מחקר שנערך על ידי אוניברסיטת קיימברידג', בריטניה ואוניברסיטת פודן, סין, מצא כי מנה בודדת של חצבת היא בסבירות גבוהה פי 2.6 להיות לא יעילה לחלוטין בילדים שנולדו בחתך קיסרי, בהשוואה לאלו שנולדו באופן טבעי. .
כשל בחיסון פירושו שמערכת החיסון של הילד אינה מייצרת נוגדנים כדי להילחם בזיהום בחצבת, ולכן הם נשארים רגישים למחלה.
נגיף חצבת שני נמצא כגורם לחסינות חזקה נגד חצבת בילדי חתך קיסרי.
חצבת היא מחלה זיהומית מאוד, ואפילו שיעורי כישלון נמוכים של חיסונים יכולים להגביר משמעותית את הסיכון להתפרצות.
סיבה אפשרית להשפעה זו קשורה להתפתחות המיקרוביום של המעי של התינוק – האוסף העצום של חיידקים החיים באופן טבעי בתוך המעי. מחקרים אחרים הראו שלידה נרתיקית מעבירה מגוון גדול יותר של חיידקים מאם לתינוק, מה שיכול לחזק את המערכת החיסונית.
גילינו שלאופן שבו אנחנו נולדים – או בחתך קיסרי או בלידה טבעית – יש השלכות ארוכות טווח על החסינות שלנו למחלות כשאנחנו גדלים".
הנריק סאליה, פרופסור במחלקה לגנטיקה של אוניברסיטת קיימברידג', מחבר בכיר משותף של הדו"ח
הוא הוסיף: "אנחנו יודעים שלהרבה ילדים אין בסופו של דבר נגיף חצבת שני, וזה מסוכן עבורם כיחידים ועבור האוכלוסייה הרחבה יותר.
"תינוקות שנולדו בחתך קיסרי הם אלה שאנחנו באמת רוצים לעקוב אחריהם כדי לוודא שהם יקבלו את נגיף החצבת השני שלהם, כי הדקירה הראשונה שלהם נוטה הרבה יותר להיכשל."
התוצאות מתפרסמות היום בכתב העת מיקרוביולוגיה של הטבע.
לפחות 95% מהאוכלוסייה צריכה לקבל חיסון מלא כדי לשמור על שליטה בחצבת, אבל בריטניה נמצאת הרבה מתחת לזה, למרות שהחיסון נגד חצבת, חזרת ואדמת (MMR) זמין דרך תוכנית החיסון השגרתית לילדות של NHS.
מספר הולך וגדל של נשים ברחבי העולם בוחרות ללדת בניתוח קיסרי: בבריטניה שליש מכל הלידות הן בניתוח קיסרי, בברזיל ובטורקיה יותר ממחצית מכלל הילדים נולדים כך.
"בלידה בחתך קיסרי, ילדים לא נחשפים למיקרוביום של האם באותו אופן כמו בלידה נרתיקית. אנחנו חושבים שזה אומר שלוקח להם זמן רב יותר להדביק את הפער בפיתוח המיקרוביום של המעי, ואיתו גם את היכולת של המערכת החיסונית שתופעל על ידי חיסונים נגד מחלות כולל חצבת", אמר סאליה.
כדי לקבל את התוצאות שלהם, החוקרים השתמשו בנתונים ממחקרים קודמים של למעלה מ-1,500 ילדים בהונאן, סין, שכללו דגימות דם שנלקחו כל כמה שבועות מלידה ועד גיל 12. זה איפשר להם לראות כיצד רמות נוגדני חצבת בדם שינוי במהלך השנים הראשונות לחיים, כולל בעקבות חיסון.
הם מצאו כי ל-12% מהילדים שנולדו בניתוח קיסרי לא הייתה תגובה חיסונית לחיסון הראשון שלהם נגד חצבת, בהשוואה ל-5% מהילדים שנולדו בלידה נרתיקית. המשמעות היא שרבים מהילדים שנולדו בחתך קיסרי עדיין קיבלו תגובה חיסונית לאחר החיסון הראשון שלהם.
יש צורך בשתי מנות של חצבת כדי שהגוף יגרום לתגובה חיסונית ארוכת טווח ולהגן מפני חצבת. לפי ארגון הבריאות העולמי, בשנת 2022 רק 83% מילדי העולם קיבלו מנה אחת של חיסון נגד חצבת עד יום הולדתם הראשון – הנמוך ביותר מאז 2008.
סאליה אמר: "הססנות לחיסון היא באמת בעייתית, וחצבת נמצאת בראש רשימת המחלות שאנו מודאגים מהן בגלל שהיא כל כך מדבקת".
חצבת היא אחת המחלות המדבקות ביותר בעולם, המופצת בשיעול והתעטשות. זה מתחיל עם תסמינים דמויי הצטננות ופריחה, ויכול להוביל לסיבוכים חמורים כולל עיוורון, התקפים ומוות.
לפני שהחיסון נגד חצבת הוצג בשנת 1963, היו מגיפות חצבת גדולות מדי כמה שנים שגרמו ל-2.6 מיליון מקרי מוות בכל שנה.
המחקר מומן על ידי הקרן הלאומית למדעי הטבע של סין.
