למרות קהילה נפאלית משמעותית ביפן, נשים נפאליות רבות מתמודדות עם אתגרים משמעותיים בגישה לשירותי בריאות מיניים ופוריות חיוניים (SRHSs) עקב מחסומי שפה והבדלים בחוקי הבריאות ובשירותים בין נפאל ליפן. בנפאל, לנשים יש גישה חופשית למגוון רחב של שירותי מניעה והפלות, בעוד יפן מטילה יותר הגבלות על אמצעי מניעה מסוימים ואינה מספקת שירותי הפלה בחינם. אפשרויות מוגבלות אלו גורמות לנשים להסתמך יותר על בן זוגן הגברי להשתמש באמצעי מניעה למניעת הריון. האתגרים הללו בגישה לאמצעי מניעה, במיוחד אמצעי מניעה מוכווני נשים, מובילים אותם לרכוש אמצעי מניעה מנפאל, מה שמגביר את הסיכון לשימוש לא הולם, הריונות לא מכוונים וסיבוכים בריאותיים חמורים אחרים.
מחקר שנערך לאחרונה על ידי צוות חוקרים בראשות פרופסור מאסאקו טנאקה מהפקולטה ללימודים גלובליים, אוניברסיטת סופיה, יפן, שופך אור על האתגרים העומדים בפני מהגרים נפאלים בגישה ל-SRHSs ביפן. צוות המחקר כלל את ד"ר רחאנה מננדהר שרתה מהמכון ללימודי אסיה, אפריקה והמזרח התיכון באוניברסיטת סופיה והמחלקה לבריאות קהילתית ועולמית באוניברסיטת טוקיו, יפן; ד"ר ריצ'ה שאה מפעילות ומחקר בריאות, נפאל; ד"ר Divya Bhandari מהמחלקה לבריאות גלובלית ואוכלוסיה באוניברסיטת הרווארד, ארה"ב; וד"ר Bijay Gyawali ממרכז Amoha לבריאות הנפש ורווחה, נפאל. מחקר זה פורסם בכרך 12, גיליון 13 של כתב העת שירותי בריאות ב-2 ביולי 2024, בוחן את השימוש באמצעי מניעה וגישה שונים הזמינים לגברים ונשים נפאלים הן בנפאל והן לאחר ההגירה ליפן.
פרופ' טנאקה חולק את המוטיבציה מאחורי מחקר זה, "בהיותי עובדת סוציאלית מוסמכת ויועצת לאלימות במשפחה, ראיתי כמה מקרי הריון לא מכוונים בקרב נשים מהגרות. חייתי גם מחוץ ליפן במשך 2 עשורים. אז הכרתי אפשרויות למניעת הריון בחו"ל. לכן יכולתי להבין את הקשיים של נשים מהגרות ביפן".
צוות המחקר חקר את האתגרים המשפיעים על הגישה לאמצעי מניעה ואת הסיבות מאחוריהם, על ידי שימוש בגישה של שיטות מעורבות עם נתונים איכותיים וכמותיים כאחד. הם ערכו סקר שאלון מקוון עם 186 משתתפים (80 נשים ו-106 גברים), כדי להבין את המגמות הכלליות בשימוש באמצעי מניעה ובגישה לשירותי בריאות הרבייה בין יוני 2020 לינואר 2021. כדי לקבל תובנות מעמיקות יותר, הם ערכו דיונים וירטואליים בקבוצת מיקוד (FGDs) עם 24 משתתפים המורכבים מ-10 גברים ו-14 נשים. דיונים אלה העלו לאור חוויות אישיות, מחסומים תרבותיים ומספר נושאים ספציפיים שלא נלכדו בסקר.
ב-FGDs, המשתתפים דנו בגישה הכללית שלהם למידע ולשירותי בריאות מינית ופוריות בנפאל וביפן, תוך שיתוף בצרכיהם למניעת הריון, השימוש, התמיכה מבני זוגם או מבני זוגם, והאתגרים העומדים בפני הגישה ל-SRHSs ביפן. התגובות מהדיונים נותחו באמצעות מסגרת 4A (זמינות, נגישות, קבילות ובמחיר סביר).
המחקר מצא כי קונדומים היו אמצעי המניעה הנפוצים ביותר הן בנפאל והן ביפן. עם זאת, שיטות מניעה מסורתיות כמו שיטת הקצב והגמילה היו נפוצות ביפן.
משתתפים רבים הביאו עימם גם אמצעי מניעה ליפן, כולל קונדומים, אמצעי מניעה דרך הפה ואמצעי מניעה לשעת חירום. הסיבות הנפוצות ביותר היו קלות השגת אמצעי מניעה, עלות מינימלית, גישה חופשית והיעדר מחסום שפה בנפאל. לעומת זאת, המשתתפים הדגישו את מחסום השפה, העלות הגבוהה יותר, חוסר הידיעה כיצד להשיג אותם, חששות לגבי תופעות לוואי, היעדר כיסוי ביטוחי וסטיגמה תרבותית וחברתית כאתגרים בגישה לשירותי מניעה והפלות ביפן. בנוסף, החוקרים ציינו כי היעדר אפשרויות והעלויות הגבוהות של אמצעי מניעה והפלה הם נושאים נפוצים איתם מתמודדות לא רק נשים מהגרות אלא גם נשים יפניות.
יתר על כן, מחקר זה הדגיש גם את החשיבות של שילוב חינוך SRH בהכשרה לפני יציאה בנפאל וארגון הכשרה לאחר הגעה ביפן. בהרחבה על כך, מוסיף פרופ' טנקה, "תכניות הכשרה יפותחו ויושמו על שירותי בריאות מינית ופוריות, כולל אמצעי מניעה הזמינים ביפן למהגרים לפני ואחרי הגעתם. עמותות וקבוצות מהגרים יספקו סיוע ותמיכה כדי לענות על הצרכים של המהגרים, ועובדי שירותי הבריאות יוכשרו להתגבר על מחסומי תרבות ושפה."
"אני מקווה שתיושם מדיניות שתגלם את רוח הכיסוי הבריאותי האוניברסלי, שתבטיח ששירותי אמצעי מניעה יהיו נגישים, סבירים וזמינים במדינות היעד, כך שלמהגרים הנוסעים מעבר לגבולות תהיה גישה לאותם שירותים שהיו להם במדינותיהם. מָקוֹר" מסכם פרופ' טנאקה מלא תקווה.
אנו מקווים שמחקר זה יסלול את הדרך לרפורמה בחוקים ובמדיניות המבטיחים גישה אוניברסלית ל-SRHSs ברחבי העולם.
