיים צורך לערוך חישוב משוער, על מנת שגם נכסים נכבדים אלה, יבואו לידי ביטוי בחלוקה הצודקת בין בני הזוג".


איך
מחלקים פנסיה?
לדברי שחר לוי, החוק הישראלי מחייב את בני הזוג להגיע לאיזון הנכסים, כל עוד לא הוסכם ביניהם אחרת בהסכמי טרום נישואין. מטרת איזון הנכסים היא למעשה להבטיח כי בן הזוג החייב יוכל להעביר לצד השני באופן הוגן את מה שראוי שיקבל.

איזון הנכסים צריך לצאת מתוך הגדרת השיתוף של בני הזוג, ומשם לחזות קדימה את שווי הנכסים המחולקים.

נכסים רבים של התא המשפחתי קיימים כיום, וערכם אף עולה, אך הם לא ניתנים למימוש זמין ולחלוקה בפועל. מדובר למשל באופציות שניתנות ממקום העבודה של אחד מבני הזוג, דמי פיצויים ממקום העבודה של כל אחד מבני הזוג, קרנות הפנסיה שלהם, קופות הגמל, ביטוחים שונים ועוד.

איזון הנכסים צריך לחשב קודם כל את החלק המגיע לשני בני הזוג, ואז להגיע אל סכום מהוון שיבטא בצורה הוגנת את ערך הנכסים שנים קדימה – על פי ערכים של היום.


החוק
בישראל מותיר פתח לחוסר צדק
המציאות הזו הופכת למורכבת למשל בנוגע לקצבת פנסיה לשאירים, קצבה הניתנת לשאירים כאשר העמית נפטר. קרנות פנסיה רבות אינן מתייחסות אל גרוש כאל שאר על פי התקנון, ועל כן בעת הגירושים הוא מאבד למעשה את הבטחת השאירים שהייתה מוקנית לו עת היה נשוי. הדבר הופך למשמעותי ביותר בעיקר לבני זוג המתגרשים בגיל מבוגר.

כך למשל, אישה אשר היתה נשואה לבעלה לעיתים יותר מ-40 שנה, והזוג נקלע למאבק גירושים כשנה לפני צאת הגבר לפנסיה, לא תהיה האישה זכאית לקצבת שארים כלל, וזאת על פי תקנון קרנות הפנסיה.

"אין להמעיט בחשיבות קצבת השאירים לאלמנה" אומר שחר לוי. לדבריו פעמים רבות הגבר הוא המפרנס העיקרי של המשפחה, וקרן הפנסיה שלו צוברת נכסים רבים שנחשבים נכסים משותפים, ממש כמו פיצויים למשל.

תוחלת החיים של הגברים נמוכה יותר משל הנשים, וברוב התאים המשפחתיים האישה צעירה יותר מהבעל. על כן ברוב המקרים הופכת האישה לאלמנה הנסמכת בין השאר על קצבת השאירים שהשאיר אחריו בעלה המנוח. על כן הופכת סוגיית השארים לסוגיית חלוקה חשובה, המאפשרת לאלמנה ליהנות מקצבה של אלפי שקלים בחודש כל חייה. כאמור, קרנות הפנסיה מוחקות את זכותה של האישה לקצבת שארים אם היא התגרשה. "למרות אי הצדק הזועק שבדבר, תקנות אלה לא שונו לעולם" אמור שחר לוי.

לדבריו, בקרנות הפנסיה דמי השאירים יכולים להינתן למי שמוגדרים כאלמנים. כאלמנים מוגדרים בד"כ כאלו הנחשבים לבן זוג של הנפטר במועד הפטירה.

החוק לא מתייחס למאפיינים המיוחדים של סוגיות השארים והזכויות הפנסיוניות  לגרושים, ועל כן טענה שכזו לחלוקה של זכויות השארים בעת הגירושים אם מועלית, זוכה לפסקי דין שונים. לדברי שחר לוי יש להכריח את קרנות הפנסיה להתייחס לאפשרות של גירושים בתקנון שלהן, ובעצם לאפשר לבני הזוג להבטיח את זכויות הפנסיה שלהם ושל בני זוגם במקרה בו אחד מהם יסיים את חייו לפני השני, גם אם התגרשו לפני כן.


איך
ניתן לחלק עכשיו מה שאולי יינתן בעתיד?
חוסר היכולת של בני הזוג לממש את הזכויות הפנסיוניות שלהם מראש, וחוסר הרצון של רובם להיות בקשר תמידי עם בן הזוג לשעבר לאורך חייהם, יוצרים שלל מכשירים שנועדו לקיים את הסכם החלוקה.

