Search
מיני-איברים תלת-ממדיים מרקמת מוח עוברית אנושית פותחים חזית חדשה בחקר המוח

ניתוח חסימת עורק בתוספת תקווה להפחתת ניתוחים חוזרים בחולי המטומה במוח

הזרקת חומר לחסימת עורק המזין את ה-dura (שק מגן סביב המוח) יחד עם ניתוח להסרת דם אסוף הפחיתו את הסיכון שמטופלים יצטרכו ניתוח חוזר בהשוואה לניקוז כירורגי בלבד, על פי מדע ראשוני מאוחר שהוצג היום ב הכנס הבינלאומי לשבץ מוחי 2024 של האגודה האמריקאית לשבץ.

המטומה תת-דוראלית מתרחשת כאשר יש קרע באחד מכלי הדם הדקים הנמתחים בין פני המוח לממברנות שמגינות על המוח. המטומה תת-דוראלית יכולה להתרחש בגלל טראומה פיזית כמו תאונת דרכים, עם זאת, היא עשויה להתפתח לאט בימים או בשבועות שלאחר הפציעה. מחקר זה בחן טיפול בהמטומה תת-דוראלית תת-חריפה או כרונית. המטומה תת-דוראלית תת-חריפה מתרחשת בעקבות טראומה פחות חמורה, כגון זעזוע מוח – עם תסמינים כגון חולשה, חוסר תחושה, עקצוץ, התקף, כאב ראש, בלבול או סחרחורת המתפתחים במשך שעות או ימים לאחר האירוע. המטומה תת-דוראלית כרונית יכולה לנבוע מדימום איטי לאחר טראומה מינימלית שאולי המטופל אפילו לא זוכר – התסמינים עשויים להיות עדינים ו/או עשויים לקחת שבועות עד שיהיו בולטים מספיק כדי לפנות לטיפול.

המטומה תת-דוראלית כרונית היא אחד המצבים הנוירוכירורגים הנפוצים ביותר וצפויה לעלות בעתיד מכיוון שיש לנו אוכלוסייה מזדקנת לא קטנה, כאשר רבים נוטלים מדללי דם כדי להתמודד עם מצבים רפואיים שונים. המטומות הללו נוצרות לעיתים קרובות אצל קשישים מכיוון שככל שאנו מתבגרים, המוח מתכווץ ומתרחק מהחלק הפנימי של הגולגולת, מותח את הוורידים היוצרים גשר בין הדורה למוח, מה שגורם להם להיקרע לאחר טראומה קטנה. ולדלוף דם לחלל המגן שבין המוח לגולגולת, הדורה".

ג'ייסון דייויס, MD, Ph.D., מחבר שותף ללימודים, פרופסור חבר במחלקות לנוירוכירורגיה ואינפורמטיקה ביו-רפואית באוניברסיטת המדינה של ניו יורק, באפלו

טיפול בהמטומה תת-דוראלית תת-חריפה או כרונית עשוי לכלול הליך כירורגי לניקוז דם אסוף מהאזור או מעקב צמוד אחר התסמינים כדי לקבוע אם ומתי יש צורך בהתערבות. האתגר הוא שגם בניתוח, ייתכן שיהיה צורך בניתוח חוזר עד 20% מהמקרים של המטומות תת-דוראליות.

הניסוי הקליני של EMBOLISE בדק אם המטומה תת-דוראלית תת-חריפה או כרונית תצריך ניתוח נוסף אם, בנוסף לניקוז הניתוח, מוזרק חומר כדי לחסום, או לתסחח, את אחד העורקים המספקים דם לדורה. האוניקסTM מערכת תסחיפים נוזליים, שנבדקה בניסוי זה, משמשת כבר לפני הניתוח להפחתת דימום אצל אנשים המבצעים ניתוח לתיקון קשר חריג בין עורקים וורידים במוח.

