במחקר עוקבה פרוספקטיבי שפורסם בכתב העת טבע בריאות הנפש, חוקרים בסין חקרו את הקשר הפוטנציאלי בין חשיפה לירוקות מגורים לבין שכיחות של חרדה ודיכאון וחקרו את המסלולים הבסיסיים. הם מצאו שהייה ממושכת בסביבות ירוקות קשורה לסיכון נמוך יותר לדיכאון וחרדה, פוטנציאלית באמצעות זיהום אוויר.
מחקר: חשיפה ארוכת טווח לירוקות מגורים וירידה בסיכון לדיכאון וחרדה. קרדיט תמונה: p-jitti / Shutterstock
רקע כללי
הפרעות נפשיות, כולל דיכאון וחרדה, הן מהמצבים המתישים ביותר, כשהשפעתן על נטל הבריאות העולמי עולה בהתמדה. הפרעות אלו משפיעות על מיליונים ברחבי העולם ומושפעות מגורמים גנטיים, התנהגותיים וסביבתיים. הכרה של גורמים הניתנים לשינוי הקשורים לבעיות נפשיות עשויה להציע מטרות חשובות להתערבויות ולהודיע על אסטרטגיות טיפול אפשריות.
כמות הוכחות הולכת וגדלה מזהה כיום בירקות מגורים כגורם סביבתי משמעותי בהפחתת מתח ושיפור הבריאות, במיוחד רווחה נפשית. בעוד שכמה מחקרי אורך מצביעים על קשר שלילי בין שטחים ירוקים ודיכאון, ממצאים לא עקביים מדגישים את הצורך במחקרי עוקבה פרוספקטיביים גדולים יותר ומתוכננים היטב כדי להבין טוב יותר את הקשר הזה. למרות שחשיפה ארוכת טווח לירוקות מספקת יתרונות מצטברים לבריאות הנפש דרך מסלולים שונים, יש מחסור בראיות מבוססות אוכלוסיה, והמנגנון השולט נותר לא ברור. במחקר הקוהורט הנוכחי, החוקרים בחנו את הקשר בין חשיפה ארוכת טווח לירוקות מגורים, דיכאון וחרדה תוך בחינת המסלולים והגורמים הפוטנציאליים.
לגבי המחקר
נתונים מ-409,556 משתתפים התקבלו מ-Biobank של בריטניה (בריטניה), קבוצה עתידית גדולה. הגיל החציוני של המשתתפים היה 58 שנים, ו-52.4% היו נשים. כ-90.8% מהמשתתפים היו לבנים, ו-86.2% גרו באזורים עירוניים. המשתתפים סיפקו מידע מפורט באמצעות שאלונים, מדידות פיזיות ודגימות ביולוגיות. הניתוח התמקד בקשר בין ירקות מגורים לאירועי דיכאון וחרדה, למעט אלו עם בעיות נפשיות קיימות. קבוצות משנה של משתתפים נותחו כדי לחקור את המסלולים הפוטנציאליים. משך המעקב הממוצע היה 11.9 שנים.
הירקות סביב אזורי מגורים הוערכה באמצעות NDVI (קיצור של Normalized Difference Vegetation Index), מדד המבוסס על השתקפות פני הקרקע של אורכי גל אינפרא אדום בתוך אזורי חיץ בגדלים של 300 מ', 500 מ', 1,000 מ' ו-1,500 מ'. הנתונים התקבלו מחישה מרחוק של ספקטרורדיומטר הדמיה ברזולוציה בינונית. בוצע עיבוד מקדים להסרת אזורים מעוננים ומכוסי שלג, וההשפעות של גוף המים טופלו. אבחנות חרדה או דיכאון בקו הבסיס ובמעקב אושרו באמצעות אשפוזים בבתי חולים, רישום מוות, רישומי טיפול ראשוני ודיווחים עצמיים שאומתו על ידי אנשי מקצוע בתחום הבריאות. מקרים זוהו באמצעות קודי הסיווג הסטטיסטי הבינלאומי של מחלות ובעיות בריאות קשורות (ICD-10).
מבלבלים ומגשרים פוטנציאליים שונים נשקלו בניתוח, כולל גורמים סוציו-דמוגרפיים (גיל, מין, מוצא אתני, הכנסה, השכלה, מיקום מגורים), גורמי אורח חיים (מדד מסת הגוף (BMI), מצב עישון, מצב שתייה) וגורמים סביבתיים ( מזהמי אוויר, רעש, אחוז מים, אמצעים מורפומטריים עירוניים). ניתוחים סטטיסטיים כללו מודלים של סיכון פרופורציונלי של Cox משתנים בזמן, יחסי סיכונים (HR), ספליין מעוקב מוגבל, ניתוח תיווך, ניתוח תת-קבוצות וניתוח רגישות.
תוצאות ודיון
בתקופת המחקר, כ-4.1% ו-3.5% מכלל המשתתפים אובחנו עם חרדה (HR = HR = 0.86) ודיכאון (HR = 0.84), בהתאמה. חשיפה לירוקות במגורים הראתה באופן עקבי אפקט מגן על דיכאון וחרדה, עם הפחתות משמעותיות בסיכון שנצפו על פני גדלי חיץ שונים. ניתוחי תיווך הצביעו על כך שזיהום אוויר, בעיקר חלקיקים בקוטר 2.5 מיקרון (PM2.5), לא2לאאיקסכך2ו-O3, תיווך באופן משמעותי את הקשרים בין NDVI לבין דיכאון וחרדה כאחד. יתרה מכך, נמצא כי IMD (קיצור של אינדקס של חסך מרובה) מתווך את הקשר בין NDVI ודיכאון. בנוסף, גורמים כמו מרחק לחוף, למפעל ולמקומות בריאות, כמו גם גורמי אורח חיים כמו משך שינה ומעורבות חברתית, הראו השפעות תיווך קטנות אך משמעותיות. ההשפעות המגנות של סביבה ירוקה נמצאו בולטות יותר נגד דיכאון וחרדה בקרב מבוגרים וגברים.
ניתוחי רגישות אישרו את חוסנם של הממצאים העיקריים. גודל המדגם הגדול, משך המעקב הארוך, התאמה מפורטת למבלבלים פוטנציאליים וחקירה של מתווכים פוטנציאליים מחזקים את הממצאים. עם זאת, המחקר מוגבל על ידי היעדר פרטים על איכות השטחים הירוקים, ההשפעה הפוטנציאלית של גורמים זרים על החשיפה לירוקות, הטיית מתנדבים בריאים והטיה פוטנציאלית המוצגת על ידי שימוש באבחון ולא בהופעת סימפטומים. יש צורך במחקר נוסף כדי לאשר את הממצאים הללו.
סיכום
לסיכום, זהו מחקר העוקבה הפרוספקטיבי הראשון המספק תובנות מקיפות לגבי הקשר בין חשיפה לירוקות לבריאות נפשית. הממצאים חושפים כי חשיפה ארוכת טווח לירוקות מגורים קשורה לסיכון נמוך יותר לדיכאון וחרדה. רמות גבוהות יותר של סביבה ירוקה הראו השפעות חיוביות משמעותיות יותר על בריאות הנפש, כאשר זיהום אוויר מופחת זוהה כמתווך משמעותי. ממצאים אלה קוראים להתערבות אסטרטגית של תכנון עירוני של ממשלות מקומיות כדי לקדם רווחה נפשית על ידי שיפור השטחים הירוקים.
