מקרי המוות הקרדיו-וסקולריים יורדים, מקרי המוות הנוירולוגיים והנשימתיים עולים

מחקר חדש שפורסם ב ה-Lancet בוחן את שינויי שיעורי התמותה ואת קשרי התמותה עם אינדקס מסת הגוף (BMI) באנגליה בין 2004 ל-2019.

לימוד: מגמות בתמותה מכל סיבה וסיבה ספציפית לפי רמות BMI באנגליה, 2004–2019: מחקר רשומות טיפול ראשוני מבוסס אוכלוסיה. קרדיט תמונה: Ljupco Smokovski / Shutterstock.com

מבוא

שכיחות ההשמנה שילשה את עצמה ל-13% מ-1975 עד 2016. בשנת 2019, השמנת יתר גרמה לכחמישה מיליון מקרי מוות, רובם כתוצאה ממחלות לא מדבקות (NCDs), כולל הפרעות קרדיומטבוליות וסרטן.

בין 2007 ל-2017, שיעורי התמותה מכל סיבה ו-NCD הופחתו ב-14% ו-7%, בהתאמה, בעיקר בגלל ירידה בתמותה ממחלות לב וכלי דם (CVD). עם זאת, הירידה של 40% במקרי מוות CVD בשנות ה-2000 גררה ירידה חדה, שהביאה לירידה שנתית של פחות מ-2%.

המחקר הנוכחי בוחן את תפקידה של השמנת יתר בשיעורי התמותה המשתנים הללו בהתבסס על רישומי טיפול ראשוני שהושגו בין 2004 ל-2019 מ-Clinical Practice Research Datalink. נתונים מ-880,683 אנשים עם מדידת BMI אחת או יותר בין השנים 1999 ו-2014 וביקורי מעקב שלאחר מכן נכללו בניתוח.

שינויים בתמותה מכל סיבה

למעלה מ-25% מהאנשים בעלי המשקל הרגיל והעודף משקל, כמו גם 20% מהאנשים הסובלים מהשמנת יתר, היו מהחמישון החברתי-כלכלי הגבוה ביותר. מעשנים ומעשנים לשעבר היו ייצוג יתר במשקל התקין ובשתי הקטגוריות האחרות, בהתאמה.

לאנשים שמנים הייתה תמותה גבוהה יותר מכל סיבה בהשוואה לאלה שסבלו מעודף משקל או משקל תקין. עם זאת, שיעורי התמותה ירדו מהר יותר בקרב אנשים שמנים לאורך זמן, מה שהביא לשיעור נמוך יותר של תמותה מכל הסיבות.

הירידה השנתית הממוצעת בשיעורי התמותה מכל הסיבות בקרב גברים שמנים הייתה כ-3% מדי שנה, עם מעבר מ-23 ל-15 מקרי מוות לכל 1,000 שנות אדם (PY) מ-2004 ל-2019, בהתאמה.

בקרב אנשים בעלי משקל תקין ובעלי עודף משקל, שיעורי התמותה הממוצעים השנתיים מכל הסיבות ירדו ב-2% מדי שנה. עבור נשים שמנות, שיעור התמותה הזה הופחת ב-2% בכל שנה מ-13 לתשע על כל 1,000 PY. מקרי מוות CVD ירדו בצורה חדה יותר משיעורי התמותה מכל הסיבות בכל קטגוריות ה-BMI.

תמותה מ-NCD

זכרים

אצל גברים שמנים, מקרי המוות CVD הופחתו ב-7% בכל שנה, מ-12 לארבעה מקרי מוות לכל 1,000 PY, בהשוואה לירידה של 5% בכל שנה עבור גברים במשקל תקין ועודף משקל.

שיעורי התמותה של NCD ללא CVD, ללא סרטן, עלו ב-2% מדי שנה בקרב גברים עם עודף משקל. מקרי המוות הקשורים לכבד ולאנדוקרינית ירדו ב-90% וב-12% בכל שנה, בהתאמה, עבור גברים במשקל תקין.

התמותה הנוירולוגית עלתה ללא קשר למין ול-BMI. עם זאת, גברים שמנים חוו עלייה של 300% בתמותה נוירולוגית מפחות מ-0.0001 ל-0.87 עבור כל 1,000 PY בהשוואה ל-7% ו-9% מהגברים הסובלים מעודף משקל ובעלי משקל תקין, בהתאמה.

נקבות

בקרב נשים שמנות ועודף משקל, התמותה מ-CVD ירדה ב-4% מדי שנה משש לשלוש עבור כל 1,000 PY, בהתאמה, בהשוואה ל-2% בקרב נשים בעלות משקל תקין. לא נצפו שינויים בשיעורי התמותה מסרטן.

התמותה מ-NCD עלתה ב-4% וב-6% עבור נשים בעלות משקל תקין ועודף משקל, בהתאמה, ללא כל שינוי שנצפה בנשים עם השמנת יתר.

