נדרשות גישות חדשניות כדי להתגבר על מחסומי מערכת הבריאות בחיסון מלריה

בסקירה שפורסמה ב BMC Medicine, חוקרים בחנו את הספרות הנוכחית כדי לחקור את האתגרים של חיסון מלריה בהגעה לילדים בסיכון גבוה ודנו בהשלכות המדיניות.

הם זיהו סיכונים הקשורים למערכת הבריאות העלולים להפריע ליעילות חיסון המלריה והציעו פתרונות להבטחת הגנה הוגנת ואוניברסלית מפני המחלה.

לימוד: חיסון מלריה: מכשולים להגיע לילדים בסיכון גבוה. קרדיט תמונה: Media Lens King/Shutterstock.com

רקע כללי

למרות עשרות שנים של מאמצים, מלריה נותרה אתגר בריאותי משמעותי באפריקה, מה שגרם להכנסת חיסוני RTS,S/AS01 ו-R21/Matrix-M.

חיסונים אלה מציעים התקדמות מבטיחות אך דורשים השקעה נוספת באסטרטגיות מחקר, פיתוח ואספקה ​​כדי למקסם את השפעתם.

החוקרים במאמר הנוכחי בחנו את הסיכונים הקשורים למערכת הבריאות העלולים לעכב חיסון אוניברסלי למלריה, תוך התמקדות במימון בריאות ממשלתי מוגבל, במסגרות להקצאת חיסונים ובנושאים מרכזיים במקסום ההשפעה. הניתוח מתבסס על מחקר קיים תוך התעמקות בהשלכות המדיניות.

מימון בריאות ממשלתי מוגבל

מימון מוגבל לבריאות הציבור ברוב מדינות אפריקה פוגע ביכולתן לרכוש חיסוני מלריה בכמויות מספיקות לכיסוי ילדים בסיכון. ניתן לחשב את המספר הדרוש לחיסון (NNV) על סמך יעילות החיסון (VE) ושכיחות המלריה בקרב ילדים לא מחוסנים.

יש להתחשב גם בשיעורי בזבוז החיסונים (VW), שגדלים עם המרחק הגיאוגרפי וההתפתחותי ממרכזים עירוניים.

ההשקעה הכספית הנדרשת לרכישת חיסונים עלולה להכריע את רוב מערכות הבריאות של המדינות, ומחייבת הסתמכות על שותפי פיתוח.

בהתאם לקריטריונים לזכאות שנקבעו על ידי הברית העולמית לחיסונים וחיסונים (Gavi), רק 12 מדינות אפריקאיות אושרו להקצאת חיסונים עדיפות, המכסות חלק קטן מאוכלוסיית הסיכון.

הצגת החיסון R21 החסכוני יותר עשויה לשפר את ההיצע, אך נדרשים שינויים משנים במימון הבריאות כדי להבטיח נגישות נרחבת.

עלויות המשלוח מהוות מחסום נוסף, עם עלויות נוספות לכל מנה הדרושות למתן. השגת כיסוי אוניברסלי ידרוש השקעה כספית ניכרת, המדגישה את האתגר של קיום מאמצי החיסון ללא מימון הולם.

תכנון, מימון ותיאום יעילים, הנתמכים על ידי מודלים של מימון בריאות בר קיימא, חיוניים כדי למקסם את ההשפעה על בריאות הציבור של חיסוני מלריה.

חיזוק מסגרות הקצאת חיסונים

ארגון הבריאות העולמי הגה מסגרת לבחירת אזורים בסיכון גבוה הזכאים לתמיכת Gavi בהתבסס על נטל המלריה ושיעורי תמותת ילדים ברמת המחוז.

עם זאת, לגישה זו יש מגבלות, תוך הסתמכות על נתונים מיושנים וזניחת סוגיות מתעוררות כמו עמידות לאנטי-מיקרוביאלית (AMDR).

AMDR, במיוחד לגבי תרופות נגד מלריה, משפיעה על אסטרטגיות שליטה במלריה ודורשת התחשבות בתעדוף חיסונים. השיטות הנוכחיות מתעלמות ממגמות אפידמיולוגיות דינמיות, ומפריעות להערכת צרכים מדויקת.