החלוקה המקובלת כיום בהסכמי גירושים נעשית כך:

1. קביעת סכום החלוקה מתוך הכספים הזמינים לבני הזוג, כך שיאפשר את קיומם בצורה המיטבית ביותר.
2. העברת רכוש מבן זוג אחד לשני, רכוש אשר יבטא את אותם חלקים בלתי משולמים שנותרו בחלוקה.
3. המשך השיתוף בנכסים הנותרים, עד אשר ישתחרר הנכס, ואז כל אחד ייוותר את החלק היחסי שלו. גם פה, אופן החלוקה ייקבע במפורט בהסכם הגירושים.

בסעיף השלישי קיימת בעיה פרקטית, מפני שהוא מחייב את המתגרשים להיות בקשר אחד עם השני, וזה יוצר אי ודאות גדולה – מפני שקשה מאד לחזות את אורח החיים של בן הזוג בנפרד. על כן רוב הזוגות מעדיפים לשערך את הנכסים הלא ממומשים, ולהוונם בסכום כסף מוסכם.


מה זה אקטואר ואיך הוא פועל?
על מנת לערוך את החישובים הסבוכים שינסו לחזות כמה יצברו בני הזוג עד פרישתם, מה הסיכוי שכל אחד מהם ייוותר בחיים על מנת לקבל את זכויותיו, וכן כיצד ניתן לגלם את הסכומים הללו בערכים כספיים נקובים כבר היום לצורך חלוקה – יש צורך לשכור את שירותיו של אקטואר. האקטואר מכיר את תכניות הפנסיה והביטוח השונות לפרטיהן, מתחשב בריבית הריאלית השנתית המשוערת של המשק, ומכיר מקרוב את סטטיסטיקות תוחלת החיים. על פי מדדים אלה ונוספים קובע האקטואר מה ערכן המשוער של הזכויות הבלתי ממומשות של כל אחד מבני הזוג.

על מנת להשיב כמה מגיע לכל אחד מהמתגרשים, עורך האקטואר המוסמך טבלה שנתית בה מוצבים הסיכויים של כל אחד מבני הזוג להיוותר בחיים עד מועד קבלת הקצבה, בדרך כלל החל מגיל 64 לנשים ומגיל 67 לגברים. ממועד זה מחושבים הסיכויים למתן הקצבאות ליתרת חייהם.

בכל שנה, מעת הפרישה, מציין האקטואר את סכום ההפרשה הפנסיונית המשוערת, ומכפיל אותה בסיכוי של שני בני הזוג להישאר בחיים עד לאותו רגע.

הטבלה מגלה את הנכסים העתידיים הצפויים להיצבר לטובת כל אחד מבני הזוג, ונכסים אלה מחולקים על פי רמת החלוקה הנקבעת בבית המשפט.

עתה נעשית הערכה כיצד כל אחד מבני הזוג יוכל להגיע לסכום המגיע לו, אם יקבל כבר היום את סכום הכסף במזומן. לסכום זה מגיעים בהפחתה של ריבית מוסכמת  מכל שנה שנותרה בין מועד הגירושים למועד הזכאות לקבלת הכספים. כיום נהוג לחשב לפי ריבית ריאלית שנתית של 3%, מפני שיוצאים מתוך נקודת הנחה שאם בן הזוג יפקיד כבר היום את הסכום הניתן לו בבנק, במסלול סולידי וצמוד למדד, הוא ייהנה מריבית שנתית ריאלית נטו של 3% בשנה בממוצע.

דרוש שינוי בחוק
לדברי שחר לוי, הערפול הרב הקיים כיום בחוק הישראלי גורם למתגרשים לסבול מחוסר ודאות רב בחלוקת הנכסים שלהם. חוסר ההגדרות הקיים בחוק דורש מבתי המשפט להתחיל כל דיון מנקודת האפס, בכך נדרשים משאבים עצומים של כסף וזמן הן מהמדינה והן מהצדדים המתגרשים. שחר לוי קורא להכליל בחוק כללי היוון מחייבים לנכסים בלתי ממומשים, כללים שיחייבו אופן חישוב  וריבית היוון קבועה שתוכתב בחוק על ידי המדינה. כמו כן רצוי שהחוק יעניק משקלות לנושא גילו של בן הזוג המתגרש, משקלות אשר יטיבו את מצבם של מבוגרים המתגרשים, אשר מאבדים למעשה זכויות פנסיוניות שהיו שלהם עד לרגע הגירושים.

שחר לוי הוא יועץ פנסיוני בכיר ומנכ"ל שותף ברול ייעוץ פנסיוני, בעל רשיון יועץ פנסיוני העוסק בתחום מעל 20 שנה. לפרטים נוספים https://www.roll-us.co.il/