Search
בחינת הקשר בין תשומת לב, חמלה עצמית וסיפוק ממערכות יחסים אצל זוגות נשואים באמצע החיים

ניווט בנוף הרגשי של אינטראקציות בין מתנדבים למטופל

כאשר מתנדב תומך במטופל, יכול להתפתח מערכת יחסים מיוחדת ולעיתים די לא שוויונית בין העוזר לאדם המקבל את העזרה. חוקרים חקרו כעת את הקשר הזה ומציעים הדרכה למציאת האיזון הנכון.

כאשר אנשים חולים, לעתים קרובות הם תלויים במשפחה או בחברים שיעזרו להם. בנורבגיה יש גם שירותים ציבוריים שבדרך כלל תומכים באנשים שזקוקים לכך.

אבל שירותים ציבוריים או משפחה וחברים לא תמיד מספיקים. מתנדבים ועמותות משמשים יותר ויותר למתן טיפול לאוכלוסייה".

Gunhild Tøndel, פרופסור חבר, המחלקה לסוציולוגיה ומדע המדינה, האוניברסיטה הנורבגית למדע וטכנולוגיה

זה לא כל כך מפתיע. חלק גדל והולך של האוכלוסייה הם קשישים, ויש יותר ויותר אנשים הזקוקים לטיפול. הלחץ על מערכת הבריאות הציבורית גובר – ועל האנשים שעדיין מסוגלים לעבוד.

"בעתיד, השירותים הציבוריים, המשפחה והרשתות החברתיות ייאבקו יותר ויותר לספק את צרכי הטיפול", אמר טונדל.

מתנדבים מספקים מגוון הטבות

חוסר בידיים הוא לא בהכרח הסיבה העיקרית לכך שמתנדבים הם עוזרים אטרקטיביים. כנראה יש דברים שאתה לא באמת רוצה לדבר עליהם עם האנשים הקרובים לך ביותר. מחלה קשה יכולה לגרום לתסמינים ולהשלכות שלאנשים רבים קל יותר לדבר עליהם עם זרים.

לדוגמה, מי שחלה במחלה קשה עשוי לרצות לדבר עם מישהו שחווה את אותם אתגרים, ולחלק מהמתנדבים יש ניסיון מסוג זה.

לימוד חוויות התנדבות ומטופלים

גילויים אינטימיים, לעומת זאת, עלולים ליצור מצב שמוביל ליחסים חריגים ולא מאוזנים בין האדם שעוזר לאדם הנעזר. הקשר בין מתנדב למטופל ממש לא צריך להיות ידידות.

"רצינו ללמוד את החוויות של מתנדבים, איך הם נתמכים, ובו בזמן איך חולים חווים את העזרה", אמר פרופסור אקסל טגורה במחלקה לסוציולוגיה ומדע המדינה של NTNU.

המרפאה הסוציולוגית, קהילת עבודה עצמאית של סוציולוגים עם רקע מ-NTNU, הוזמנה על ידי האגודה הנורבגית לסרטן לבדוק זאת. כעת הם הציגו את הממצאים שלהם בנורבגית כתב עת לחקר הרווחה.

החוקרים ערכו ראיונות עומק עם תשעה מתנדבים מתוכנית 'הידיים המסייעות' של האגודה הנורבגית לסרטן ושישה חולים שקיבלו עזרה. המטרה הייתה לראות כיצד התפתח הקשר בין העוזר לבין המקבל עזרה.

"מערכת היחסים כרוכה בסיוע שימושי, אבל היא גם יכולה ליצור ציפיות לא ברורות שבהן צד אחד רואה את מערכת היחסים אחרת מהאחר", אומרת הסוציולוגית מג'ה ג'ונר אוגנדל במרפאה הסוציולוגית.

הרבה משימות, אבל לא חבר

המטרה של האגודה הנורבגית לסרטן בנוגע לעבודת המתנדבים היא שהמטופלים ירגישו תחושת ביטחון גדולה יותר, יקבלו תובנה וסקירה טובה יותר של תהליך הטיפול וירגישו שהם מתמודדים טוב יותר עם חיי היומיום.

"מתנדבי הידיים המסייעות יכולים להיות שותפים לשיחה, למצוא פתרונות לבעיות מעשיות, להקל על קרובי משפחה מעומס הטיפול, לספק סקירה כללית של פגישות הקשורות לטיפול בסרטן ולפרש מידע ממוסדות ציבוריים כמו בתי חולים ומנהל העבודה והרווחה הנורבגי. " אמרו החוקרים.

כמובן שלמטופלים יש צרכים שונים והם עשויים לדרוש חלק מהסיוע הזה או את כולו, אבל דבר אחד ברור:

"במהלך הכשרתם מלמדים את המתנדבים שהם צריכים 'להיות מתנדבים – לא חברים'".

אולם כיצד מתפתח היחסים בין הצדדים עדיין רחוק מלהיות בטוח. זה נובע מהטבע האנושי הבסיסי.

להיות מתנדב כרוך לעתים קרובות בעלויות רגשיות גדולות, כמו גם תופסת זמן רב. מתנדב לא יכול להיות חבר של כל מי שהם עוזרים לו.

