כאשר החוקרים פותחים את ההבטחה האבחנתית והטיפולית של המיקרוביומה האנושית, מפת דרכים חדשה מדגישה את הצורך הדחוף בסטנדרטיזציה, עדות טובה יותר וחינוך קלינאי כדי להפוך את הטיפול בחולים.
נקודת מבט: המיקרוביומה עבור קלינאים. קרדיט תמונה: קטריה קון / Shutterstock
נקודת מבט אחרונה שפורסמה בכתב העת תָא מתווה את האתגרים, ההזדמנויות והפעולות הנחוצות לתרגום מדעי המיקרוביומה לתרגול קליני.
ההתקדמות ברצף ובביואינפורמטיקה אפשרו מיפוי מקיף של ההרכב והפוטנציאל התפקודי של מיקרוביוטה של המעיים, וקיבלו את הפרעה במיקרוביומה למספר הפרעות אנושיות. מחקרים מכניסטיים חשפו תפקיד מפתח של מיקרוביומה במעיים בבריאות האדם ומחלות, והצית את העניין הגביר את הפוטנציאל הטיפולי והאבחוני שלו.
עם זאת, מדעי המיקרוביומה לא יושמה (באופן מלא) בפרקטיקה קלינית כתוצאה מגורמים שונים, כולל ההטרוגניות והמורכבות של המיקרוביומה האנושית, היעדר פרוטוקולים סטנדרטיים, אתגרים לוגיסטיים ומתודולוגיים, והכרות מוגבלת של קלינאי עם אף על פי מדעי המיקרוביומה. יתר על כן, בעוד שראיות ביולוגיות עשויות לתמוך ביישום מיקרוביומה של המעיים ברפואה, לרוב אין מספיק ראיות קליניות ישירות, וממצאים לעתים קרובות חסרים אימות בקבוצות גדולות ומגוונות. היעדר ראיות מאוחדות ויכרות מוגבלת של קלינאי מגבילים את האינטגרציה בפרקטיקה שגרתית.
תרגום מדעי המיקרוביומה לתרגול קליני
למיקרוביומה האנושית יש פוטנציאל ליישומים שונים ככלי אבחון ברפואה קלינית. מחקרים אחרונים הדגימו את הפוטנציאל של המיקרוביומה ככלי אבחון, כאשר ביואינפורמטיקה ולמידה מכונה מאפשרים תרגום של נתונים מורכבים למדדים רלוונטיים קלינית. עם זאת, היישום הקליני מוגבל על ידי סוגיות לא פתורות, כולל סטנדרטיזציה, יעילות עלות ואימות בין אוכלוסיות מגוונות. מחקרים עדכניים סיפקו ראיות עקיפות או ישירה התומכות ביישום אבחון מיקרוביומה במסגרות קליניות.
לדוגמה, שני ניתוחים מטגנומיים של מערכי נתונים מגוונים גיאוגרפיים זיהו חתימות מיקרוביאליות שקשורות לשחזור לסרטן המעי הגס (CRC), ובכך שיפרו את הדיוק האבחוני של בדיקות דם סמכותיות של צואה. מחקר קוהורט גדול שנערך בקרב כמעט 1,000 חולים שעברו קולונוסקופיה זיהה חתימות מיקרוביומה מובחנות לשני מבשרי CRC, אדנומות צינוריות ואדנומות משוננות משוננות, והדגיש את הפוטנציאל של המיקרוביומה ככלי להקרנת CRC.
למרות הפוטנציאל שלה, מספר סוגיות מונעות ניצול מיקרוביומה של הבטן ככלי אבחון ברפואה. לדוגמה, טכנולוגיות פרופיל מיקרוביומה לא נוצלו באופן נרחב, למרות הפחתה המתקדמת בעלויות התכלית והציוד. מעבר לטכניקות, יישום קליני עומד בפני אתגרים קריטיים, כולל שאלות בלתי פתורות סביב סטנדרטיזציה, תועלת קלינית ואפקטיביות עלות.
בדיקות מיקרוביומה ישירה לצרכן (DTC) צברה פופולריות כאמצעי להערכות בריאות בהתאמה אישית. עם זאת, הדבר עורר חששות בנוגע לבקרת איכות, סטנדרטיזציה, תועלת קלינית ופיקוח רגולטורי. אכן, בדיקות אלה מציגות הטרוגניות אנליטית ומתודולוגית משמעותית. בנוסף, המלצות תזונה שסופקו על ידי שירות DTC והערכות סיכון בריאותיות חסרות לרוב מיסורים מדעיים חזקים, מה שעלול להוביל לפרשנות שגויה. מומחים קראו לפעולה רגולטורית כדי להגביל את הפצת המידע העשוי להטעות או לא רלוונטיים קלינית.
