Search
ניצול השואה שנשרף בהתקפת בולדר מדבר: 'מה לעזאזל קורה?'

ניצול השואה שנשרף בהתקפת בולדר מדבר: 'מה לעזאזל קורה?'

ברברה שטיינמץ שרדה את השואה בילדותה, בורחת ממדינה למדינה עם הוריה לאחר שהדיקטטור האיטלקי בניטו מוסוליני הפשיט את יהודי איטליה באזרחותם בשנת 1938.

כמעט תשעה עשורים לאחר מכן, שטיינמץ היה בין תריסר אנשים שנפצעו בבולדר, קולורדו, לאחר שגבר הפציץ אירוע להעלאת המודעות לבני ערובה שהתקיימו בעזה.

בראיון קצר עם NBC News, שטיינמץ, 88, אמר כי ההתקפה "לא קשורה לשואה, זה קשור לאדם שרוצה לשרוף אנשים אחרים."

"זה קשור למה לעזאזל קורה במדינה שלנו," אמרה. "מה לעזאזל קורה?"

שמונה אנשים אושפזו לאחר הפיגוע, וארבעה סבלו מפצעים מתונים. האיש שנטען כי ביצע את הפיגוע, מוחמד סאברי סולימן, אמר לחוקרים שהוא רוצה "להרוג את כל האנשים הציוניים", על פי מסמכי הטעינה.

ההתקפה הגיעה פחות משבועיים לאחר שאקדח הרג שני עובדי שגרירות ישראל מחוץ למוזיאון היהודי בבירה בוושינגטון הבירה, החשד החושן אמר "עשיתי את זה בעזה", על פי עד ראייה.

"אנחנו אמריקאים," אמר שטיינמץ ל- NBC News. "אנחנו טובים מזה."

שטיינמץ הגיע לארצות הברית בשנת 1945 לאחר שנים של עקירה. היא נולדה בהונגריה ובילתה את ילדותה המוקדמת באי מול חופי קרואטיה, אחר כך חלק מאיטליה, שם הפעילו הוריה בית מלון.

לאחר שמוסוליני הפשיט את יהודי איטליה באזרחותם, שטיינמץ, הוריה ואחותה עברו להתגורר בהונגריה. ככל שהנאצים התקדמו ברחבי אירופה, המשפחה נאלצה לברוח שוב, לצרפת ואז לפורטוגל.

עם האפשרויות שנגמרו, אביה הגיש בקשה למקלט בתריסר מדינות, כולל ארצות הברית. בראיון וידאו לקרן USC Shoah, קרא שטיינמץ מכתבי דחייה מהמדינות הרבות בהן נדחתה משפחתה כניסה.

"אבי ניסה להוציא אותנו בכל דרך אפשרית. לא הייתה מדינה לה לא היה שמח במיוחד, ברור, לעלות ולאן הוא הרגיש שהוא ואמי יוכלו לתרום מאוד נאה," אמרה. "לרוע המזל, הם לא הרגישו ככה."

רק מדינה אחת קיבלה את משפחתו של שטיינמץ: הרפובליקה הדומיניקנית, שם עלו בשנת 1941. הם התיישבו בעיירה החוף סוסואה, וסטיינמץ ואחותה נרשמו לפנסיון קתולי, שם רק האם סופריור ידעו שהם יהודים.

כאשר שטיינמץ הייתה בת 9, משפחתה עברה לבוסטון, שם עבדו הוריה כמדיחי כלים במלון. בהתחלה, שטיינמץ ומשפחתה לא דיברו אנגלית.

שטיינמץ עבר לקולורדו באמצע שנות האלפיים. היא סיפרה שוב ושוב את סיפורה לבתי כנסת ובתי ספר מקומיים, למרות הטראומה שהיא מעלה.

"רוב חיי הבוגרים, בכנות, רציתי לשים את כל זה מאחוריי", אמר שטיינמץ לקרן USC Shoah.

שטיינמץ דיבר גם על האנטישמיות הנוכחית.

כיום, אנשים "חוששים ללבוש את הכוכבים היהודים שלהם", אמרה שטיינמץ בראיון באפריל עם סיפורי אנטישמיות, כשהיא מרימה את שרשרת מגן דייוויד משלה. "הם מורידים את המזוזות שלהם … הם לא מזדהים כי הם מפוחדים."

דילוג לתוכן