צעירים עם מצב בריאות הנפש הניתן לאבחון מדווחים על הבדלים בחוויותיהם של מדיה חברתית בהשוואה לאלה ללא מצב, כולל אי שביעות רצון רבה יותר מספירות חברים מקוונות ויותר זמן שהוקדש לאתרי מדיה חברתית.
זה על פי מחקר חדש שהובל על ידי אוניברסיטת קיימברידג ', מה שמרמז כי מתבגרים עם מצבים "הפנמה" כמו חרדה ודיכאון מדווחים על תחושת מושפעת במיוחד מהתקשורת החברתית.
צעירים עם תנאים אלה נוטים יותר לדווח על השוואה בין עצמם לאחרים במדיה החברתית, לחשים חוסר שליטה עצמית לאורך זמן שהוקדשו לפלטפורמות, כמו גם שינויים במצב הרוח בגלל האוהבים וההערות שהתקבלו.
החוקרים מצאו כי מתבגרים עם כל מצב בריאות הנפש מדווחים על מבזבזים יותר זמן במדיה החברתית מאשר אלה ללא מצב בריאותי הנפש, והסתכמו בממוצע של 50 דקות נוספות ביום טיפוסי.
המחקר, בראשות מועצת המחקר הרפואי של קיימברידג ', יחידת קוגניציה ומדעי המוח (MRC CBU), ניתח נתונים מסקר שנערך בקרב 3,340 מתבגרים בבריטניה בגילאי 11 עד 19, שנערך על ידי NHS Digital בשנת 2017.
זהו אחד המחקרים הראשונים בנושא שימוש במדיה החברתית בקרב מתבגרים כדי להשתמש בהערכות קליניות רב-אינן מידע של בריאות הנפש. אלה הופקו על ידי חולדים קליניים מקצועיים המראיינים צעירים, יחד עם הוריהם ומורים שלהם במקרים מסוימים.
"הקשר בין שימוש במדיה חברתית לבריאות הנפש של בני נוער מתלבט בחום, אך כמעט ולא מחקרים מסתכלים על צעירים שכבר נאבקים עם תסמיני בריאות הנפש ברמה הקלינית", אמר לואיסה פאסי, חוקר ב- MRC CBU של קיימברידג 'ומחבר המוביל של המחקר, שפורסם בכתב העת Journal התנהגות אנושית טבעיתו
"המחקר שלנו אינו קובע קישור סיבתי, אך הוא מראה כי צעירים עם מצבים של בריאות הנפש משתמשים במדיה חברתית באופן שונה מאשר צעירים ללא מצב.
"זה יכול להיות מכיוון שמצבי בריאות הנפש מעצבים את האופן בו מתבגרים מתקשרים עם פלטפורמות מקוונות, או אולי שימוש במדיה חברתית תורם לתסמינים שלהם. בשלב זה איננו יכולים לומר אשר ראשית – רק שההבדלים הללו קיימים", אמר פאסי.
החוקרים פיתחו מדדים גבוהים למחקר המבוסס על מחקר קיים בנושא שינה, פעילות גופנית ובריאות נפשית. רק ממצאים עם רמות קשר דומות של קשר לאופן בו שינה ופעילות גופנית נבדלים בין אנשים עם מצבי בריאות הנפש וללא מצבי בריאות הנפש נחשבו משמעותיים.
אמנם נמדד בריאות הנפש עם הערכות ברמה הקלינית, אך השימוש במדיה החברתית הגיע משאלונים שהושלמו על ידי משתתפי המחקר, שלא נשאלו על פלטפורמות ספציפיות.
כמו גם זמן בילוי במדיה החברתית, כל מצבי בריאות הנפש נקשרו לחוסר שביעות רצון רבה יותר ממספר החברים המקוונים. "חברויות הן מכריעות במהלך גיל ההתבגרות כאשר הן מעצבות את התפתחות הזהות", אמר פאסי.
"פלטפורמות המדיה החברתית מקצה מספר קונקרטי לחברויות, מה שהופך את ההשוואה החברתית לבוטלת יותר. עבור צעירים הנאבקים במצבים של בריאות הנפש, הדבר עשוי להגביר את תחושות הדחייה או חוסר היכולת."
החוקרים בדקו את ההבדלים בשימוש במדיה החברתית בין צעירים עם מצבים מופנמים, כמו חרדה, דיכאון ו- PTSD, ומצבים מחצנים, כמו הפרעות קשב וריכוז או הפרעות התנהלות.
רוב ההבדלים בשימוש במדיה החברתית דווחו על ידי צעירים עם תנאי הפנמה. לדוגמה, "השוואה חברתית" – השוואת עצמם לאחרים ברשת – הייתה גבוהה פי שניים בקרב מתבגרים עם מצבים מופנים (48%, סביב אחד מכל שניים) מאשר עבור אלה ללא מצב בריאות הנפש (24%, סביב אחד מכל ארבעה).
מתבגרים עם תנאי הפנמה היו גם בעלי סיכוי גבוה יותר לדווח על שינויים במצב הרוח בתגובה למשוב במדיה החברתית (28%, בערך 1 מכל 4) בהשוואה לאלה ללא מצב בריאותי נפש (13%, בערך 1 מכל 8). הם גם דיווחו על רמות נמוכות יותר של שליטה עצמית לאורך זמן בילוי במדיה החברתית ועל נכונות מופחתת להיות כנה לגבי מצבו הרגשי כאשר הם מקוונים.
"חלק מההבדלים באופן שבו אנשים צעירים עם חרדה ודיכאון משתמשים במדיה החברתית משקפים את מה שאנחנו כבר יודעים על חוויותיהם הלא מקוונות. השוואה חברתית היא חלק מתועד היטב בחיי היומיום עבור צעירים אלה, והמחקר שלנו מראה כי דפוס זה משתרע גם על עולמם המקוון", אמר פאסי.
לעומת זאת, מלבד שהוקדש למדיה החברתית, החוקרים מצאו מעט הבדלים בין צעירים עם תנאים מחצנים לבין אלה ללא מצב.
"הממצאים שלנו מספקים תובנות חשובות לתרגול קליני ויכולים לעזור ליידע את ההנחיות העתידיות להתערבות מוקדמת", אמרה ד"ר איימי אורבן של קיימברידג ', מחברת הבכירה של המחקר.
"עם זאת, מחקר זה רק גירד את פני השטח של יחסי הגומלין המורכבים בין שימוש במדיה חברתית לבריאות הנפש. העובדה שמדובר באחד המחקרים הראשונים בקנה מידה גדול ואיכותי מסוגו מראה על היעדר השקעה מערכתית במרחב זה."
פסי הוסיף: "כל כך הרבה גורמים יכולים להיות מאחורי הסיבה שמישהו מפתח מצב בריאותי הנפש, וקשה מאוד להשיג אם השימוש במדיה החברתית הוא אחד מהם."
"שאלה ענקית כזו זקוקה להרבה מחקר המשלב עיצובים ניסיוניים עם נתוני מדיה חברתית אובייקטיבית על מה צעירים באמת רואים ועושים ברשת."
"עלינו להבין כיצד סוגים שונים של תוכן ופעילויות של מדיה חברתית משפיעים על צעירים עם מגוון מצבים של בריאות הנפש כמו אלה החיים עם הפרעות אכילה, הפרעות קשב וריכוז או דיכאון. מבלי לכלול את הקבוצות המובנות הללו, אנו מסתכנים בחסרי התמונה המלאה."
