מחקר של אוניברסיטת הבאסקים (UPV/EHU) ו-Biobizkaia מציע להשתמש בכלי זמין, פשוט, לא פולשני כדי לנטר את הניוון העצבי הזה.
למרות שעדיין יש כמה היבטים הממתינים לאישור השימוש בו בסביבה הקלינית, ויש לשפר מעט את הרזולוציה שלו, מחקר של UPV/EHU ו-Biobizkaia הראה שניתן להשתמש גם בשיטה המשמשת באופן שגרתי לביצוע בדיקות עיניים. לנטר את הניוון העצבי המתרחש בחולי פרקינסון. במהלך המחקר נמצא שהניוון העצבי של הרשתית כנראה קודם לפגיעה קוגניטיבית.
כאשר מאובחנים פרקינסון או מחלה ניוונית אחרת, החולים תמיד שואלים: "ועכשיו מה? מה יקרה? מה ניתן לצפות מהמחלה?" עם זאת, עבור נוירולוגים, לא ניתן לענות על שאלות אלו במדויק, מכיוון ש"ההתפתחות של חולים נוטה להיות מגוונת מאוד: חלקם לא חווים שינוי לאורך השנים, בעוד שאחרים בסופו של דבר עם דמנציה או בכיסא גלגלים", הסבירה אן מוראטה. -גויינה, חוקרת במחלקה למדעי המוח של UPV/EHU.
כיום, זיהוי חולי פרקינסון בסיכון לפגיעה קוגניטיבית מהווה אתגר גדול, אך הדבר נחוץ בכל הנוגע למתן טיפולים קליניים יעילים יותר ולהגברת הניסויים הקליניים. למעשה, ד"ר Ane Murueta-Goyena, בשיתוף עם צוות המחקר של Biobizkaia, רצה לראות "האם מערכת הראייה יכולה לאפשר לחזות את ההידרדרות הזו, במילים אחרות, לאיזה עתיד החולה יכול לצפות בתוך כמה שנים". עובי הרשתית שימש למטרה זו.
הרשתית היא קרום הממוקם בחלק האחורי של גלגל העין, היא קשורה למערכת העצבים וכוללת מספר שכבות. במהלך המחקר, לקבוצה של חולי פרקינסון נמדד עובי השכבה הפנימית ביותר של הרשתית שלהם באמצעות טומוגרפיה קוהרנטית אופטית. סוג זה של טומוגרפיה הוא מכשיר בשימוש שגרתי בבדיקות עיניים, שכן הוא מאפשר לבצע מדידות ברזולוציה גבוהה, שניתנות לחזרה ומדויקות. אז האבולוציה של שכבת הרשתית הזו נותחה והשוותה באנשים עם וללא מחלת פרקינסון במהלך התקופה 2015-2021. תוצאות הניתוח של התמונות של שכבות הרשתית של חולי פרקינסון אושרו גם בבית חולים בבריטניה.
התוצאות הראו כי שכבת הרשתית דקה יותר באופן ניכר בחולי פרקינסון. כמו כן, נצפה כי "בשלבים הראשוניים של המחלה, זה נמצא ברשתית שבו מתגלה הניוון העצבי הגדול ביותר, ומרגע נתון ואילך, כשהשכבה כבר דקה מאוד, לוקח סוג של ייצוב של תהליך הניוון העצבי. דילול רשתית ופגיעה קוגניטיבית אינם מתרחשים בו-זמנית השינויים הראשוניים ברשתית ניכרים יותר ולאחר מכן, במהלך השנים, חולים מחמירים מבחינה קוגניטיבית ומוטורית", הסביר Murueta-Goya. במילים אחרות, אובדן עובי שכבת הרשתית האיטי יותר קשור לירידה קוגניטיבית מהירה יותר; איטיות זו קשורה לחומרת המחלה".
החוקר ייחס חשיבות רבה לתוצאות: "השגנו מידע על התקדמות המחלה, והכלי שאנו מציעים אינו פולשני וזמין בכל בתי החולים". התוצאות צריכות לקבל תוקף בינלאומי ו"על ידי שיפור קל של הרזולוציה של הטכנולוגיה, נהיה קרובים יותר לאימות השיטה לניטור ניוון העצבים המתרחש במחלת פרקינסון". החוקר גם חשף כי הם ממשיכים במחקר על קבוצה נוספת של חולים וכי המימון הוא המפתח.