מחקר של Cleveland Clinic זיהה גורמי מפתח שיכולים להשפיע על הירידה במשקל לטווח ארוך של חולים עם השמנת יתר שקיבלו מרשם להזרקה של Semaglutide או Liraglutide לטיפול בסוכרת מסוג 2 או השמנת יתר. המחקר פורסם ב רשת JAMA פתוחה.
בחולים עם השמנת יתר שנקבעו להם סמגלוטייד או לירגלוטיד, מצאנו שהפחתת משקל לטווח ארוך השתנתה באופן משמעותי על סמך החומר הפעיל של התרופה, התווית הטיפול, המינון וההתמדה עם התרופה".
המלט גאסויין, Ph.D., מחבר ראשי, קליניקת קליבלנד
Semaglutide (נמכר תחת שמות המותג Wegovy ו-Ozempic) ו-Liraglutide (נמכר תחת שמות המותג Saxenda ו-Victoza) הם אגוניסטים לקולטן פפטיד-1 דמויי גלוקגון, או תרופות ל-GLP-1 RA. אותן תרופות שאושרו על ידי ה-FDA עוזרות להוריד את רמות הסוכר בדם ולקדם ירידה במשקל.
השמנת יתר היא מחלה כרונית מורכבת הפוגעת ביותר מ-41% מאוכלוסיית המבוגרים בארה"ב. ניסויים קליניים הראו שתרופות נגד השמנת יתר יעילות; עם זאת, ישנם נתונים מוגבלים בסביבה האמיתית לגבי הגורמים הקשורים לשינוי ארוך טווח במשקל וירידה משמעותית קלינית במשקל.
במחקר זה, החוקרים זיהו גורמי מפתח הקשורים לירידה במשקל לטווח ארוך של חולים עם השמנת יתר. הם גם ציינו את המרכיבים שהיו קשורים להסתברות להגיע לירידה של 10% או יותר במשקל.
מחקר עוקבה רטרוספקטיבי זה כלל 3,389 מטופלים מבוגרים עם השמנת יתר שהחלו טיפול עם Semaglutide או Liraglutide בהזרקה בין ה-1 ביולי 2015 ל-30 ביוני 2022. המעקב הסתיים ביולי 2023.
בתחילת המחקר, מדד מסת הגוף הבסיסי החציוני בקרב משתתפי המחקר היה 38.5; 82.2% סבלו מסוכרת מסוג 2 כהתוויה לטיפול. מבין החולים, 68.5% היו לבנים, 20.3% היו שחורים ו-7.0% היו היספנים. יותר ממחצית מהמשתתפים היו נשים (54.7%). רוב החולים קיבלו טיפול בסוכרת מסוג 2. בסך הכל, 39.6% קיבלו מרשם ל-Semaglutide לסוכרת מסוג 2, ל-42.6% ל-Liraglutide לסוכרת מסוג 2, 11.1% ל-Semaglutide להשמנה ו-6.7% ל-Liraglutide להשמנה.
התוצאות מראות ששנה לאחר מילוי המרשם הראשוני, שינוי במשקל היה קשור לגורמים הבאים:
-
התמדה עם תרופות. בממוצע, מטופלים שהתמידו עם התרופה לאחר שנה חוו שינוי של 5.5% במשקל לעומת -2.8% בקרב מטופלים שהיו להם 90-275 ימי כיסוי תרופות במהלך השנה הראשונה ו-1.8% בקרב אלו עם פחות מ-90 ימים מכוסים.
חוקרים מצאו שארבעה מתוך 10 מטופלים (40.7%) התמידו בטיפול התרופתי שנה לאחר מילוי המרשם הראשוני. שיעור החולים שהיו מתמידים עם Semaglutide היה 45.8% לעומת 35.6% בחולים שקיבלו Liraglutide.
בקרב מטופלים שהתמידו בטיפול התרופתי לאחר 12 חודשים, הירידה הממוצעת במשקל הגוף הייתה -12.9% עם סמגלוטיד להשמנה, בהשוואה ל-5.9% עם סמגלוטייד לסוכרת מסוג 2. הירידה במשקל הגוף הייתה -5.6% עם Liraglutide להשמנה, לעומת -3.1% עם Liraglutide לסוכרת מסוג 2.
מחקרים הראו שהשגת ירידה מתמשכת במשקל של 10% או יותר מספקת יתרונות בריאותיים משמעותיים מבחינה קלינית. עם זאת בחשבון, ד"ר Gasoyan ועמיתיו בחנו את שיעור החולים שהשיגו ירידה של 10% או יותר במשקל.
בסך הכל, 37.4% מהחולים שקיבלו סמגלוטייד עקב השמנת יתר השיגו ירידה של 10% או יותר במשקל הגוף בהשוואה ל-16.6% מהחולים שקיבלו סמגלוטייד עבור סוכרת מסוג 2. לשם השוואה, 14.5% מאלה שקיבלו לירגלוטיד בשל השמנת יתר השיגו ירידה של 10% או יותר במשקל הגוף לעומת 9.3% מאלה שקיבלו לירגלוטיד עבור סוכרת מסוג 2.
בקרב מטופלים שהתמידו בטיפול התרופתי שנה לאחר המרשמים הראשוניים שלהם, השיעור שהשיגו ירידה של 10% או יותר במשקל היה 61% עם semaglutide להשמנה, 23.1% עם semaglutide עבור סוכרת סוג 2, 28.6% עם liraglutide עבור השמנת יתר ו-12.3 % עם liraglutide לסוכרת סוג 2.
בהתבסס על הניתוח הרב-משתני של המחקר שהתייחס למשתנים סוציו-דמוגרפיים וקליניים רלוונטיים, הגורמים הבאים היו קשורים לסיכויים גבוהים יותר להשיג ירידה של 10% או יותר במשקל שנה לאחר המרשמים הראשוניים:
"הממצאים שלנו יכולים לעזור ליידע את המטופלים והספקים לגבי כמה מגורמי המפתח הקשורים להסתברות להשגת ירידה מתמשכת במשקל בסדר גודל גדול מספיק כדי לספק יתרונות בריאותיים משמעותיים מבחינה קלינית", אמר ד"ר גאסויין. "נתונים מהעולם האמיתי יכולים לעזור לנהל את הציפיות לגבי הפחתת משקל עם תרופות GLP-1 RA ולחזק שההתמדה היא המפתח להשגת תוצאות משמעותיות."
במחקר קודם, ד"ר Gasoyan ועמיתיו בחנו את הגורמים המשפיעים על השימוש ארוך הטווח בתרופות נגד השמנת יתר. מחקר עתידי ימשיך לחקור את ההתמדה והתוצאות הבריאותיות של חולים עם תרופות GLP-1 RA.
ד"ר Gasoyan נתמך על ידי מענק מהמכון הלאומי לסרטן.