סוכרת מסוג 2 (T2D), שנחשבה פעם למחלה של מבוגרים, עולה בשיעורים מדאיגים בילדים ובני נוער. לפני אמצע שנות ה-90, רק 1% עד 2% מבני הנוער עם סוכרת סבלו מ-T2D. כיום, המספר הזה זינק בין 24% ל-45%, כאשר גיל האבחון הממוצע נע סביב גיל 13.
מגמה מטרידה זו עוקבת מקרוב אחר העלייה המתמשכת בהשמנת יתר בילדות. בעוד שגנטיקה, תזונה ופעילות גופנית ממלאים תפקידים בסיכון T2D, מחקר חדש מאוניברסיטת פלורידה אטלנטיק מאוניברסיטת צ'ארלס אי. שמידט לרפואה מדגיש גורם מפתח נוסף בסיכון T2D: היכן חי ילד.
חוקרים ערכו מחקר רחב היקף כדי לחקור כיצד T2D מתפתח אצל הילדים הצעירים ביותר. תוך שימוש בנתונים מהסקר הלאומי לבריאות ילדים שנמשך בין 2016 ל-2020, הצוות התמקד בתת-קבוצה של ילדים מגיל לידה עד גיל 5 – דמוגרפיה שנחקרה לעתים נדירות במחקר T2D.
המחקר ניתח תגובות של מטפלים של יותר מ-174,000 ילדים ברחבי הארץ, כולל כמעט 50,000 בקבוצת הגיל הרך. החוקרים בחנו לא רק תזונה ופעילות גופנית אלא גם השפעות רחבות יותר כמו תנאי השכונה, בריאות המטפלים, ביטחון תזונתי והשתתפות בתוכניות סיוע ממשלתיות. המטרה שלהם: להבין טוב יותר כיצד חוויות וסביבות חיים מוקדמות עשויות לעצב את הסיכון לפתח T2D.
התוצאות, שפורסמו בכתב העת Pediatric Research, מצאו כי בעוד שהשכיחות הכוללת של T2D בילדים מתחת לגיל 5 נותרה נמוכה ויציבה יחסית במשך חמש השנים, נראה שהתפתחות המחלה קשורה יותר לגורמים חברתיים וסביבתיים מאשר להתנהגויות אינדיבידואליות בלבד.
בלטו מאפייני שכונה ומשק בית מסוימים. לדוגמה, גם ב-2016 וגם ב-2020, קיום ספרייה בקרבת מקום היה קשור באופן משמעותי לאבחוני T2D בילדות. אסוציאציה זו נחשבת לשקף דפוסי שכונות והתנהגות רחבים יותר המעודדים פעילויות בישיבה בתוך הבית ולא מעורבות פיזית בחוץ. ספריות נוטות לשקף יותר סביבות עירוניות בהשוואה לאזורים עם יכולת הליכה שכונתית גבוהה ושטח ירוק.
מחקרים הראו שסביבות שכונות – כמו נוכחות של מדרכות, פארקים או שטחים ירוקים אחרים – יכולות להשפיע ישירות על יכולתו של ילד לעסוק בפעילות גופנית, ובתמורה להשפיע על הסיכון שלו לפתח מחלות כרוניות כמו סוכרת מסוג 2".
ליאה סאקה, Ph.D., סופרת בכירה ועוזרת פרופסור לבריאות האוכלוסייה במכללת שמידט לרפואה
המטפלים גם דיווחו יותר ויותר על בעיות שכונתיות כמו פסולת וונדליזם. דאגות סביבתיות אלו גדלו בהתמדה בין 2016 ל-2020 והיו ברורים הן במדגם הכולל והן בקבוצת הגיל הצעירה ביותר. עמותות בולטות אחרות שהופיעו בילדות המוקדמות כוללות קבלת עזרה מהשכנים ב-2016 ואפשרות הליכה בשכונה ב-2019.