בין דצמבר 2020 לאוגוסט 2023, חוקרים רשמו 400 מבוגרים (גיל ממוצע של 72; 27% נשים) ב-39 מרכזים (כולל בתי חולים קהילתיים ואקדמיים כאחד). כולם עמדו לעבור ניתוח להמטומה תת-דוראלית תת-חריפה או כרונית ונחשבו מסוגלים לטפל בעצמם וככל הנראה ישרדו לפחות שנה אחת. המטופלים חולקו באופן אקראי לקבל ניתוח לבד או ניתוח בתוספת אמבוליזציה באמצעות מערכת התסחיפים הנוזליים כדי לעזור להפחית את ההתקדמות או הישנות של המטומה תת-דוראלית.

התוצאה העיקרית הייתה באיזו תדירות הייתה הצטברות מחדש של דם (הישנות) שדרשה ניקוז כירורגי תוך 90 יום.

הניתוח מצא:

  • המטומה תת-דוראלית לאחר מכן תוך 90 יום וצורך בניקוז כירורגי הופיעו ב-4.1% מהחולים שעברו ניתוח בתוספת אמבוליזציה ו-11.3% מאלה שעברו ניתוח בלבד.
  • ב-90 יום לאחר הניתוח, נמצא שהנכות הגוברת והפרעות בתפקוד נוירולוגי ניתנות להשוואה (זהה סטטיסטית) בשתי הקבוצות, כאשר 11.9% מהחולים עברו ניתוח בתוספת אמבוליזציה ו-9.8% מהמטופלים שעברו ניתוח בלבד.
  • תופעות לוואי חמורות המיוחסות לאמבוליזציה התרחשו ב-2% מהחולים שקיבלו אותה.

"ניסוי EMBOLISE הראה כי הייתה ירידה של כמעט פי 3 בניתוח החוזר עבור חולים שטופלו בניתוח בתוספת אמבוליזציה", אמר דייוויס. "פחות נסיעות לחדר ניתוח אומרות פחות פוטנציאל לכאבים, סיבוכים, החלמה והוצאות עבור המטופל. מעבר לכך, אנו רואים שהסיבוכים הקשורים להליך האמבוליזציה היו נמוכים ושלא הייתה עלייה בבעיות נוירולוגיות".

פרטי הלימוד ורקע:

  • ה-EMBOLISE (אמבוליזציה של עורק קרום המוח האמצעי עם אוניקסTM מחקר של מערכת תסחיף נוזלי בטיפול בהמטומה תת-אקוטית וכרונית) נערך במספר בתי חולים ומרכזי בריאות בארצות הברית.
  • הטיפול במערכת תסחיף נוזלית מתחיל כמוצק רך שניתן להזרקה, זורם כנוזל כאשר מופעל כוח, ולאחר מכן חוזר למצב מוצק רך כדי לעצור את כלי הדם הדולף.
  • זרועות אחרות של מחקר EMBOLISE, שכלל מטופלים שלא עברו ניתוח וחולקו באופן אקראי לקבל את מערכת התסחיף הנוזלי או לא, נמשכות ואינן מוצגות ב- ISC 2024.
  • אמצעים נוספים לאמוד את הצלחת הטיפול במערכת התסחיף הנוזל כללו את מספר האשפוזים החוזרים בבית החולים; שינוי בנפח או בעובי ההמטומה (איגום דם); ושינוי בתזוזה של קו האמצע (כאשר המטומה דוחפת את רקמת המוח מהיישור), כולם מוערכים ב-90 יום לאחר הטיפול.
  • מדדי הבטיחות כללו שכיחות של מוות נוירולוגי או תופעות לוואי חמורות המתרחשות בתוך 30, 90 ו-180 ימים לאחר הטיפול.

המגבלה העיקרית הייתה הפסד גבוה יחסית למעקב. "אחד האתגרים של ביצוע ניסוי זה היה התמודדות עם אוכלוסיית קשישים חלשים, במיוחד באמצע המגיפה. מעקב אחר חולים למעקב הוא תמיד אתגר, ואלה הצטרפו להגבלות השונות של תקופת ה-COVID, שרבים מהם האתרים שלנו התמודדו", אמר דייויס.

דילוג לתוכן