הסטראוטיפ שנשים מדוברות הרבה יותר מגברים נרחב על פני תרבויות רבות, אולם מחקר שדווח על ידי חוקרי אוניברסיטת אריזונה בשנת 2007 הפריך את הטענה, ומצא כי גברים ונשים מדברים בערך מספר מילים ביום – בסביבות 16,000.
מעקב חדש וגדול יותר למחקר מצייר תמונה ניואנס יותר, מה שמרמז על כך שנשים עשויות להיות המין השטחי יותר, אך רק בתקופת חיים מסוימת.
יש הנחה חוצה תרבויות חזקה שנשים מדברות הרבה יותר מגברים. רצינו לראות אם ההנחה הזו מתקיימת כאשר נבדקת אמפירית או לא. "
קולין טיידוול, מחבר המחקר המועלה משותף, מועמד לדוקטורט פסיכולוגי קליני ב- U OF A
החוקרים מצאו כי נשים בגילאי 25-65 – שלבי החיים של הבגרות המוקדמת והאמצעית – דיברו בממוצע כ -3,000 מילים יותר ליום מאשר עמיתיהם הגברים. הבדלים מגדריים משמעותיים לא הופיעו בקבוצות הגיל האחרות של המחקר: גיל ההתבגרות (גילאי 10 עד 17), בגרות מתעוררת (גילאי 18 עד 24) ובגרות מבוגרת יותר (65 ומעלה).
החוקרים גם גילו שאנשים באופן כללי עשויים להיות פחות מדברים, ממצא שהם חושדים שקשור להסתמכות הולכת וגוברת על תקשורת דיגיטלית. הממצאים שלהם מתפרסמים ב- כתב העת לאישיות ופסיכולוגיה חברתיתו
לבקר בשאלה מתמשכת
בשנת 2007, U של פסיכולוג מתיאס מאהל בדק את ההנחה הנפוצה שנשים מדוברות הרבה יותר מגברים על ידי ניתוח נתונים שנאספו מ -500 משתתפים במחקר גברים ונשים שלבשו מכשיר הקלטה נייד שכונה את האוזן – מקליט מופעל אלקטרונית – שמדובר בהן מרווחים אקראיים ללכידת קטעי שיחות יומיים.
בעזרת קבצי שמע אלה, MEHL פיתחה הערכות למספר המילים המדוברות על ידי אדם ביום. כאשר הניתוח שלו לא חשף הבדל מגדרי משמעותי, הממצא הפרובוקטיבי – שפורסם בכתב העת Science – עלה לכותרות לאומיות. אולם המחקר הזמין גם ביקורת בגלל מגבלותיו: משתתפיו היו כמעט לחלוטין בגיל המכללה, והכי חיו באותה עיר-אוסטין, טקסס.
שמונה עשרה שנה לאחר מכן, Mehl ומשתפי הפעולה שלו – כולל Tidwell; Valeria pfeifer, U של חוקר פסיכולוגיה פוסט -דוקטורט; ואלכסנדר דנברס, חוקר לשעבר של דוקטורט ב- U של א ' – ביקש לשכפל את הממצאים המקוריים במדגם גדול יותר ומגוון יותר. הם ניתחו 630,000 הקלטות אוזניים מ 22 מחקרים נפרדים שנערכו בארבע מדינות, כאשר המשתתפים נעים בין 10 ל 94. המחקר כלל 2,197 אנשים – פי ארבעה רבים מהמחקר המקורי.
הבדל מגדרי משמעותי התגלה רק בקבוצת גיל אחת: אלה 25-64, טווח גילאים שהיה חסר במחקר המקורי של סטודנטים במכללות. בעוד שנשים בקבוצת הגילאים המוקדמת עד אמצעית דיברו 21,845 מילים ביום בממוצע, גברים דיברו 18,570.
החוקרים לא יודעים בוודאות מדוע נשים הן המגדר המדבר יותר במהלך המתיחה של קרוב ל -40 שנה בין 25 ל 64, אך לדבריהם אפשרות אחת היא שאלו נוטים להיות שנות גידול הילד, ונשים, שלעתים קרובות מניחות תפקידו של המטפלת הראשית עשוי לדבר יותר מגברים לילדיהם במהלך אותה תקופה.
"הבדלים קשורים מגדריים בגידול ילדים וטיפול משפחתי הם אפשרות אחת שיכולה להסביר את ההבדל הזה", אמר Mehl, מחבר הבכיר של המחקר ופרופסור באוניברסיטת המחלקה לפסיכולוגיה. "אם גורמים ביולוגיים כמו הורמונים היו אמורים להיות הגורם העיקרי, היה צריך להיות גם הבדל מגדרי ניכר בקרב מבוגרים מתעוררים. אם שינויים דוריים חברתיים היו צריכים להיות הכוח המניע, היה צריך להיות הבדל מגדרי בהדרגה עם המשתתפים המבוגרים. עם זאת, אף אחד מהם לא היה המקרה. "
גברים ונשים שניהם מדברים פחות
בעוד שנשים עשויות להיות מדברות יותר מגברים בנקודות מסוימות בחיים, Mehl אמר שחשוב לציין שיש שונות משמעותית בין אנשים בשני המינים. האדם הכי פחות מדבר של המחקר – גבר – דיבר כמאה מילים ביום, ואילו המשתתף המילולי ביותר – גם זכר – דיבר יותר מ -120,000.
"אנחנו בני האדם כל כך שונים באופן אינדיבידואלי משני המינים באופן שיטתי," אמר מהל.
כשמסתכלים על כל מגוון משתתפי המחקר, ללא קשר למגדר או לגיל, החוקרים מצאו כי נראה כי מספר המילים הממוצע שנאמר ביום ירד במהלך השנים. הנתונים שניתחו עבור המחקר נאספו בין 2005 ל -2018, שבהם מספר המילים הממוצע שנאמרו ביום ירד מכ -16,000 לכ- 13,000.
"עשינו ניתוח מלא בדקנו באיזו שנה נאספו הנתונים ומצאנו כי אכן 300 מילים מדוברות בממוצע בשנה נעלמות", אמר מחבר המחקר המשותף Pfeifer.
יש צורך במחקר נוסף בכדי לקבוע את הסיבה לירידה, אך עלייה בכלי התקשורת הדיגיטלית, כולל טקסטים ומדיה חברתית, הם ככל הנראה חלק מהמשוואה, אמר MEHL.
מהל אמר גם כי יש צורך בעבודה רבה יותר כדי להבין טוב יותר איזה תפקיד רמת הדיבורים של האדם וחברתיות עשויה למלא בבריאות האדם וברווחתם. לשם כך, הוא מפתח משותף של "SocialBit", דומה במושג ל- Fitbit, שימדוד את דקות השיחה היומיומיות של אנשים מבלי להקליט את התוכן, תוך שימוש באלגוריתם שמסווג את האודיו הסביבתית אם הוא מכיל שיחות או לא.
"אני מוקסם מהרעיון שאנחנו יודעים כמה אנחנו צריכים לישון, אנחנו יודעים כמה אנחנו צריכים להתאמן, ואנשים לובשים פיטבטים כל הזמן, אבל אין לנו מושג כמה אנחנו אמורים להתרועע, "הוא אמר. "העדויות חזקות מאוד כי חברתיות קשורה לבריאות, לפחות באותה מידה כמו פעילות גופנית ושינה. זו רק עוד התנהגות בריאותית."