Search
בשידור חוזר מופרך, יריבי הרפובליקה הממשלתיים היילי ודסנטיס מתווכחים על שירותי הבריאות.  טראמפ מבטל את זה.

נשים צבאיות ובנות משפחה מתמודדות עם סיכון גבוה יותר לכאב כרוני

מחקר חדש בראשות חוקרים מבית החולים Brigham and Women's מגלה שנשים צבאיות ובנות משפחה מתמודדות עם סיכון גבוה משמעותית לכאב כרוני.

נשות שירות פעילות ששירתו בתקופות של פריסות קרב מוגברות (2006-2013) עומדות בפני סיכון מוגבר משמעותית לכאב כרוני בהשוואה לאלו המשרתות בזמנים אחרים, כך עולה ממחקר חדש של חוקרים מבית החולים בריגהם אנד נשים, חברה מייסדת של מערכת הבריאות של גנרל בריגהם המונית. המחקר גם מצא כי נשים תלויות באנשי צבא ששירתו בשנים 2006-2013 נוטות יותר לחוות כאב כרוני ואלו בעלות מצב סוציו-אקונומי נמוך יותר ומחלות נפש נמצאות בסיכון גבוה אף יותר. התוצאות מתפרסמות ב רשת JAMA פתוחה.

מטרתנו הייתה לחקור את ההשפעה של חשיפה תכופה לפריסות קרב אינטנסיביות על נשים בצבא ובני זוגן האזרחיים. השירות הצבאי הקודם שלי סיפק תובנה לגבי הלחץ של פריסות חוזרות ונשנות על חברי השירות ובני משפחותיהם. עם זאת, הופתעתי מגודל ההשפעה שראינו כאן, במיוחד בקרב בנות זוג אזרחיות. זה מדגיש היבט שהתעלם ממנו של לוחות זמנים של פריסה שמערכת הבריאות הצבאית חייבת להכיר בו".

אנדרו שוינפלד, MD, MSc, מחבר ראשון, אורטופד במחלקה לכירורגיה אורטופדית ובמרכז לכירורגיה ובריאות הציבור ב-BWH

כאב כרוני – מצב מעיק הנמשך חודשים עד שנים – יכול להפחית משמעותית את איכות החיים של האדם. על פי המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC), נכון לשנת 2021, 20.9 אחוז מהמבוגרים בארה"ב חוו כאב כרוני. מצב זה גם יקר, הן ליחידים והן למערכת הבריאות, עקב צורכי טיפול מתמשכים ואובדן תפוקה עצום.

חוקרים ערכו מחקר עוקבה תוך שימוש בנתונים ממאגר הנתונים של מערכת הבריאות הצבאית, תוך התמקדות בשירות פעיל ובנשים תלויות בשירות פעיל בכל הענפים של משרד ההגנה (צבא, חיל האוויר, חיל הים וחיל הנחתים). המחקר כלל רישומי בריאות של 3,473,401 אנשים בגילאי 18 עד 64, שנמשכו בין 2006 ל-2020.

בין הרשומות הללו, ל-324,499 אנשים (9.3 אחוזים) אבחנה של כאב כרוני. המחקר חילק את הקוהורט לשתי קבוצות: אחת מ-2006 עד 2013, מאופיינת בחשיפה קרבית אינטנסיבית יותר, ואחרת מ-2014 עד 2020 עם פחות חשיפה לחימה משמעותית. אנשים עם אבחנות כאב כרוניות קיימות לפני השירות הצבאי לא נכללו.

השוואת קבוצות אלה העלתה כי לאלו המשרתים בין השנים 2006 ל-2013 שיעורי כאב כרוני גבוהים יותר באופן משמעותי (14.8 אחוזים בשירות פעיל ו-11.3 אחוז בקרב התלויים) בהשוואה לאלו ששרתו בין השנים 2014 ל-2020 (7.1 אחוזים בשירות הפעיל ו-3.7 אחוז בקרב התלויים). .

ליתר דיוק, לנשות שירות מ-2006 עד 2013 הייתה סבירות גבוהה ב-53% לכאב כרוני בהשוואה לאלו מ-2014 עד 2020.

המחקר מצא גם קשרים בין כאב כרוני, לבין גורמים כמו בריאות נפשית ומצב סוציו-אקונומי, בקרב המשרתים בצבא או בחיל הנחתים.

"אוכלוסיות מרקע כלכלי מוחלש ואלה עם מצבים נפשיים קיימים נתקלים לעתים קרובות יותר במחסומים לגישה לשירותי בריאות רפואיים והתנהגותיים, שעלולים להחמיר ולהאריך את סבלם", ציין שוינפלד.

מגבלה אחת של ממצאים אלו היא שהם מבוססים על נתוני תביעות, שמנעו מהחוקרים לראיין ישירות מטופלים כדי להבין היטב את הנסיבות והתסמינים שהגיעו לשיא באבחון הכאב הכרוני שלהם.

במבט קדימה, שונפלד ועמיתיו שואפים להעריך כיצד שימוש מתמשך באופיואידים מרשם שונה בין נשים בשירות פעיל ותלויים אזרחיים החיים עם כאב כרוני. הם עוד מקווים לערוך מחקר תצפיתי פרוספקטיבי כדי להבין טוב יותר את ההשלכות ארוכות הטווח של פריסות צבאיות על הבריאות.

דילוג לתוכן