לרמות הורמוני הלחץ של האם במהלך ההיריון המוקדם יכולה להיות השפעה מתמשכת על מערכת הסטרס של הצאצאים. תוצאות מחקר ארוך טווח על מקוק פראי אסאמים בתאילנד מצביעות על כך שמתח אימהי במחצית הראשונה של ההריון רלוונטי במיוחד. הורמוני סטרס מוגברים מאוחר יותר במהלך ההריון או לאחר הלידה לא היו אותן השפעות. המחקר ארוך הטווח שנערך על ידי אוניברסיטת גטינגן ומרכז הפרימטים הגרמני – מכון לייבניץ לחקר פרימאטים מספק תובנות חשובות לגבי השפעתם של שלבי חיים מוקדמים על התפתחות מערכת הלחץ בתנאי סביבה טבעיים (הליכי החברה המלכותית B ).
השפעה של שלבי חיים מוקדמים מאוד
צוות המחקר חקר כיצד מתח אימהי משפיע על מערכת הורמוני הלחץ של הצאצאים. הם מצאו כי ההפעלה של ציר ההיפותלמוס-יותרת המוח-אדרנל (HPA), הממלא תפקיד מרכזי בהתמודדות עם לחץ, יכולה להיות מושפעת משמעותית מחשיפה לגלוקוקורטיקואידים של האם במהלך ההתפתחות. השלב המוקדם של התמיינות איברים במחצית הראשונה של ההריון התגלה כתקופה קריטית במיוחד.
התוצאות שלנו מראות שפעילות ציר ה-HPA של הצאצאים גדלה, ככל שהאחר חווה יותר מצוקות במהלך ההריון המוקדם – שיכולות להיות מחסור במזון או קונפליקטים חברתיים למשל".
סימון אנזה, דוקטורנטית לשעבר באוניברסיטת גטינגן ובמרכז הפרימטים הגרמני והמחברת הראשונה של המחקר
חקירה בטבע
בניגוד למחקרים במעבדה, הקופים נצפו בסביבתם הטבעית. במשך תקופה של תשע שנים, החוקרים אספו שוב ושוב דגימות צואה מנקבות הרות ומדדו את ריכוז המטבוליטים של גלוקוקורטיקואידים בהן על מנת לקבוע את החשיפה של בעלי החיים לגורמים סביבתיים כמו מחסור במזון, תנודות טמפרטורה ואינטראקציות חברתיות. ערכים אלו הושוו עם רמות הורמוני הלחץ של הצאצאים בגילאים שונים. ההשפעות על ציר הלחץ של הצאצאים ניכרו מינקות דרך תקופת הנעורים ועד לבגרות בגיל תשע עד עשר. ניתוחים קודמים מאותו מחקר כבר הראו כי מתח טרום לידתי מוקדם היה קשור גם לשינוי בגדילה, שינויים שליליים במיקרוביום המעי ופגיעה בתפקוד החיסוני, מה שמדגיש את ההשפעה המקיפה של הסביבה בתקופה המוקדמת שלפני הלידה על מערכות פיזיולוגיות שונות. לעומת זאת, לרמות הגלוקוקורטיקואידים של האם בסוף ההריון או במהלך ההנקה לא היו השפעות או שונות.
רלוונטיות לחקר בריאות
תוצאות המחקר שלנו מצביעות על כך שתזמון החשיפה להורמון הלחץ האימהי במהלך ואחרי ההריון משפיע באופן מכריע על ההשלכות על התפתחות ובריאות הצאצאים. כמו כן, חשוב לציין כי השפעות אלו אינן מצריכות אירועים קטסטרופליים, אך די בשינויים מתונים בתנאי הסביבה".
אוליבר שולקה, מדען באוניברסיטת גטינגן ובמרכז הפרימטים הגרמני וראש המחקר
מתח בתחילת הריון יכול גם להשפיע לטווח ארוך על הבריאות בבני אדם ולהגביר את הסיכון להפרעות דחק ובעיות חיסוניות. "הממצאים שלנו עשויים לעזור לזהות את העיתוי והמנגנונים שצעדי מניעה צריכים לטפל בהם כדי להפחית סיכונים בריאותיים ארוכי טווח", אומר אוליבר שולקה.