ניתוח גלובלי מדגיש מגמות צריכת אנטיביוטיקה ואיום AMR

מחקר חדש מדגיש את הצמיחה האחרונה, אך תנודתית, בצריכת אנטיביוטיקה אנושית גלובלית, אחד המניעים העיקריים להגברת העמידות לאנטי-מיקרוביאלית (AMR). AMR גורם לזיהומים שאינם מגיבים עוד לאנטיביוטיקה (ולתרופות אנטי-מיקרוביאליות אחרות) ולעתים קרובות מוביל לאשפוזים ארוכים יותר, עלויות טיפול גבוהות יותר ושיעורי תמותה גבוהים יותר. על פי הערכות, AMR קשור לכמעט חמישה מיליון מקרי מוות עולמיים מדי שנה.

חוקרים המזוהים עם One Health Trust (OHT), מועצת האוכלוסין, GlaxoSmithKline, אוניברסיטת ציריך, אוניברסיטת בריסל, אוניברסיטת ג'ונס הופקינס ובית הספר לבריאות הציבור של הרווארד TH Chan ניתחו נתוני מכירת תרופות מ-67 מדינות משנת 2016- 2023 על ההשפעות של מגיפת COVID-19 והצמיחה הכלכלית על צריכת אנטיביוטיקה אנושית. המחקר מספק פירוט של מכירות האנטיביוטיקה העולמיות במדינות המדווחות לפי רמת הכנסה לאומית, מחלקת אנטיביוטיקה וקבוצות אנטיביוטיקה על פי מערכת הסיווג AWaRe של ארגון הבריאות העולמי (WHO) לניהול אנטיביוטיקה וצריכה פרויקטים עד 2030. המחקר פורסם ב- הליכים של האקדמיה הלאומית למדעים (PNAS).

המחקר מצא:

• מכירות האנטיביוטיקה הכוללות עלו במדינות המדווחות בין השנים 2016-2023. מכירות האנטיביוטיקה ב-67 מדינות מדווחות עלו ב-16.3 אחוזים מ-2016 ל-2023, מ-29.5 מיליארד מנות יומיות מוגדרות (DDDs) ל-34.3 מיליארד DDDs. תוצאה זו שיקפה עלייה של 10.2 אחוזים בשיעור הצריכה הכולל במדינות אלו מ-13.7 ל-15.2 DDDs לכל 1,000 תושבים ביום.
• לפני מגיפת ה-COVID-19, שיעורי צריכת האנטיביוטיקה במדינות בעלות הכנסה גבוהה פחתו, ושיעורי הצריכה במדינות בעלות הכנסה בינונית גדלו. בין השנים 2016-2019, שיעורי צריכת האנטיביוטיקה (DDDs לכל 1,000 תושבים ליום) עלו במדינות בעלות הכנסה בינונית (9.8 אחוז) בעוד שירד במדינות בעלות הכנסה גבוהה (-5.8 אחוז).
• מגיפת ה-COVID-19 הייתה בקורלציה משמעותית עם הפחתה כוללת במכירות האנטיביוטיקה, בולטת בעיקר במדינות בעלות הכנסה גבוהה. ניתוח סדרות זמן קטוע הראה כי הופעת מגיפת ה-COVID-19 בשנת 2020 הביאה לירידה משמעותית בשיעורי צריכת אנטיביוטיקה בין קבוצות ההכנסה. הירידה הייתה הבולטת ביותר במדינות בעלות הכנסה גבוהה, כאשר שיעור הצריכה ירד ב-17.8 אחוזים מ-2019 ל-2020. בשנת 2021, מדינות בעלות הכנסה בינונית הובילו מדינות בעלות הכנסה גבוהה בשיעורי צריכת אנטיביוטיקה, שכן מדינות בעלות הכנסה גבוהה חוו ירידה מתמשכת יותר .
• מדינות בעלות הכנסה בינונית חוו עלייה במכירות האנטיביוטיקה של Watch ביחס למכירות האנטיביוטיקה של Access לאורך כל תקופת המחקר. מדינות בעלות הכנסה גבוהה צרכו באופן עקבי רמות גבוהות יותר והולכות באופן כללי של אנטיביוטיקה של Access בהשוואה לאנטיביוטיקה של Watch כפי שהוגדרה על ידי מערכת AWaRe של ארגון הבריאות העולמי. מדינות בעלות הכנסה בינונית צרכו בעקביות אנטיביוטיקה של Watch גבוה יותר ובאופן כללי בעלייה בהשוואה לאנטיביוטיקה של Access.
• מדינות בעלות הכנסה בינונית חוו את העלייה הגדולה ביותר בשיעורי צריכת אנטיביוטיקה בין השנים 2016-2023. כל חמשת האזורים עם העלייה הגדולה ביותר בשיעור צריכת האנטיביוטיקה שלהם במהלך תקופת המחקר היו מדינות בעלות הכנסה בינונית.
• עד 2030, הצריכה העולמית צפויה לגדול ב-52.3 אחוזים ל-75.1 מיליארד DDDs. תחזיות גלובליות המבוססות על נתונים מ-67 מדינות מראות שעד 2030, צריכת אנטיביוטיקה צפויה לעלות מ-49.3 מיליארד DDDs ב-52.3 אחוזים (טווח אי ודאות (UR): 22.1 עד 82.6 אחוזים) לסך כולל של 75.1 (UR: 60.2 ל-90.1 ) מיליארד DDDs.

מחקר זה שופך אור על מגמות עדכניות בצריכה בכל רמות ההכנסה של המדינה, שיכולות לשמש כדי לסייע בקידום השימוש הזהיר באנטיביוטיקה והתערבויות אחרות בבריאות הציבור שעשויות להפחית את צריכת האנטיביוטיקה, כגון שיפור אמצעי מניעה ובקרה של זיהומים והגדלת כיסוי חיסוני הילדות. למחקר יש גם השלכות על מוכנות עתידית למגפה.

לדברי ד"ר אילי קליין, מחבר המחקר הראשי ועמית בכיר ב-OHT, "מגיפת COVID-19 שיבשה זמנית את השימוש באנטיביוטיקה, אך הצריכה העולמית התאוששה במהירות וממשיכה לעלות בקצב מדאיג. כדי לטפל במשבר ההסלמה הזה, עלינו לתעדף צמצום שימוש לא הולם באנטיביוטיקה במדינות בעלות הכנסה גבוהה תוך השקעה ניכרת בתשתיות במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית כדי לרסן את העברת המחלות ביעילות."

"מגמות גלובליות בצריכת אנטיביוטיקה במהלך 2016–2023 ותחזיות עתידיות עד 2030" זמינות ב-PNAS (DOI: 10.1073/pnas.2411919121).