נדודי שינה קשורים לסיכון גבוה יותר לסרטן השחלות ולתמותה במחקר גנטי חדש

במחקר שפורסם לאחרונה ב eBioMedicine, חוקרים חקרו את הקשר הסיבתי בין סיכון או הישרדות לסרטן שחלות אפיתל (EOC) לבין נדודי שינה.

מחקר: השפעת נדודי שינה על הסיכון וההישרדות לסרטן השחלות: מחקר אקראי מנדלאני. קרדיט תמונה: Gladskikh Tatiana / Shutterstock.com

שינה ו-EOC

EOC היא סיבת מוות עיקרית כתוצאה מסרטן בנשים, שכן היא גבתה כמעט 13,000 חיים בארצות הברית לבדה בשנת 2022. הגילוי המוקדם של EOC נותר מאתגר בשל היעדר תסמינים ספציפיים שאינם ניכרים עד לשלבים מתקדמים. EOC קשור גם לשיעור הישנות גבוה.

לפיכך, נותר צורך דחוף לזהות גורמי סיכון הניתנים לשינוי והן גורמי סיכון פרוגנוסטיים שיכולים להקל על זיהוי מוקדם של EOC כדי לשפר את תוצאות המטופל. הפרעות שינה, למשל, ידועות כמגבירות את הסיכון לסרטן השד והשחלות, כמו גם משפיעות לרעה על התחזית שלהן.

שינה היא בין התפקודים הפיזיולוגיים האנושיים המחזוריים והחיוניים ביותר. הוא מעורב באופן מורכב במסלולים אנדוקריניים, מטבוליים ואימונו-רגולטוריים, שכולם מעורבים גם בסוגי סרטן שונים. מסלולים משותפים אלו עשויים להסביר את הסיכון המוגבר להפרעות שינה בקרב חולי סרטן, כאשר נדודי שינה היא הפרעת השינה הנפוצה ביותר באוכלוסייה זו. למעשה, עד 60% מהחולים עם EOC סובלים גם מנדודי שינה.

מחקרים קודמים הראו כי נדודי שינה והפרעות יממה, שהאחרון מתעורר לעתים קרובות עקב עבודה במשמרות לילה, מעלים את הסיכון ל-EOC פולשני וגם לסרטן השחלות הסופי. למרות תצפיות אלו, עדויות לקשר זה לא היו עקביות, ולכן הצריכו את הצורך במחקרים נוספים כדי לקבוע את הסיבתיות בין נדודי שינה לסיכון לסרטן השחלות.

לגבי המחקר

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את נדודי השינה תוך שימוש בגורמים הגנטיים שלה במחקר אגודות גנום רחב (GWAS). לשם כך, החוקרים יישמו רנדומיזציה מנדלית דו-מדגמית (MR), שיטה מבוססת היטב לקביעת ההשפעה הסיבתית בין גורם שניתן לשינוי לבין תוצאה קלינית.

נתוני המשתתפים במחקר נרכשו הן מה-Biobank של בריטניה והן מ-23andMe, בעוד שנתוני קשר גנטי התקבלו מ-GWAS של ה-Ovarian Cancer Association (OCAC). ביחד, קבוצת המחקר כללה כמעט 66,500 נשים, כולן עם היסטוריה קלינית ומעקבים.

מה הראה המחקר?

החוקרים השתמשו ביותר מ-550 פולימורפיזמים של נוקלאוטידים בודדים (SNPs) לצורך הניתוח שלהם. זה הראה סיכון גבוה ב-60% ללקות באנדומטריואיד EOC בקרב אלו עם נדודי שינה. באופן השוואתי, הסיכון לממאירות אחרות, כולל EOC צלולים ו-ECC בדרגה גבוהה (HGSOC), הופחת ב-50% ו-20%, בהתאמה.

כאשר נבדקה ההישרדות של חולים אלו עם EOC, EOC פולשני היה קשור להישרדות קצרה יותר, כאשר הסיכון למוות בטרם עת גבוה בכמעט 50%. כאשר בוצע התאמה להיסטוטיפ הסרטן, הסיכון נותר משמעותי אך הופחת ל-26%. עבור HGSOC, הסיכון לתמותה עלה ב-40%; עם זאת, קשר זה כבר לא היה משמעותי כאשר בוצע התאמה לאינדקס מסת הגוף (BMI), כמו גם לגיל בגיל המעבר ובמנופאוזה.

התגובה לטיפול הוערכה באמצעות נתוני קשר גנטי מ-The Cancer Genome Atlas (TCGA). לשם כך, נצפתה עלייה של פי שניים בסיכון למוות בטרם עת בנשים עם נדודי שינה שנקבעו להן כימותרפיה סטנדרטית ל-HGSOC לאחר התאמה לשלב, נוכחות של מחלה שארית לאחר הטיפול וגיל באבחון. חשוב לציין, הקשר הזה כבר לא היה משמעותי כאשר התגובה לטיפול נבחנה.

החוקרים ביצעו גם ניתוח מבוסס ישות המבוסס על מקורות ספרות כדי לחקור עוד יותר את המנגנונים הביולוגיים שעשויים לחבר הפרעות שינה לסרטן השחלות. מלטונין, לפטין, AKT serine/threonine kinase 1 (AKT1), וחלבוני פרוטו-אונקוגנים c-akt זוהו לרוב בחיפוש זה.

גם הלפטין וגם מסלול האיתות של Akt היו מעורבים בביולוגיה של הסרטן. לפטין, למשל, הוא הורמון הקשור בעיקר לוויסות הרעב והאנרגיה, והוכח כי הוא מקדם שגשוג תאים ומעכב אפופטוזיס. מסלול האיתות של Akt מסדיר הן את הישרדות התאים והן את הצמיחה, כאשר חוסר הוויסות של מסלול זה מעורב בהתפתחות הגידול.

ההפעלה של מסלולי איתות לפטין ואקט עשויה להצביע על השפעה סינרגטית פוטנציאלית על שיפור ההישרדות והשגשוג של תאי סרטן השחלות."

מסקנות

המחקר הנוכחי השתמש ב-MR כדי לזהות קשר פוטנציאלי בין נדודי שינה ל-EOC. לשם כך, נראה כי קיימת נטייה גנטית משמעותית הן לנדודי שינה והן לשיעורי תמותה של EOC המושפעים מ-BMI, כמו גם ממאפייני חולים אחרים.

הבהרת הקשרים הסיבתיים של התנהגויות הניתנות לשינוי אלה עשויה לספק אסטרטגיות מניעה קליניות וטיפולים עבור EOC."