מקרי המוות הנוירולוגיים גדלו עבור נשים במשקל תקין ונשים עם עודף משקל ב-17% ו-15% בכל שנה, בהתאמה. התמותה הקשורה לכבד עלתה בקרב נשים שמנות בכמעט 1,000% מדי שנה מפחות מ-0.0001 ל-0.042 על כל 1,000 PY. מקרי המוות הקשורים לאנדוקרינית ירדו ב-11% מדי שנה.

סיבות מוות אצל גברים

עד 2019, סרטן היה הגורם המוביל למוות בכל הגברים והנשים עם עודף משקל. מקרי מוות CVD היוו 45-54% ממקרי המוות ב-2004 וירדו ל-25-30% ב-2019.

הסרטן היה אחראי ל-30% ו-27% ממקרי המוות בקרב אנשים בעלי משקל תקין ב-2004 וב-2019, בהתאמה. עבור אנשים שמנים ועודף משקל, מקרי המוות הקשורים לסרטן עלו מ-21% ל-31% ו-28% ל-35%, בהתאמה.

מקרי מוות NCD ללא CVD ללא CVD בקרב אנשים במשקל תקין כמעט הוכפלו מ-21% ל-37%. עליות משמעותיות במקרי המוות הללו נצפו גם בקרב אנשים הסובלים מעודף משקל מ-20% ל-34%, וכן בקרב אנשים שמנים מ-18% ל-29%.

אצל אנשים שמנים, מחלות נוירולוגיות גרמו ליותר מקרי מוות באופן משמעותי, מכמעט אפס ל-6%. כמו כן, מחלות נוירולוגיות גרמו ליותר מקרי מוות בקרב אנשים בעלי משקל תקין ועודף משקל, כאשר שיעורים אלו עלו מ-2% ו-4% ל-9% ו-11%, בהתאמה.

מקרי המוות בדרכי הנשימה הוכפלו מ-7% הן באנשים במשקל תקין והן באנשים עם עודף משקל ל-14% ו-11%, בהתאמה. מקרי מוות הקשורים בדרכי הנשימה עלו גם בקרב אנשים שמנים מ-4% ל-7%.

התמותה הקשורה למערכת העיכול עלתה גם היא מ-3% ל-6% הן עבור אנשים במשקל תקין והן עבור אנשים שמנים, אך לא עם עודף משקל.

סיבות מוות אצל נשים

אצל נשים, מקרי המוות של CVD ירדו בחדות בכל הקטגוריות מ-43-44% ב-2004 ל-30% ו-32% באנשים עם משקל תקין והשמנת יתר ב-2019, בהתאמה. מקרי מוות CVD בנשים עם עודף משקל ירדו גם מ-39% ל-26% בין 2004 ל-2019, בהתאמה.

מקרי המוות מסרטן ירדו מ-37% ל-27% בנשים עם עודף משקל ומ-30% ל-27% בנשים בעלות משקל תקין, תוך עלייה מ-22% ל-28% בקרב נשים שמנות. מקרי התמותה מ-NCD שאינם סרטניים ללא CVD עלו באופן כללי אך הוכפלו מ-19% ל-38% בנשים עם עודף משקל.

מקרי המוות הנוירולוגיים גדלו פי שמונה בקרב נשים בעלות משקל עודף מ-2% ל-16% בהשוואה ל-1% ל-13% בנשים בעלות משקל תקין ו-4% ל-9% בנשים עם השמנת יתר. מקרי המוות בדרכי הנשימה בקרב נשים שמנות הוכפלו מ-3% ל-7%.

מסקנות

למרות הצמיחה המתמשכת של השמנת יתר, נראה כי שיפורים בטיפול, ניהול גורמי סיכון ו/או שינויים באורח החיים קיזזו או שללו את ההשפעה של השמנת יתר כגורם סיכון למחלות לב וכלי דם.."

סרטן החליף CVD כגורם התמותה המוביל בקרב גברים ונשים עם עודף משקל. מחלות נוירולוגיות, בעיקר דמנציה, הן גם גורם מוביל לתמותה, יחד עם מחלות אחרות שאינן סרטניות ללא CVD. שיעורי התמותה הנוירולוגיים היו הגבוהים ביותר עבור אנשים הסובלים מעודף משקל, כאשר אנשים שמנים ובעלי עודף משקל הראו את העלייה היחסית המשמעותית ביותר.

תוחלת החיים של נשים באנגליה עלתה באזורים המוחלשים ביותר וירדה באזורים המוחלשים ביותר. תוחלת החיים של הגברים עלתה בסך הכל, עם עליות לא משמעותיות שנצפו באזורים המוחלשים ביותר. לפיכך, חוסר ביטחון כלכלי, כמו CVD הקשור להשמנה, הוא גורם מכריע בתמותה.

בדיקה נוספת, מניעה ויישום טיפול עבור מערך רחב יותר של מחלות נחוצים להמשך שיפורי התמותה."

יש צורך במחקר עתידי באמצעות מדגם גדול יותר ותקופת מעקב ממושכת יותר כדי להבטיח הערכות תמותה מדויקות ולשלול סיבתיות הפוכה.