התאבנות חזה של הרצועה האורכית האחורית (TOPLL) היא מצב נדיר הקשור להיווצרות עצם חוץ רחמית בעמוד השדרה החזי. מחקר מעקב ארוך טווח מיפן מראה שיפור משמעותי ומתמשך בתוצאות עם ניתוח דקומפרסיה וקיבוע אחורי עבור חולים עם T-OPLL, מדווח The Journal of Bone & Joint Surgery. כתב העת מתפרסם בפורטפוליו ליפינקוט על ידי Wolters Kluwer.
"טיפול כירורגי ב-T-OPLL יעיל בשיפור התפקוד הנוירולוגי, איכות החיים וניהול הכאב לאורך תקופה ממושכת", על פי מחקר חדש של Hiroaki Nakashima, MD, PhD ועמיתיו של בית הספר לרפואה של אוניברסיטת נאגויה.
עדויות חדשות על תוצאות ארוכות טווח של ניתוח עבור T-OPLL
לחולים עם התאבנות של הרצועה האורכית האחורית יש צמיחת עצם חוץ רחמית בעמוד השדרה, מה שגורם לסימנים ותסמינים נוירולוגיים. רוב המקרים מערבים את עמוד השדרה הצווארי. למרות שמעורבות בית החזה היא פחות שכיחה, היא נוטה לאבחון מאוחר ולעתים קרובות לא מזוהה עד שמתפתחים תסמינים חמורים. ביפן יש את השכיחות הגבוהה ביותר של T-OPLL.
מחקרים של T-OPLL שטופלו באופן אופרטיבי דיווחו על תוצאות טובות יותר כאשר שחרור עמוד השדרה משולב עם קיבוע. כדי להעריך את התוצאות ארוכות הטווח של הליך זה, החוקרים ניתחו נתוני מעקב על 51 מטופלים שעברו דקומפרסיה אחורית וניתוח קיבוע מתקן עבור T-OPLL.
המטופלים, שגילם הממוצע היה 51.6 שנים, עברו ניתוח במרכז המחקר בין השנים 2001-2014, עם מעקב של 10 שנים לפחות. החומרה הוערכה באמצעות ציון האגודה האורטופדית היפנית (JOA). הערכות אחרות כללו כאבי גב ורגליים, איכות חיים (QoL) ותוצאות רנטגן.
'יציבות ושיפורים מבניים לטווח ארוך' לאחר דקומפרסיה וקיבוע
ציון JOA הממוצע השתפר באופן משמעותי מ-3.7 לפני הניתוח ל-7.9 בשנתיים לאחר הניתוח, ונשאר יציב לאחר מכן. ציונים אלה הצביעו על "שיפור נוירולוגי ותפקודי מתמשך מניתוח בטווח הארוך", כותבים החוקרים.
דקומפרסיה וקיבוע גם הניבו שיפור מתמשך בתוצאות שדווחו על ידי מטופלים, כולל QoL (ציון EQ-5D). ציוני הכאב בסולם הדירוג המספרי ירדו מ-5.4 לפני הניתוח ל-3.5 לאחר 10 שנים עבור כאבי גב ומ-4.0 ל-3.0 עבור כאבי רגליים. תוצאות רדיוגרפיות כללו הפחתה בזוויות Cobb עבור T1-T12 במישור סגיטלי ובקיפוזיס.
ל-11 חולים הייתה התקדמות של התאבנות, בעיקר בחמש השנים הראשונות. בסך הכל 14 חולים חוו סיבוכים לאחר הניתוח, כולל שישה במהלך 30 הימים הראשונים לאחר הניתוח ושמונה לאחר מכן. סיבוכים פרי-ניתוחיים כללו שיתוק בגפיים התחתונות, זיהום והמטומה, בעוד שסיבוכים מאוחרים יותר היו בעיקר שברים בחוליות סמוכים. בסך הכל ארבעה מטופלים עברו הליך כירורגי נוסף במהלך המעקב.
המחקר מספק נתוני מעקב חדשים לטווח ארוך על התוצאות של דקומפרסיה וקיבוע עבור T-OPLL, כולל רווחים מתמשכים בתוצאות הקליניות והמטופלים המדווחים. למרות שחלק מהחולים פיתחו כשל צומת דיסטלי או נזקקו לניתוח חוזר, "סיבוכים והתערבויות אלה לא גרעו מהותית מהשיפור הכולל של איכות החיים", מסכמים ד"ר נקאשימה ושותפים. "תוצאות ההדמיה הראו התקדמות מינימלית של התאבנות מעבר לשנתיים לאחר הניתוח, תרמו ליציבות ארוכת הטווח ולשיפורים המבניים שנצפו בחולים".
