ראיונות מעמיקים עם נשים ומומחים חושפים כיצד סטיגמה, שתיקה ואמונות מיושנות מערערות את הבריאות המינית לאחר גיל המעבר, ואילו אסטרטגיות יכולות לעזור לנשים לשגשג בשלב החיים המהפך הזה.
מחקר: שיפור איכות חיי המין אצל נשים לאחר גיל המעבר: מחקר איכותי. קרדיט תמונה: FAART Photodesign / Shutterstock
האם ידעת שבין 68% ל 86.5% מהנשים לאחר גיל המעבר חוות בעיות מיניות, ובכל זאת הרוב אינן מבקשות עזרה? מחקר שנערך לאחרונה בכתב העת BMC בריאות הציבור בחן כיצד אמונות תרבותיות, חוויות אישיות וחוסר תקשורת משפיעות על רווחת המינית לאחר גיל המעבר. החוקרים בדקו גם אסטרטגיות לשיפור האינטימיות ושיפור איכות החיים המינית.
הַפסָקַת וֶסֶת
גיל המעבר הוא שלב טבעי עבור כל הנשים, אך הוא מביא שינויים מורכבים מעבר לבריאות הגופנית. ככל שרמות ההורמונים יורדות, מתרחשים לעתים קרובות תסמינים כמו יובש בנרתיק, ליבידו מופחת ואי נוחות במהלך אינטימיות. עם זאת, שינויים אלה אינם רק ביולוגיים באופיים. רווחה פסיכולוגית, דינמיקת מערכות יחסים, אמונות תרבותיות וגישה לחינוך מעצבים משמעותית את חיי המין של האישה לאחר גיל המעבר.
למרות ההשפעות הפיזיולוגיות הידועות, מרבית המחקרים התמקדו בטיפולים הורמונליים ובבריאות גופנית, ולעתים קרובות הזניחו היבטים רגשיים וחברתיים של סיפוק מיני. מחקרים מראים כי נשים רבות לאחר גיל המעבר מעריכות אינטימיות חיוניות לרווחה. עם זאת, סטיגמה חברתית וחוסר דיאלוג יכולים להוביל לשתיקה וחוסר שביעות רצון, במיוחד בחברות שמרניות בהן הדיון במיניות נותר טאבו.
המחקר הנוכחי
מחקר איכותי זה, שנערך בקזווין, איראן, משנת 2022 עד 2023, השתמש בניתוח תוכן כדי לחקור את חוויותיהן של נשים לאחר גיל המעבר ולאסוף תובנות מומחים על שיפור איכות החיים בהקשר זה.
המחקר כלל 21 משתתפים: 15 נשים לאחר גיל המעבר ושישה אנשי מקצוע בסקסולוגיה, פסיכולוגיה או בריאות רבייה. החוקרים הבטיחו גיוון על ידי הכללת משתתפים בגילאים משתנים, רמות חינוך, מצב סוציו -אקונומי ומשכי גיל המעבר. הנתונים נאספו באמצעות ראיונות מובנים למחצה, מעמיקים שנערכו בהגדרות פרטיות שנבחרו במשתתפים. שאלות המתמקדות בחוויות, מחסומים, מנחים של אינטימיות ופתרונות אפשריים.
ראיונות נרשמו, תועברו וניתחו באמצעות קריאות חוזרות ונשנות וקידוד שיטתי של 495 הצהרות משמעותיות. אלה נקבעו לקטגוריות משנה, קטגוריות ונושאים: הבנת גורמים משפיעים, קבלת נקודות מבט חדשות והסתגלות לשינויים. סודיות נשמרה, התקבלה הסכמה מדעת והקלטות אוחסנו היטב. הראיונות נמשכו עד שלא הופיעו שום תובנות חדשות (רוויה בנתונים).
ממצאי מפתח
שיפור חיי המין דורש גישה רב -גונית כולל השתקפות אישית, תמיכה בשותפים ושינוי תרבותי. עלו שלושה נושאים: ניהול גורמים משפיעים, מסגור מחדש של נקודות מבט מיניות והסתגלות לשינויים לאחר גיל המעבר.
המשתתפים זיהו גורמים פנימיים וחיצוניים המשפיעים על חוויות מיניות, כולל לחץ רגשי, מצבים בריאותיים, סוגיות פיננסיות, דינמיקה זוגית וציפיות תרבותיות. הודגשו חסמים כמו שינויים הורמונליים, חוסר פרטיות ודינמיקה ביתית (למשל, קרבת חדרי הילדים). המראה האישי והיגיינה הדדית השפיעו גם הם על סיפוק.
הגברת המודעות והתפיסות השגויות המאתגרות היו מכריעות. לרבים היו ידע על בריאות מינית לאחר גיל המעבר. יש נשים, לאחר שהבנו השפעות פיזיות כמו יובש בנרתיק, בחנו צורות אינטימיות חדשות. מומחים הדגישו את החלפת השקפות המיושנות בגישות מכובדות ופתוחות למיניות מזדקנת. גם נשים ואנשי מקצוע הסכימו על חשיבות ההתאמה ההדדית ומעורבות של שותפים.
ההסתגלות הייתה המפתח. נשים שקיבלו שינויים גופניים ורגשיים היו מסוגלים יותר לשמור על מערכות יחסים מספקות. האסטרטגיות כללו תכנון אינטימיות, שיתוף זיכרונות חיוביים ובחינת ייעוץ או משאבים חינוכיים לתמיכה במערכת היחסים ביניהם. תקשורת יעילה ותמיכה רגשית מצד בני זוג היו חיוניים להשגת תוצאות טובות יותר.
המגבלות כללו את השפעת הסטיגמה התרבותית על הפתיחות של המשתתפים וההכללה המוגבלת של הממצאים שמעבר להקשר האיראני. הכותבים המליצו על מחקרים עתידיים עם אוכלוסיות מגוונות יותר על רקע ואזורים שונים.
מסקנות
שיפור הרווחה המינית לאחר גיל המעבר דורש יותר מטיפול רפואי. זה כרוך בטיפול בהשפעות אישיות, חברתיות ותרבותיות, קידום דיאלוג פתוח ותמיכה ברווחה והסתגלות רגשית. העצמת נשים עם ידע, אמפתיה והזדמנויות לביטוי עצמי יכולה לשפר משמעותית את איכות החיים במהלך מעבר זה. המחקר הדגיש גם את החשיבות של שילוב בריאות מינית בטיפול שגרתי לנשים לאחר גיל המעבר.
