מחקר שנערך בפקולטה למדעי הספורט והבריאות באוניברסיטת Jyväskylä, פינלנד, הראה כי נטייה גנטית לחוזק שרירים גבוה מנבאת תוחלת חיים ארוכה יותר וסיכון נמוך יותר לפתח מחלות נפוצות. זהו המחקר הבינלאומי המקיף ביותר עד כה על כוח השרירים התורשתי והקשר שלו לתחלואה. במחקר נעשה שימוש בנתוני הגנום והבריאות של יותר מ-340,000 פינים.
כוח השרירים, במיוחד כוח אחיזת הידיים, יכול להצביע על המשאבים הפיזיולוגיים של הפרט להגנה מפני מחלות ומוגבלויות הקשורות לגיל, כמו גם על יכולתו להתמודד איתם. אובדן כוח השריר הקשור לגיל הוא אינדיבידואלי ומושפע לא רק מאורח החיים אלא גם מגנטיקה.
המחקר גילה שלאנשים עם נטייה גנטית לחוזק שרירים גבוה יותר יש סיכון מעט נמוך יותר למחלות לא מדבקות נפוצות ולתמותה מוקדמת. עם זאת, הוא לא חזה הישרדות טובה יותר לאחר אירועי בריאות חריפים בהשוואה לזמן שלפני הופעת המחלה.
נראה שנטייה גנטית לחוזק שרירים גבוה יותר משקפת יותר את היכולת הפנימית של הפרט להתנגד ולהגן על עצמו מפני שינויים פתולוגיים המתרחשים במהלך ההזדקנות, מאשר את היכולת להתאושש או להתאושש לחלוטין לאחר מצוקה קשה".
פאיבי הרנן, חוקר דוקטורט מהפקולטה למדעי הספורט והבריאות
המחקר השתמש באוכלוסיית מחקר ייחודית
חוזק שרירים הוא תכונה רב-גורמית המושפעת מאורח חיים וגורמים סביבתיים, אך גם ממגוון גנטיים, שלכל אחד מהם השפעה קטנה מאוד על חוזק השרירים. במחקר זה, הנטייה הגנטית לחוזק השרירים הוגדרה על ידי בניית ציון פוליגני לחוזק השריר, המסכם את ההשפעות של מאות אלפי גרסאות גנטיות לציון יחיד. הציון הפוליגני מאפשר להשוות בין משתתפים עם נטייה גנטית גבוהה או נמוכה במיוחד לחוזק שרירים, ולחקור קשרים עם כוח שרירים תורשתי ופנוטיפים אחרים, במקרה זה, מחלות נפוצות.
"במחקר זה, הצלחנו להשתמש הן במידע גנטי והן בתוצאות בריאותיות של למעלה מ-340,000 גברים ונשים פינים", מסביר הרנן.
"למיטב ידיעתנו, זהו המחקר הראשון שחוקר את הקשר בין נטייה גנטית לחוזק שרירים לבין מחלות שונות בקנה מידה זה".
מחקר נוסף על ההשפעות של אורח חיים עדיין נדרש
ניתן להשתמש במידע על הנטייה הגנטית לחוזק שרירים לצד הערכת סיכונים מסורתית בזיהוי אנשים הנמצאים בסיכון גבוה במיוחד למחלות נפוצות ולמצוקות בריאותיות. עם זאת, עדיין יש צורך במחקר נוסף בנושא.
"בהתבסס על תוצאות אלה, איננו יכולים לומר כיצד גורמי אורח חיים, כגון פעילות גופנית, משנים את היכולת הפנימית של האדם להתנגד למחלות והאם השפעתם על הבריאות שונה בין אנשים בשל גנטיקה", מציין הרנן.
המחקר השתמש במערך הנתונים הבינלאומי FinnGen הייחודי, שנערך באמצעות שיתוף פעולה של ביו-בנקים פיניים. מערך הנתונים כלל 342,443 פינים שנתנו את הסכמתם וסיפקו מדגם ביובנק. המשתתפים היו בגילאי 40 עד 108 שנים, ו-53% מהם היו נשים. האבחנות שנבחרו למחקר התבססו על הסיבות המובילות למוות והמחלות הלא מדבקות המשמעותיות ביותר בפינלנד. אבחנות נבחרות כללו את המחלות הקרדיו-מטבוליות והריאות השכיחות ביותר, מחלות שרירים ושלד ורקמות חיבור, נפילות ושברים, הפרעות נפשיות וקוגניטיביות, סרטן, כמו גם תמותה ותמותה כללית ממחלות לב וכלי דם.
המחקר הוא הפרסום השני של עבודת הדוקטורט של Päivi Herranen, אשר חוקרת כיצד גנטיקה וגורמים סביבתיים משפיעים על ההזדקנות הביולוגית, במיוחד היחלשות כוח השרירים ויכולת התפקוד עם הגיל. המחקר הוא חלק מפרויקט GenActive, הממומן על ידי מועצת המחקר של פינלנד והקרנות Juho Vainio ו-Päivikki ו-Sakari Sohlberg. את הפרויקט מובילה פרופסור עוזר ועמיתת מחקר באקדמיה אלינה סילנפה. המחקר נערך בשיתוף עם מרכז המחקר לגרונטולוגיה (GEREC), המכון לרפואה מולקולרית פינלנד (FIMM), ופרויקט המחקר FinnGen.
