Search
תזונה בסגנון ים תיכוני עשויה להפחית את הסיכון לדמנציה אצל אנשים עם סיכון גנטי גבוה

משקי בית עירוניים ברחבי ברצלונה מראים דבקות נמוכה או מתונה לתזונה ים תיכונית

ההקפדה על התזונה הים תיכונית במשקי בית עירוניים ברחבי ברצלונה היא נמוכה או מתונה, למרות היתרונות המוכרים לה לבריאות הלב וכלי הדם, המטבוליים והנפשיים. זו המסקנה של מחקר חדש של המכון למדע וטכנולוגיה סביבתיים של אוניברסיטת אוטונומה דה ברצלונה (ICTA-UAB), המדגיש אי-שוויון משמעותי ברמת החברתית, הכלכלית והמחוזית בגישה למזון בריא בערים עם יותר מ-100,000 תושבים. המחקר מציין כי גורמים מבניים כגון הכנסה, מין המפרנס העיקרי של משק הבית ונוכחותם של ילדים מתחת לגיל 16 הם גורמים מכריעים.

המחקר, שנערך במסגרת פרויקט העוני במזון ובריאות בברצלונה (PANIS), מראה כי ההקפדה הממוצעת על התזונה הים תיכונית, הנמדדת במדד MEDLIFE המותאם, עומדת על 8.12 מתוך 20, יורדת ל-7.65 במשקי בית עם הכנסה נמוכה עם ילדים מתחת לגיל 16.

משקי בית בראשות נשים מראים דבקות טובה יותר מאלה שבראשם גברים, אך השפעה זו מתהפכת כאשר ילדים מתחת לגיל 16 נוכחים, ומשקפת עומס יתר של אחריות המשפיעה על איכות התזונה.

המחקר גם מדגיש את התפקיד המכריע של הקשרים חברתיים ומרחביים. הסביבה הסוציו-אקונומית והמזון של כל שכונה מעצבת מאוד את הרגלי הצריכה, ויותר מ-140,000 אנשים חיים במפקדים עם פגיעות מזון גבוהה בעיר ברצלונה.

המחקר מספק ניתוח מפורט של המרכיבים השונים של התזונה הים תיכונית בקרב משקי בית עירוניים בברצלונה. דבקות גבוהה נצפית לחטיפים, תפוחי אדמה ויין; היצמדות ביניים לבשר אדום, משקאות ממותקים, סיבים, דגים, ממתקים, קטניות, מלח, דגנים ומרכיבים מוקפצים; והיצמדות נמוכה לפירות, ירקות, שמן זית, אגוזים, בשר לבן, ביצים ומוצרי חלב דלי שומן.

בסך הכל, משקי בית רבים נמצאים בסיכון של אי ציות לתזונה הים תיכונית, בין אם בשל צריכה מועטה של ​​מזונות בריאים כמו פירות, ירקות, שמן זית, אגוזים, בשר לבן, ביצים ומוצרי חלב דלי שומן, או בשל צריכה מופרזת של בשר מעובד.

נוכחותם של ילדים מתחת לגיל 16 מעלה את הסיכון לצריכה לא מספקת של ירקות, פירות, סיבים ושמן זית, בעוד משקי בית ללא ילדים מתחת לגיל 16 נוטים לצרוך כמויות מוגזמות של ביצים, מלח ובשר אדום. בנוסף, משקי בית עם הכנסה נמוכה צורכים פחות ירקות, מרכיבים מוקפצים ודגים, במיוחד כאשר אין ילדים.

בתגובה למצב זה, הדוח מציע שורה של המלצות מדיניות המיועדות למינהלים המקומיים, תוך תשומת לב מיוחדת למועצת העיר ברצלונה. הצעות מפתח כוללות:

    • שילוב מדיניות המזון באסטרטגיות כלכליות וחברתיות, הגדלת שכר המינימום, הסדרת שכר הדירה וחיזוק הדיור הציבורי להפחתת הנטל הכספי על משקי בית פגיעים.
    • אוניברסליות וחיזוק קנטינות בית ספר לרבות שלבים שלאחר חובה עם תפריטים בריאים, ניטור תזונתי ולוחות זמנים מותאמים למשפחות.
    • אימוץ גישה רגישה מגדרית במדיניות פיוס ומזון, קידום אחריות משותפת והפחתת הנטל הבלתי נראה המוטל על נשים.
    • שיפור סביבות מזון בשכונות חלשות באמצעות שווקים מקומיים, גנים עירוניים ורגולציה של אספקה ​​מופרזת של מזונות מעובדים במיוחד
    • יישום קמפיינים לחינוך קהילתי לאוכל, עם סדנאות מעשיות, ייעוץ מקומי וחיזוק רשתות תמיכה.
    • הקמת מערכת מקומית לניטור תזונתי ברמת השכונה, עם נתונים מחולקים לפי מין וגיל, כדי להנחות טוב יותר התערבויות.

צעדים אלה שואפים לחזק את הביטחון התזונתי בברצלונה באמצעות גישה מקיפה המכירה בהשפעה של גורמים מבניים, חברתיים ומרחביים על הרגלי האכילה. כדי להבטיח את הזכות למזון מספיק, בטוח ומזין העונה על צרכים תזונתיים והעדפות תרבותיות, הדו"ח מדגיש את החשיבות של מדיניות מתואמת המתמודדת עם אי-שוויון סוציו-אקונומי, מגדרי ושכונתי תוך טיפוח השתתפות קהילתית, הכשרה והעצמה.

רק באמצעות גישה זו ניתן יהיה להגיע לשיפורים בר-קיימא ושוויוניים בתנאי המזון לכלל האוכלוסייה, תוך תשומת לב מיוחדת לקבוצות הפגיעות ביותר ובאמצעות חיזוק המרקם החברתי המקומי.

דילוג לתוכן