תגובה אינטואיטיבית להיות פתוחה

"רוב האנשים מגיבים באופן אינטואיטיבי בסיטואציות חברתיות. זה אומר שהתגובה הראשונית שלנו היא לפגוש את בני האדם ללא הסתייגות. אבל במקרה הזה, על המתנדבים לאזן בו זמנית כמה מעצמם הם משקיעים בקשר", הסבירה טגורה.

להיות מתנדב כרוך לעתים קרובות בעלויות רגשיות גדולות, כמו גם תופסת זמן רב. מתנדב פשוט לא יכול להיות חבר של כל מי שהם עוזרים לו. אין מספיק זמן לזה, וקל להישרף. זה לא מועיל לאף אחד. אין מספיק מתנדבים כמו שזה, ואנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לאבד אותם שלא לצורך.

אם כעוזר תהפוך לחבר, לא בטוח שתצליח להסתיר את רגשותיך אם תהיי מודאגת או המומה, ובהחלט אסור לגלות דבר כזה למטופל.

בנוסף, דברים לא תמיד מסתיימים בטוב כשאנשים חולים. האם אתה באמת מסוגל להתמודד עם אובדן חברים כל הזמן?

יחסי המתנדב והמטופל עלו לעתים קרובות בשיחות שניהלו החוקרים עם מתנדבי הידיים המסייעות.

ממציאים את זה תוך כדי

"נושא מפתח שעולה כל הזמן הוא החוויה של הצורך להבין את התפקיד שהם צריכים להיות ביחסי מתנדב-מטופל. מתנדבי הידיים המסייעות במיוחד מצאו את זה מאתגר בתחילת עבודתם", אמרו החוקרים .

מתנדבים חדשים הרגישו שהם צריכים להשלים את זה תוך כדי ניסיון להבין היכן להציב את הגבולות. אבל לדעת היכן להציב את הגבולות הללו יכולה להיות קשה גם לחולי סרטן. מתי אתה מתחיל לדבר עם זר על החוויות שלך, ועל רגשות שיכולים להיות קשים?

כמה מתנדבי ידיים עוזרות מצאו שקל לחמוק לתפקיד, בעוד שאחרים קראו להנחיות ברורות יותר לגבי מה התפקיד כרוך בפועל.

הן למתנדבים והן למטופלים היו תפיסות שונות לגבי היחסים ביניהם. האם אתה צריך להיות בעיקר בן לוויה ידידותי? מישהו שמבצע משימות מעשיות? או שניהם?

הנה, לסוציולוגים יש כמה עצות.

צור גבולות ברורים

"אנו מציעים את המושג 'התנדבות רגשית מבוקרת'", אמר טגורה.

תפיסה זו נועדה לסייע לאנשים למצוא את האיזון הנכון בין המרחק ההכרחי לקרבה אינטואיטיבית בעבודה התנדבותית, שבה עשוי להיווצר קשר הדוק בין הצדדים.

העיקר להביא לידיעת ארגוני המתנדבים עד כמה חשוב לקבוע כללים ברורים לגבי עבודת המתנדבים.

"התנדבות רגשית מבוקרת כרוכה בעמימות המאפיינת תפקידי מתנדבים רבים. זה נכון במיוחד כאשר מתנדבים נכנסים לתקופות זמן ממושכות כדי לעזור לאנשים במצבים קשים שאיתם הם לא צריכים לפתח קשרים קרובים ומתמשכים", אמרה טגורה.

העיקר להביא לידיעת ארגוני המתנדבים עד כמה חשוב לקבוע כללים ברורים לגבי עבודת המתנדבים.

"צריך לקבוע גבולות ברורים. אחרת, המתנדבים עלולים למצוא את עצמם בדילמה רגשית בין מה שהם באמת מרגישים לבין הציפיות של אנשים אחרים ממה שהם צריכים להרגיש", הסבירה עמיתת המחקר ללימודי הדוקטורט לינה נאורוז ברטן.

פתרונות

האגודה הנורבגית לסרטן פיתחה פתרונות, כולל באמצעות תוכנית הכשרת מתנדבים 'ידיים עוזרות' שלה וההזדמנות למתנדבים לבקש הדרכה לאורך הדרך.

בנוסף, שיתוף הפעולה בין מתנדב למטופל מוגבל לחצי שנה. על פי ההנחיות של האגודה הנורבגית לסרטן, זה הזמן שבו מערכת יחסים בין מתנדבים למטופל אמורה להסתיים בכל מקרה.

כל זה לא מספק ערובה, אבל הוא כן מגביל את האפשרות והסיכון להיווצרות חוסר איזון במערכת היחסים שעלול להיות בעייתי הן עבור העוזר והן עבור האדם המקבל עזרה.

רבים מהמתנדבים היו רוצים חוקים ברורים יותר.

"עבודה התנדבותית היא בהכרח רגשית. עם זאת, החוזק והבסיס של הקשר חייבים להיות מכוונים כדי שהאינטראקציה תעבוד. על הארגון להבין את האיזון בין הריחוק הדרוש לקרבה אינטואיטיבית. זה יעזור לפתח סוג זה של שירות התנדבותי, כולל גיוס ותמיכה במתנדבים כמשאב נדיר", סיכמו החוקרים.

דילוג לתוכן