פעולות לזרז את שילוב המיקרוביומה בתרגול קליני
המורכבות של מיקרוביומה של הבטן מקשה על תכנון הניסויים הקליניים, ומונעת את התרגום של המחקר על תרגול קליני. עם זאת, יוזמות שונות ניסו לאחרונה לתקנן כמה היבטים של מחקר מיקרוביומה. אלה כוללים את פעולת המיקרוביומה האנושית, חיזוק הארגון והדיווח של רשימת הבדיקה של מיקרוביומה (Storms), פרויקט בקרת האיכות של מיקרוביומה ופרויקט התקנים הבינלאומי למיקרוביומה אנושית. המאמצים האחרונים כוללים גם הצהרות קונצנזוס בינלאומיות על בדיקות מיקרוביומה והסיווג המשפטי של האיחוד האירופי של מיקרוביוטה כ"מהות ממוצא אנושי ", שמטרתה להרמוניה של מסגרות רגולטוריות.
התובנות המבטיחות במחקר מיקרוביומה מצדיקות את ההתחזקות וההתפתחות של ניסויים קליניים של מיקרוביומה כדי לייצר תפוקות הניתנות לתרגום. תהליך זה יכלול סדרת פעולות, שרבות מהן כבר נמשכות. אלה (פעולות) כוללות הערכת גודל מדגם משופרת, יישום סטטיסטיקה של מחקרים קליניים לניסויים במיקרוביומה ומטא-אנליזות שיטתיות באמצעות הנחיות כמו פריטי הדיווח המועדפים לביקורות שיטתיות ומטא-אנליזות (PRISMA).
יתר על כן, ניסויים במיקרוביומה כוללים לרוב נקודות קצה ראשוניות לא קליניות. עם זאת, תוצאות קליניות ראשוניות מאפשרות תרגום חלק יותר של התוצאות לפועל. חוץ מזה, אוכלוסיות המחקר הרלוונטיות נחוצות כדי לענות על צרכים רלוונטיים קלינית. ראוי לציין כי מחקרים המקשרים בין סרטן המעי הגס (CRC) לחתימות מיקרוביומה התמקדו לעתים קרובות בחולים עם מחלה מתקדמת, ואילו בדיקת אנשים עם נגעים מוקדמים ישפיעו יותר על בריאות הציבור.
טיפולי מיקרוביומה נחקרו כאלטרנטיבות לטיפולים קונבנציונליים המכוונים למארח; עם זאת, השילוב שלהם עם טיפולים המכוונים למארח נותר ברובו לא נחקר אך עשוי להציע יתרונות סינרגיסטיים על ידי מיקוד לקובעי מארח ומיקרוביומה כאחד. אסטרטגיה זו יכולה להיות מסקרנת מכיוון שהיא כרוכה במיקוד של תכונות מארח ומיקרוביומה, מה שמגדיל את סיכויי ההצלחה. עם זאת, יישום פעולות אלה יכול להיות מאתגר אם מוגבל למסגרות אקדמיות. כלומר, האקדמיה חסרה את הקצב והיכולת של התעשייה למחקר יישומי.
מרכזים אקדמיים הם מיעוט בהשוואה לרשת הבריאות, שיש לה פוטנציאל גיוס גדול בהרבה. זה קריטי במיוחד למחקרים אסוציאטיביים נרחבים שמטרתם לגלות סמנים ביולוגיים מיקרוביאליים. לפיכך, בעלי עניין אחרים שמעבר לאקדמיה, כמו ספקי שירותי בריאות שאינם אקדמיים, הם מכריעים בתרגום מדעי המיקרוביומה לתרגול קליני. עם זאת, יש צורך בשותפות מדוקדקת כדי לאזן בין הקפדה מדעית עם אינטרסים מסחריים.
הערות מסכמות
ביחד, מחקר מיקרוביומה ממשיך להניב תגליות אמינות ומסקרנות מאוד עם השלכות משמעותיות. אבחון מיקרוביומה נחקר בעיקר לצורך הערכת סיכון למחלות, חיזוי תגובות טיפוליות או זיקוק אפנון מיקרוביאלי. אף על פי שמתהווה, גישות אלה נותנות ממצאים אמינים שעלולים להיות מאומתים ולהתקבל בקלות במסגרות קליניות שונות.
מניפולציה טיפולית של חיידקים עברה התפתחות מדהימה במהלך השנים האחרונות, החל מחוויות חלשות מתודולוגיות ואנקדוטליות ועד לטיפול רפואי לשחזור ומותאם יותר, שחלקם כבר הוכנסו לשוק הבריאות.
על אף התובנות המבטיחות הללו, מדע המיקרוביומה נותר רחוק מלהיות משולב ברפואה קלינית. יוזמות עיקריות – כולל סטנדרטיזציה מחקרית, שיפור תכנון ניסוי קליני וחינוך ושיתוף פעולה משופרים של קלינאים הם קריטיים לתרגום מדעי המיקרוביומה לפרקטיקה קלינית.
