Search
Study: Sex-disaggregated data along the gendered health pathways: A review and analysis of global data on hypertension, diabetes, HIV, and AIDS. Image Credit: Shutterstock

נתונים גלובליים מפרקים את זה

לעתים קרובות גברים מתמודדים עם מחלות גבוהות יותר ושיעורי מוות, אך נשים מראות תוצאות טובות יותר בטיפול. סקירה גלובלית זו חושפת היכן מערכות הבריאות מצליחות ונכשלות על פני חלוקת המגדרית.

מחקר: נתונים מגודרים מין לאורך מסלולי הבריאות המגדריים: סקירה וניתוח של נתונים גלובליים על יתר לחץ דם, סוכרת, HIV ואיידס. קרדיט תמונה: Shutterstock

במאמר שפורסם לאחרונה בכתב העת רפואת PLOSהחוקרים מצאו כי הבדלי מין בנטל, גישה ותוצאות הם מורכבים ומשתנים לפי מדינה, מצב ושלב של מסלול הבריאות. בהקשרים רבים, גברים מתמודדים עם נטל עודף של שכיחות מוגברת של מחלות וגורמי סיכון, ומורידים גישה לאבחון וטיפול.

מגדר ומין מעצבים תוצאות בריאותיות באמצעות גורמים שונים, כולל דפוסי שימוש בשירותי בריאות, תגובות גופניות לחשיפה לסיכון ושיעורי חשיפה לסביבות וגורמי סיכון. הבנת ההבדלים בתוצאות הבריאות, חשיפת הסיכון ושימוש בשירותי הבריאות על ידי זהות מגדרית ומין עשויה לסייע בזיהוי התערבויות יעילות להפחתת אי השוויון הבריאותי. עם זאת, זהות מגדרית ומין לרוב מתנגשים ומבולבלים בסקרי בריאות.

כתוצאה מכך, ניתוח נתוני הסקר הופך למאתגר. יתר על כן, רק כמה סקרים מדווחים על זהות מגדרית מעבר לבינארי הפשוט (זכר/נקבה). חלוקת נתונים לאורך מסלול בריאות (מחשיפת סיכון למוות, כולל שכיחות מחלות ומפל טיפול) עשויה לספק מבט שיטתי והוליסטי של אי-שוויון בריאותי מבוסס-מגדר ומין ולזהות הזדמנויות להתערבויות מותאמות.

על המחקר

החוקרים ניתחו נתונים מוגזמים מין מסקרים ומערכי נתונים גלובליים, ופרשנו את ההבדלים שנצפו באמצעות עדשה מושכלת מגדרית. בעוד שמערכי הנתונים עצמם חולקו על ידי מין (זכר/נקבה), המחברים הכירו בכך שהנתונים לא יכלו להבחין במלואם בין השפעות חברתיות ביולוגיות ומגדריות. המחקר בדק שמונה מצבים בריאותיים אך היו להם נתוני מפל טיפול מספקים לשלושה בלבד: HIV/איידס, יתר לחץ דם וסוכרת. שכיחות מחלות, גורמי סיכון ונתוני תמותה הגיעו מהנטל העולמי של מערך המחלות.

גורמי סיכון ל- HIV/איידס וסוכרת נבחרו על סמך נטל התמותה הגלובלי שלהם, עם נתונים מוגדרים בגיל ומין. ליתר לחץ דם נעשה שימוש בגורמי הסיכון המובילים לב וכלי דם. מפל הטיפול כלל אבחון, טיפול ובקרת מחלות. מקורות נתונים כללו את שיתוף הפעולה של גורם הסיכון NCD (יתר לחץ דם), גישה צעד של צעד למעקב אחר גורמי סיכון NCD (סוכרת) ו- UNAIDS (HIV/AIDS). נתונים מסוימים נאספו כ"שנות מדינה ", בהן מדינות תרמו שנים רבות של תצפיות.

ממצאים

ניתן להשיג נתונים המוגדרים מין על גורמי סיכון, שכיחות מחלות ותמותה לכל שלושת התנאים ברחבי 204 מדינות. עם זאת, נתוני מפל הטיפול השתנו: יתר לחץ דם (200 שנות מדינה), סוכרת (39) ו- HIV/איידס (76).

גורמי סיכון ליתר לחץ דם כללו צריכת נתרן גבוהה, גלוקוז פלזמה בצום גבוה (FPG), עישון, השמנת יתר ומשקל עודף. לזכרים היו שיעורי עישון גבוהים משמעותית ב 176 מדינות (למעט בהוטן), בעוד שיעורי ההשמנה היו גבוהים יותר בקרב נשים ב -130 מדינות. שכיחות עודף משקל הייתה דומה ברובה בין המינים.