ממצאי המחקר הראו גם שבשנת 2017, גישה לארוחות חינם או בעלות מוזלת הראתה קשר דומה למאפייני השכונה ומשק הבית. משנת 2019 עד 2020, חלה עלייה ניכרת בשימוש בתוכניות סיוע ממשלתיות כגון תלושי מזון, תוכניות ארוחות חינם ותמיכה במזומן. בעוד שתוכניות אלו עשויות לסייע בטיפול בחוסר ביטחון תזונתי, השפעתן על איכות התזונה מורכבת יותר.
השתתפות בתוכניות כמו SNAP וארוחות בית ספר נקשרה לצריכה מוגברת של מזונות מעובדים ועתירי אנרגיה עתירי סוכר ושומן, מה שעשוי לתרום לסיכון ל-T2D.
"למרות שממצא זה יכול להצביע על גישה משופרת למזון, מחקרים קודמים מראים שהסתמכות על סיוע במזון לא תמיד שווה לתזונה טובה יותר", אמר סאקה. "לדוגמה, ילדים במשקי בית חסרי ביטחון במזון נוטים לשלוט ברמת הסוכר בדם ושיעורי אשפוז גבוהים יותר. מחקרים מסוימים אף מצביעים על כך שלמשתתפים בתוכניות כמו SNAP יש איכות דיאטה גרועה יותר מאשר ללא משתתפים ממשקי בית בעלי הכנסה נמוכה דומים".
החוקרים אומרים כי מאמצי מניעה יעילים של T2D וגילוי מוקדם חייבים לקחת בחשבון גם גורמים סביבתיים וגם איכות המזון – במיוחד עיצוב שכונת וגישה לאפשרויות מזינות – להשפעה מתמשכת ונרחבת.
עם זאת, השמנת יתר נותרה גורם הסיכון החזק והנפוץ ביותר ל-TD2 בילדים. ילדים הסובלים מעודף משקל משמעותי נמצאים בסיכון גבוה פי 4 לפתח את המחלה עד גיל 25 מאשר אלו עם משקל תקין.
"עם שיעורי ההשמנה ממשיכים לעלות, במיוחד בקרב ילדים צעירים, מאמצי המניעה הם קריטיים", אמר סאקה.
יעד דחוף במיוחד הוא הפחתת צריכת משקאות ממותקים, אשר קשורים קשר הדוק הן להשמנה והן לסיכון לסוכרת. יש לציין שכמעט 70% מהילדים בגילאי 2 עד 5 צורכים משקאות ממותקים מדי יום. בעוד שחלק מהמדיניות המבוססת על בית הספר כמו הגבלות על מכונות אוטומטיות ומסי משקאות קטנים הובילו לירידה קלה בצריכה בשטח בית הספר, הצריכה הכוללת נותרה גבוהה.
החוקרים מציעים כי ייתכן שיהיה צורך במדיניות אסרטיבית יותר, כולל איסורים מלאים בבתי ספר ומסים גדולים יותר. יחד עם זאת, עדויות מתכניות מוצלחות מבוססות בית ספר מראות ששיפור הרגלי תזונה והגברת הפעילות הגופנית בקרב ילדים ניתנים להשגה עם התמיכה הנכונה.
"העלייה בסוכרת מסוג 2 מתחילה היא דאגה גוברת בבריאות הציבור", אמר סאקה. "הטיפול בו דורש אסטרטגיה מקיפה. הכוללת שיפור הגישה למזון מזין, יצירת סביבות שכונתיות בריאות יותר והשקעה במדיניות המקדמת בריאות לטווח ארוך כבר מתחילת החיים".
מחברי המחקר הם הסטודנטים לרפואה של FAU Ayden Dun, Paige Brinzo, Sahar Kaleem, Austin Lent, Madison Etzel, Jennifer Mendonca, Vama Jhumkhawala ו-Milad Khoury, MD, עוזר פרופסור לאנדוקרינולוגיה קלינית במחלקה לרפואה של FAU.
