נתוני תיק הבריאות האלקטרוני שנותחו במחקר זה הם אנונימיים ולעולם אינם עוזבים סביבת נתונים מאובטחת, אשר נגישה רק לחוקרים מאושרים העובדים על פרויקטים מאושרים.
המחקר פורסם ב בריאות הציבור של לאנסט.
מחבר שותף פרופסור וויליאם וויטלי, מנהל שותף במרכז למדעי הנתונים של BHF, אמר:
"הממצאים שלנו מראים שבמהלך מגיפת ה-COVID-19 נרשמו ירידות בשכיחות של מחלות לב וכלי דם, וכי הפערים בנטל התנאים הללו נישאו באופן לא שווה על ידי האוכלוסייה המגוונת של אנגליה.
"אך שיעורי האבחון של מצבים רבים חזרו מאז לרמות טרום-מגפה, והתובנות שלנו יכולות לספק בסיס לדחיפת משאבי בריאות בצורה הוגנת למי ולאן שהם הכי נחוצים. איתור מקרים של מחלות לב וכלי דם בצורה ממוקדת ובזמן פותח לנו עוד חלונות להתערב, להציל ולשפר חיים".
מחברת שותפה פרופסור אנג'לה ווד, אוניברסיטת קיימברידג' ומנהלת שותפה במרכז למדעי הנתונים של BHF, אמרה:
"במהלך המגיפה ראינו עלייה ניכרת בשכיחות של מצבים כמו שבץ איסכמי ואי ספיקת לב. למרות שהמחקר שלנו לא חקר את הסיבות מאחורי המגמות הללו, אנו מאמינים שהתצפיות הללו עשויות לשקף את ההשפעות הישירות של נגיף ה-COVID-19, כמו גם את ההשפעות העקיפות של הפרעה באספקת שירותי בריאות ודחיית טיפול.
"רתימת נתוני כל האוכלוסייה בצורה אחראית, מהימנה ובטוחה יכולה לעזור לנו לאתר אי שוויון בריאותי, לעקוב אחר שינויים לאורך זמן ולהשפיע על קבלת החלטות מדיניות. הממצאים שלנו יכולים גם להוות היערכות למגיפות עתידיות".
מחלות לב וכלי דם נותרו אתגר מרכזי בבריאות הציבור. מגיפת ה-COVID-19 עלתה בקנה אחד עם סיכונים גבוהים יותר לסיבוכים קרדיו-וסקולריים בקרב אלו עם מצבים קיימים, שיעורים גבוהים יותר של מחלות לב וכלי דם חדשות, והפרעה לטיפול השגרתי.
כדי לקבל תמונה ברזולוציה גבוהה ומקיפה, צוות המחקר השתמש בנתוני בריאות מקושרים של יותר מ-57 מיליון אנשים באנגליה כדי לקבוע את השפעת מגיפת ה-COVID-19 על 79 מצבים קרדיו-וסקולריים שונים.
הנתונים מרישום בתי החולים, הטיפול הראשוני, המוות והמומחים כיסו את ה-1 בינואר 2020 ו-31 במאי 2024. כל המידע האישי שיכול לזהות אנשים נמחק, וחוקרים מאושרים ניגשו לנתונים הללו לחלוטין בתוך NHS England Secure Data Environment (SDE), פלטפורמת נתונים וניתוח מאובטחים.
עבור כל מצב לב, הם בדקו את השכיחות (שיעור האבחנות החדשות ל-100,000 איש), השכיחות (אחוז האנשים עם אבחנה ישנה וגם חדשה), אחוז האנשים שמתו מכל סיבה שהיא בתוך 30 יום מרגע האבחנה, ושיעור התקפי לב ושבץ מוחי המתרחשים בין 30 יום לשנה לאחר האבחנה. לאחר מכן הם העריכו את השינויים בשיעורים הללו לפני ואחרי מגיפת ה-COVID-19, תוך שהם מציינים האם גיל, מין, מוצא אתני, מחסור, אזור ומספר התנאים ארוכי הטווח שבהם אנשים חיו היו בעלי השפעות כלשהן.