עדכון מדד התעדוף בנתונים עדכניים ומקיפים הוא חיוני כדי לטפל בחסרונות אלו. שילוב מדדי AMDR לצד מדדים מסורתיים יכול לשפר את הדיוק של הקצאת חיסונים.

בנוסף, הקמת מערכות ניקוד תת-לאומיות בתוך מדינות זכאיות יכולה לתעדף מחוזות על סמך שיקולי פגיעות ושוויון.

מסגרות אלו מבטיחות שחיסונים יגיעו לילדים בסיכון הגבוה ביותר בתוך מדינות, תוך מאבק בשחיתות ובאי-שוויון שלעתים קרובות מעכבים את חלוקת המשאבים.

יישום אסטרטגיות אלה דורש מערכות נתונים חזקות ומעורבות של בעלי עניין כדי לפקח ולהעריך את הפצת החיסונים ביעילות.

על ידי תעדוף אזורים בסיכון גבוה וטיפול בחסמים מערכתיים, חיסוני מלריה יכולים למקסם את השפעתם על ההגנה על בריאות הילד ולתרום להשגת יעדי פיתוח בר קיימא (SDGs).

ללא אמצעים כאלה, החיסונים עלולים להנציח את אי השוויון, ולא להגיע לאוכלוסיות הפגיעות ביותר. לפיכך, תכנון פרואקטיבי והתערבויות ממוקדות הן ברמה הלאומית והן ברמה הלאומית הן חיוניות.

טיפול בבעיות ליבה

מאמצי החיסון נגד מלריה באפריקה עומדים בפני אתגרים דומים לאלה שהפריעו לתוכניות החיסונים השגרתיות ביבשת. למרות המאמצים המתמשכים, התקדמות החיסונים השגרתית נותרה מתחת לסטנדרטים הבינלאומיים, כאשר מדינות רבות אינן מהן היעדים העולמיים.

אפריקה שמדרום לסהרה (SSA) מציגה את הנטל הגבוה ביותר של ילדים לא מחוסנים ולא מחוסנים ברחבי העולם, מה שמדגיש חולשות מערכתיות בתוכניות החיסונים.

אספקת חיסונים מוגבלת, שהוחמרה בגלל בעיות כמו בזבוז חיסונים, ליקויים בתשתית, שחיתות וניהול כושל מחמירה את האתגרים הללו.

חסמים גיאוגרפיים, לרבות זמן הנסיעה למתקני בריאות, מונעים את הגישה לשירותי חיסונים שגרתיים, במיוחד באזורים מרוחקים.

בנוסף, היעדר השקעה במערכות נתונים ברות קיימא מגביל קבלת החלטות מבוססות ראיות ומעכב את ההתקדמות בבקרת מחלות. ללא שימוש יעיל בנתונים, הסיבות העיקריות לחוסר היעילות בבריאות הציבור נותרו ללא מענה, מה שמפריע למאמצים להילחם במחלות כמו מלריה.

עמידה בהתחייבויות למימון שירותי בריאות כמו הצהרת אבוג'ה וחיזוק מוסדי הם צעדים חיוניים לקראת התגברות על אתגרים מערכתיים.

רק שילוב חיסוני מלריה במסגרות קיימות של תוכנית מורחבת על חיסון (EPI) ללא שינויים מהותיים במערכות הבריאות עשוי שלא להניב את התוצאות הרצויות. נדרש שינוי טרנספורמטיבי המשולב במאמצי החיסונים כדי למקסם את השפעתם על בריאות הילד האפריקאי.

סיכום

כדי להילחם בצורה יעילה במלריה, לקחים ממאמצי החיסונים בעבר חייבים להודיע ​​על פריסת חיסוני מלריה. תוכנית הערכה מקיפה היא חיונית לפני ההשקה כדי לזהות ולטפל באתגרים ספציפיים.

על ידי טיפול דחוף בסיכונים אלה ויישום אסטרטגיות מותאמות, ניתן לממש את הפוטנציאל של חיסוני מלריה לתרום לבקרת מחלות ולסילוקן.