מחקר בינלאומי גדול שכלל כמעט 700 משתתפים מגלה שנשים עם מצב מקדים למחלת פרקינסון מראות באופן משמעותי פחות ניוון מוח – ירידה בעובי קליפת המוח במוח – מאשר גברים, למרות חומרה קלינית דומה. תגלית זו, שפורסמה בכתב העת Nature Communications, יכולה להוביל מדענים לחקור את התפקיד שהורמונים עשויים למלא בטיפול במחלה.
סמן מוקדם למחלת פרקינסון
הפרעת התנהגות שנת REM מבודדת מאופיינת בתנועות אלימות במהלך השינה, שבהן אנשים ממש "פועלים" את החלומות שלהם. רחוק מלהיות לא מזיק, הפרעה זו היא סימן האזהרה המוקדם המהימן ביותר למחלות ניווניות הנגרמות על ידי הצטברות של חלבון רעיל במוח: יותר מ-70% מהאנשים שנפגעו יפתחו בסופו של דבר מחלת פרקינסון, דמנציה בגוף לוי, או, לעתים רחוקות יותר, ניוון מערכת מרובה (מחלה הפוגעת במספר מערכות גוף).
הפרעת שינה זו מציעה חלון הזדמנויות ייחודי לחקור את המנגנונים של ניוון עצבי לפני הופעת תסמינים מוטוריים או קוגניטיביים גדולים".
שאדי רחייל, פרופסור בפקולטה לרפואה של UdeM ומוביל המחקר
הגנה מוחית יוצאת דופן אצל נשים
צוות המחקר ניתח 888 סריקות מוח מתשעה מרכזים בינלאומיים בקנדה, צ'כיה, בריטניה, צרפת, אוסטרליה, דנמרק ואיטליה.
לאחר בקרת איכות קפדנית, 687 משתתפים נכללו בניתוח הסופי: 343 חולים עם הפרעת התנהגות מבודדת של REM – או iRBD עבור הפרעת התנהגות שינה מבודדת של REM – ו-344 אנשים בריאים.
התוצאות מרשימות: בעוד ש-37% מהאזורים בקליפת המוח הראו ניוון משמעותי בגברים עם iRBD, רק 1% מהאזורים נפגעו בנשים. הבדל זה נמשך למרות גיל דומה (בסביבות 67 שנים) ומאפיינים קליניים דומים בין גברים לנשים.
"גברים מראים דילול קליפת המוח הרבה יותר נרחב וחמור – השכבה החיצונית של המוח השולטת בתפקודים הגבוהים שלנו – מאשר נשים, במיוחד באזורים השולטים בתנועה ובתחושה, בראייה ובאוריינטציה במרחב", מציינת מארי פיליאטרול, המחברת הראשונה של המחקר ודוקטורנטית באוניברסיטת מונטריאול.
תפקיד המפתח של קולטנים הקשורים לאסטרוגן
כדי להבין את תופעת ההגנה הזו אצל נשים עם iRBD, החוקרים השתמשו בגישה חדשנית המשווה תמונות מוח עם נוכחות גנים באזורי מוח שונים, הנמדדת במוח בריא שנחקר לאחר המוות.
הניתוח גילה כי אזורי מוח שנפגעו פחות בנשים מראים ביטוי מוגבר של גנים הקשורים לתפקוד אסטרוגן במוח, במיוחד הגנים ESRRG ו-ESRA, המייצרים קולטנים הורמונים הקשורים לאסטרוגן. הגן ESRRG התגלה כמעניין במיוחד, מכיוון שהוא מתבטא בצורה גבוהה יותר במוח מאשר ברקמות גוף אחרות.
לקולטנים אלו תפקיד מכריע בתפקוד המיטוכונדריה (תחנות הכוח של התא), ייצור האנרגיה התאית ובהישרדותם של נוירונים המייצרים דופמין – בדיוק התאים שמתים במחלת פרקינסון.
השלכות על מחקר וטיפול
תגלית זו מוסיפה לגוף הולך וגדל של מחקרים המדגימים שנשים עם מחלות ניווניות נוירו-דגנרטיביות נהנות מהגנה מוחית מסוימת, אולי באמצעות פעולת אסטרוגנים ותהליכי אנרגיה נלווים.
"התוצאות שלנו מצביעות על כך שאזורי מוח מסוימים בנשים עם הפרעת התנהגות שינה REM מבודדת מוגנים טוב יותר מאלה של גברים, ככל הנראה באמצעות פעולת האסטרוגנים", מדגישה שאדי רחאיל, שהיא גם חוקרת במרכז למחקר מתקדם ברפואת שינה בבית החולים Sacré-Cœur-de-Montreal.
מדוע לחקור הפרעת התנהגות שנת REM מבודדת?
למרות שרק 25 עד 40% מחולי פרקינסון מציגים תסמיני iRBD, צוות המחקר התמקד במצב מבשר זה מסיבה אסטרטגית: הוא מאפשר צפייה במנגנוני ההגנה המוחיים לפני הופעת תסמינים מוטוריים עיקריים של פרקינסון.
"iRBD מציע לנו חלון ייחודי לחקור את מנגנוני ההגנה הללו בפעולה בשלב מוקדם מאוד, לפני שנגרם נזק רב מדי במוח", מסביר פרופסור רחאל. מחקרים קודמים כבר הראו שגם נשים עם פרקינסון "קלאסי" נהנות מהגנה דומה, עם התקדמות איטית יותר מגברים בדרך כלל.
מין כמשתנה ביולוגי בניסויים קליניים
ההשלכות של מחקר זה הן רבות. ראשית, הוא מדגיש את החשיבות של התייחסות למין כמשתנה ביולוגי בניסויים קליניים. המחברים ממליצים להפריד בין גברים לנשים כאשר מחלקים אקראית משתתפים לקבוצות טיפול, מה שיכול להגביר את הכוח הסטטיסטי ולהפחית את מספר המשתתפים הדרושים.
יתר על כן, המנגנונים הביולוגיים שזוהו – במיוחד אלה הקשורים לגן ESRRG – עלולים להפוך למטרות טיפוליות מבטיחות. מחקר פרה-קליני כבר הוכיח שפעילות גדולה יותר של גן ESRRG יכולה להגן על נוירונים המייצרים דופמין מפני רעילות אלפא-סינוקלאין, חלבון המצטבר בצורה לא תקינה במוחם של אנשים עם פרקינסון.
"מחקר זה מקרב אותנו לרפואה מדויקת שבה ניתן להתאים את הטיפולים לא רק למחלה אלא גם למאפיינים ביולוגיים אינדיבידואליים, כולל מין", מסכם פרופסור רחיל.