החוקרים מצאו שמספר האבחנות החדשות של מצבי לב ירד במהלך הנעילה הראשונה של COVID-19 בשנת 2020. עם זאת, האנשים שקיבלו אבחנות אלו היו בסבירות גבוהה יותר למות מאשר בזמנים אחרים במהלך 2020 עד 2024. הם מאמינים שירידה זו נובעת מכך ששירותי הבריאות היו תחת לחץ חמור ורק החולים הקשים ביותר פנו לטיפול.
הייתה שונות רבה בין העדות. אנשים ממוצא אתני בנגלדש, הודי ופקיסטני היו בסבירות גבוהה יותר להיות מאובחנים עם מחלת כלי דם כלילית, בעוד שאנשים ממוצא אפריקאי, קריבי ושחור אחרים היו בעלי סיכוי גבוה יותר לחוות מצבים הקשורים ליתר לחץ דם. אבל אבחנות של מצבים אלה נטו להיות פחות קטלניות מאשר עבור האוכלוסייה הבריטית הלבנה.
המיקום הגיאוגרפי והמחסור השפיעו גם על השיעורים והמספרים של אבחנות קרדיווסקולריות. לדוגמה, היה מספר מוות גבוה יותר מהתקפי לב ושבץ מוחי בצפון, במידלנדס ובחלקים מהדרום, כמו גם באזורי החוף של המזרח.
בהשוואה לפני ואחרי המגיפה, החוקרים מצאו שבשנת 2024, מספר האבחנות הקרדיווסקולריות החדשות עלה בהשוואה לקודם המגיפה. בפרט, הם ראו עלייה בשכיחות (26%, או מ-5 ל-6.4 ל-100,000 איש), שכיחות (50%, או מ-0.03% ל-0.04%), ואת הסיכון למוות קצר טווח (משיעור של 8.5% ל-17%) מדלקת של רקמת הלב, כמו גם עלייה של 9% ל2. 1.2%) בשכיחות של אי ספיקת לב.
עם זאת, החוקרים מאמינים שהעליות הללו נובעות בין השאר משירותי הבריאות שהדביקו את הפער בעקבות המגיפה, כאשר יותר אבחנות אפשריות כעת מכיוון שהלחץ מקל והמשאבים נמתחים פחות, וכאשר אנשי מקצוע בתחום הבריאות משתפרים באיתור תסמינים.
החוקרים פיתחו לוח מחוונים שיעזור לחוקרים, לקובעי מדיניות ולציבור לגשת ולפרש את הממצאים שלהם. זה יהיה זמין באתר האינטרנט של BHF Data Science Center.
החוקרים הצליחו לבצע את המחקר הזה תחת אמצעים שנקבעו במהלך המגיפה כדי לאפשר מחקר הקשור ל-COVID-19. במאמרם, הם מציינים כי הגישה יכולה להמשיך לספק קריאות מפורטות של אבחנות קרדיווסקולריות וליידע את קביעת מדיניות, מחקר והזמנת טיפול אזורי, אם גישה לנתונים המקושרים הייתה אפשרית לשימושים מעבר ל-COVID-19.
מחקר זה מצייר את הנטל של אנגליה של מחלות לב וכלי דם בפירוט חסר תקדים, ומחקר כזה אפשרי רק בעלות נמוכה על ידי מינוף וקישור של נתוני בריאות בקנה מידה אוכלוסייה שלם. על ידי גילוי היכן הפערים הגדולים ביותר באבחון ובטיפול קרדיווסקולרי, הממצאים שלנו מניחים את הבסיס לפעולה להתמודדות עם אי השוויון החשובים הללו".
ד"ר אליאס אלארה, מחבר ראשי, אוניברסיטת קיימברידג'
