חוקרים מאוניברסיטת קווינסלנד פיתחו סוג חדש של משככי כאבים דרך הפה לדיכוי כאבי בטן כרוניים, המבוסס על הורמון הפפטיד אוקסיטוצין המניע את התכווצויות הלידה.
פרופסור חבר מרקוס מוטנטלר מ-UQ's המכון לביו-מדעים מולקולריים הוביל צוות ששינה את המבנה הכימי של אוקסיטוצין כדי להפוך אותו ליציב במעיים לאחר שעבודה קודמת גילתה שההורמון יכול לטפל בכאבי בטן.
ד"ר מוטנטלר אמר שיש צורך דחוף בטיפולים חדשים לכאב הכרוני הנגרם מהפרעות במערכת העיכול כגון תסמונת המעי הרגיז (IBS) ומחלות המעי הרגיז (IBD).
כאב זה משפיע על עד 15 אחוז מהמבוגרים במהלך חייהם, וכל מה שיש לנו זה נוגדי דלקת ואופיואידים שעלולים לגרום לתופעות לוואי ולהתמכרות.
המחקר שלנו מתמקד בפפטידים שהם מולקולות חזקות וסלקטיביות ביותר ובעלי מעט תופעות לוואי. עם זאת, יש להזריק כמעט את כל תרופות הפפטידים מכיוון שהן מתעכלות במהירות במעיים.
כעת פיתחנו דרך להפוך את הפפטידים ליציבים במעיים כך שניתן יהיה לתת אותם דרך הפה.
זוהי גישה חדשה ומבטיחה ביותר לטיפול בהפרעות מעיים".
דר. מרקוס מוטנטלר, פרופסור חבר מהמכון לביו-מדעיים מולקולריים של UQ
אוקסיטוצין הוא הורמון פפטיד המיוצר במוח ומכונה 'הורמון הקשר' או 'מולקולת האהבה' בשל השפעותיו על בניית מערכת יחסים, אמפתיה ואמון.
אוקסיטוצין הוא גם הורמון המפתח שגורם להתכווצויות הרחם במהלך הלידה ומקל על שחרור חלב במהלך ההנקה.
"זיהינו את החלקים של האוקסיטוצין שמתפרקים במהירות על ידי אנזימי מעיים והשתמשנו בכימיה רפואית כדי להפוך אותם ליציבים במעיים תוך הבטחה שהמולקולה החדשה עדיין מסוגלת להפעיל את הקולטן לאוקסיטוצין", אמר ד"ר מוטנטלר.
"יש לנו כעת מחלקה חדשה של מולקולות שהן פעילות בעוצמה אך אינן מתכלות בקיבה או במעי, כלומר ניתן ליטול אותן דרך הפה."
המחקר מצביע על כך שהמולקולות החדשות פועלות במעי הגס ואינן צריכות לחצות את מחסום המעי לזרם הדם כדי לדכא כאבי בטן.
"זוהי גישה טיפולית בטוחה מאוד מכיוון שהיא מפחיתה את הסיכון לתופעות לוואי בשאר הגוף, בעיה בתרופות סיסטמיות רבות אחרות", אמר ד"ר מוטנטלר.
"זהו אופן פעולה חדש ומרגש למניעת כאב.
"אנחנו מחפשים כרגע משקיעים להאצת מחקרים פרה-קליניים, במטרה להכניס אותם לקליניקה.
"עכשיו, לאחר ששכללנו את הפיכת הפפטידים ליציבים, אנו בוחנים תרופות אחרות למעיים כדי לשפר את אפשרויות הטיפול בהפרעות במערכת העיכול, צורך רפואי שאינו מסופק".
ה המחקר מתפרסם ב Angewandte Chemie.
