Search
מרכיב שרף מפחית מאוד את זיהום הקורונה על משטחי פלסטיק

ננו-פלסטיק עלול להוביל להתפתחות עמידות לאנטיביוטיקה

חלקיקים זעירים של פלסטיק לא רק רעים לסביבה. מחקר שהוביל מאוניברסיטת Umeå, שבדיה, הראה כי מה שנקרא ננו-פלסטיק שנכנס לגוף יכול גם לפגוע בהשפעה של טיפול אנטיביוטי. התוצאות גם מצביעות על כך שהננו-פלסטיק עלול להוביל להתפתחות עמידות לאנטיביוטיקה. אפילו האוויר הפנימי בבתים שלנו מכיל רמות גבוהות של ננו-פלסטיק, בין היתר, מניילון, וזה בעייתי במיוחד.

"התוצאות מדאיגות בהתחשב במידת הנפוצה של ננו-פלסטיק ומכיוון שאנטיביוטיקה יעילה עבור רבים יכולה להיות ההבדל בין חיים למוות," אומר לוקאס קנר, פרופסור במחלקה לביולוגיה מולקולרית באוניברסיטת אומה ואחד החוקרים שהובילו את המחקר.

ננו-פלסטיק הם חלקיקי פלסטיק שקטנים מאלפית המילימטר. בשל הקטנות שלהם, הם יכולים לצוף בחופשיות באוויר ויש להם את היכולת להיכנס לגוף.

במחקר, בהובלת לא רק על ידי חוקרים באומה, אלא גם על ידי מדענים שבסיסם בגרמניה ובהונגריה, החוקרים התמקדו כיצד חלק מהננו-פלסטיקים הנפוצים ביותר מקיימים אינטראקציה עם טטרציקלין, שהוא אנטיביוטיקה רחבת טווח שכיחה. התברר שהיתה הצטברות משמעותית של האנטיביוטיקה על פני החלקיקים הננופלסטיים. אפשר לומר שהננו-פלסטיק סופג אנטיביוטיקה.

הננו-פלסטיק המדובר מגיע מסוגי פלסטיק נפוצים כמו פוליאתילן, פוליפרופילן, פוליסטירן וניילון. הם נמצאים בדרך כלל באריזות ובטקסטיל. אוויר פנימי מכיל בערך פי חמישה יותר ננו-פלסטיק מאוויר חיצוני, בין השאר בשל חלקיקים המשתחררים מטקסטיל.

אחד הסיכון שהחוקרים מצביעים עליו הוא שהקשירה לננו-פלסטיק עלולה להוביל לכך שהאנטיביוטיקה "תעלה בטרמפים" עם הננו-פלסטיק בזרם הדם והובלה למקומות אחרים בגוף ממה שהם מיועדים להם. זה יכול גם להפחית את ההשפעה הממוקדת של האנטיביוטיקה וגם לסכן את הופעתה של חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. כאשר אנטיביוטיקה מצטברת באזורים לא מכוונים, מינונים תת קטלניים יכולים לעורר מוטציות חיידקיות, ולבחור זנים עמידים לאנטיביוטיקה.

החוקרים השתמשו במודלים ממוחשבים מתקדמים כדי לנתח כיצד הננו-פלסטיקה נקשרת לטטרציקלין. התברר שהקשר חזק במיוחד לניילון – אחד החומרים הנפוצים ביותר בננו-פלסטיק באוויר הפנימי.

למרות שדרוש מחקר נוסף כדי לשפוך אור על הקשרים והאמצעים האפשריים, אנו יכולים להסיק מהתוצאות שלנו שננו-פלסטיק הוא סיכון בריאותי שצריך לקחת יותר ברצינות".

לוקאס קנר, פרופסור, המחלקה לביולוגיה מולקולרית, אוניברסיטת אומאו

המחקר, שמתפרסם בכתב העת המדעי דוחות מדעייםהובל על ידי לוקאס קנר באוניברסיטת אומה, ברברה קירשנר באוניברסיטת בון בגרמניה ואולדמור הולוצקי באוניברסיטת דברצן, הונגריה. את מחקר המשנה על קישור של ננו-פלסטיקה לאנטיביוטיקה הוביל ניקולה זלטקוב קולב במחלקה לביולוגיה מולקולרית באוניברסיטת אומאו. לוקאס קנר נכנס לאחרונה לתפקיד פרופסור אורח במחלקה לביולוגיה מולקולרית באוניברסיטת אומאו וממשיך במחקריו על ננו-פלסטיק והשפעות בריאותיות.

דילוג לתוכן