איור מסלול הבריאות.איור מסלול הבריאות.

שכיחות יתר לחץ דם גלובלי הייתה דומה, עם חריגים בשמונה מדינות בהן גברים היו בעלי שכיחות גבוהה יותר. הודו הראתה יתר לחץ דם גבוה יותר אצל נקבות בגילאי 70–79. לא נמצאו הבדלי מין עולמיים מובהקים במפל הטיפול יתר לחץ דם, אם כי מדינות מסוימות עברו שיעורי אבחון או טיפול גבוהים יותר בקרב נשים בקבוצות גיל ספציפיות.

באוזבקיסטן, איראן ופרו, נשים בגילאי 30-39 היו שיעורי בקרת יתר לחץ דם גבוהים יותר. שיעורי התמותה של יתר לחץ דם גברים היו גבוהים יותר ב -107 מדינות, במיוחד במדינות בעלות הכנסה גבוהה ובאמצע עליון. הבדלים אזוריים הופיעו על מחלות – למשל, מקרי מוות של HIV/איידס זכרים וסוכרת היו נפוצים יותר באירופה, מרכז אסיה ובאמריקה הלטינית, בעוד שמקרי מוות גבוהים יותר התרחשו במזרח התיכון ובצפון אפריקה.

גורמי סיכון לסוכרת כללו FPG, שימוש באינסולין/סמים, עודף משקל, השמנת יתר, עישון ופעילות גופנית נמוכה. חוסר פעילות גופנית הייתה דומה בכל המינים, אם כי מדינות מסוימות הראו הבדלים. שכיחות סוכרת שונה: גבוה יותר בקרב גברים ב 61 מדינות ונקבות ב -10. הבדלי מפל היו מוגבלים, למעט בכף ורדה, שם היו לנקבות תוצאות טובות יותר בקבוצות גיל מסוימות. התמותה מסוכרת הייתה גבוהה יותר בקרב גברים במאה מדינות ובנקבות ב 9, כאשר 95 מדינות לא הראו הבדל.

עבור HIV/איידס, גורמי סיכון כללו שימוש בסמים, מין לא בטוח ואלימות אינטימית של בני זוג. השימוש בסמים היה גבוה יותר בקרב גברים ב 139 מדינות ובנקבות בכמה (למשל, סוריה, סין, איסלנד). מין לא בטוח היה נפוץ יותר בקרב נשים ב -113 מדינות. שכיחות ה- HIV הייתה גבוהה יותר בקרב גברים ב -114 מדינות ובנקבות ב -28. נתוני מפל הטיפול ב- HIV (לא מגודרים בגיל) הראו תוצאות טובות יותר עבור נקבות ב 9, 20 ו -21 מדינות (אבחון, טיפול ובקרה, בהתאמה). לבנון היה יוצא מן הכלל, כאשר גברים ביצעו ביצועים טובים יותר בטיפול ובקרה. מקרי המוות של HIV/AIDS היו גבוהים יותר בקרב גברים ב -131 מדינות ובנקבות בשנת 25.

מסקנות

הממצאים חושפים הבדלי מין משמעותיים לאורך מסלול הבריאות. במדינות רבות, גברים הם בעלי שכיחות ותמותה גבוהה יותר של מחלות ושיעורים נמוכים יותר של חיפוש טיפול וטיפול בטיפול. עם זאת, ההבדלים בביצועי מפל הטיפול היו פחות עקביים ומוגבלים יותר מאלה שנמצאים בנטל מחלות וגורמי סיכון.

המחקר מזהיר כי מין ביולוגי אינו המניע היחיד להבדלים אלה – נורמות חברתיות, מבני מערכת בריאות, גיאוגרפיה ומדיניות ממלאים גם הם תפקיד משמעותי. המגבלות כוללות מערכי נתונים לא שלמים לתנאים ומדינות רבות, ייצוג תת-ייצוג של אנשים לא בינאריים ואוכלוסיות שוליות והגדרות לא עקביות בסקרים.

החוקרים קוראים לנתונים גלובליים מקיפים ומתקנים יותר, המפורקים לפי גיל, מין וגורמים צומתיים אחרים כמו הכנסה, מיקום, אתניות ונכות. ללא נתונים כאלה, היכולת לתכנן התערבויות מגיבות מגדריות מוגבלת.

בסופו של דבר, המחקר מדגיש את הצורך בנתונים כוללים, בין -צומתיים, לפיתוח מדיניות והתערבויות בריאותיות שוויוניות יותר ברחבי העולם.

דילוג לתוכן