מקף דיאטה והפחתת מלח פועלים יחד כדי להפחית את הסיכון הקרדיווסקולרי

ניתוח חדש מראה כי זיווג תזונה דלת נתרן עם הרגלי אכילה של מקף מפחית את הסיכון הקרדיווסקולרי ביותר מ -14%, כאשר הזכיות הגדולות ביותר לנשים ולמבוגרים שחורים העומדים בפני לחץ דם גבוה.

המחקר: הפחתת נתרן תזונתי מורידה את ציון הסיכון למחלות קרדיווסקולריות טרשת עורקים ל -10 שנים: תוצאות מניסוי DASH-SORDIUM. קרדיט תמונה: אפריקה החדשה / Shutterstock

במאמר שפורסם לאחרונה בפורסם ב כתב העת האמריקאי לקרדיולוגיה מונעתהחוקרים השתמשו בנתונים שנאספו בארצות הברית כדי לחקור כיצד הפחתת הנתרן בתזונה, אם בבידוד או תוך כדי עקביות אחר הגישות התזונתיות להפסקת תזונה של יתר לחץ דם (DASH), משפיעה על הסיכון למחלות לב וכלי דם טרשת עורקים (ASCVD) במשך 10 שנים.

הממצאים שלהם מצביעים על כך שהקפדה על דפוסי התזונה והפחתת נתרן תזונתי הפחיתה באופן עצמאי את הסיכון ל- ASCVD, כאשר היתרונות הגדולים ביותר שנצפו כאשר שולבו שתי ההתערבויות.

רֶקַע

מחלות לב וכלי דם (CVD) נותרה הגורם הגלובלי המוביל לתמותה, אך למעלה ממחצית מהמקרים קשורים לגורמי אורח חיים הניתנים לשינוי כמו פעילות גופנית ותזונה. ברחבי ארה"ב, הרגלים תזונתיים לא בריאים, במיוחד צריכת נתרן מוגזמת, שיותר מ- 90% מהמבוגרים האמריקאים חורגים, הם תורמים עיקריים לבריאות הלב וכלי הדם לקויה.

דיאטת Dash, המאושרת על ידי המלצות לאומיות, מעודדת את צריכת החלב הדל שומן, דגנים מלאים, ירקות ופירות תוך הפחתת צריכת סוכרים נוספים, כולסטרול ושומנים רוויים. זה קשור לשכיחות נמוכה יותר ב- CVD, הפחתת פגיעה בבבי וירידה בסיכון ASCVD של 10 שנים.

בעוד שניסא קודם שנקרא Dash-Sodium הראה כי הן דיאטת המקף והן הפחתת נתרן היו יעילות בשיפור לחץ הדם, השפעותיהם על הסיכון לטווח הארוך ל- ASCVD לא נותחו.

על המחקר

במחקר זה, החוקרים ערכו ניתוח משני באמצעות נתונים שנאספו במהלך פרויקט Dash-Sodium כדי להעריך אם הפחתת צריכת נתרן, לבד או לצד דיאטת DASH, עשויה להוריד את הסיכון ל- ASCVD במשך עשר שנים.

החוקרים שיערו כי ירידה בצריכת נתרן תפחית את הסיכון בלבד וכי שילובו עם גישות תזונתיות של מקף ישפיע על תוסף.

פרויקט Dash-Sodium היה מחקר אקראי ורב-מרכזי האכלה שנערך בין 1997 ל -1999 בארבעה אתרים קליניים בארה"ב. היא רשמה מבוגרים עם לחץ דם מוגבר שהיו לפחות בני 22, תוך אי הכללה של אנשים עם סוכרת תלויה באינסולין, מחלות לב, אי ספיקת כליות, דיסליפידמיה מבוקרת בצורה לא טובה, צריכת אלכוהול מוגזמת או אלה על תרופות נגד יתר לחץ דם. המשתתפים חולקו באופן אקראי לעקוב אחר דיאטת דאש או תזונה אמריקאית ממוצעת במשך 12 שבועות. כל משתתף צרך שלוש רמות נתרן – גבוה, כלומר 1.6 מ"ג נתרן עבור כל קילוקלוריות שנצרכות (כ -3,500 מ"ג ליום לתזונה של 2,000 קק"ל), בינוני (1.1 מ"ג לקילוקלוריה, בערך 2,400 מ"ג/יום), או נמוך (0.5 מ"ג לקילוקלוריה, בערך 1,150 מ"ג/יום). כל רמת נתרן נצרכה במשך כשלושים יום, עם תקופות שטיפה בין לבין.

המחקר סיפק את כל הארוחות, והבטיח צריכת תזונה עקבית. צריכת הנתרן הגבוהה ביותר ייצגה את הצריכה האמריקאית הטיפוסית, בעוד שהמדיום תואם את הגבלות ההנחיות, והרמה הנמוכה ביותר הייתה מתחת לצריכה המומלצת.

התוצאה העיקרית הייתה ציון הסיכון ASCVD במשך עשר שנים, שחושב באמצעות משוואת הקוהורט המאוחדת (PCE). גורמי סיכון סטטיים כמו גיל ועישון נמדדו בתחילת הדרך, ואילו משתנים דינמיים כמו לחץ דם וכולסטרול נמדדו לאחר כל תקופת האכלה.

דגימות דם וקריאות לחץ דם נאספו בשיטות סטנדרטיות. הנתונים נותחו באמצעות מודלים של אפקטים מעורבים, המהווים מדדים חוזרים ונשנים. ניתוח רגישות שפנה למשתתפים מחוץ לטווח התקף של PCE על ידי הקמת ערכים מחוץ לטווח. ניתוחים מרובדים שהוערכו על ידי תוצאות לפי גיל, מין, גזע, מצב יתר לחץ דם, השמנת יתר ועישון.

חשוב לציין כי כל תקופת התערבות נתרן נמשכה 30 יום בלבד. אמנם זה איפשר מדידה מבוקרת של שינויים לטווח הקצר בציוני הסיכון ASCVD, אך היא אינה מספקת עדויות לגבי ההשפעה לטווח הארוך של שינויים תזונתיים מתמשכים.

ממצאים

בקרב 390 משתתפים, מאפייני הבסיס היו דומים בכל קבוצות הדיאטה לביקורת ומקף. דיאטת ה- DASH הובילה להפחתה רבה יותר בסיכון המשוער של ASCVD במשך עשר שנים בהשוואה לתזונה הביקורתית, עם הבדל מוחלט של -0.12% והבדל יחסי של -5.33%.

הפחתת נתרן הפחיתה עוד יותר את הסיכון ל- ASCVD, כאשר צריכת נתרן נמוכה מראה על הפחתת סיכון רבה יותר מאשר צריכת נתרן בינונית או גבוהה. דיאטת מקף משולבת וצריכת נתרן נמוכה הביאו לירידה הגדולה ביותר בסיכון ASCVD, עם הבדל מוחלט של -0.35%, והבדל יחסי של -14.09% בהשוואה לתזונה הביקורתית, שהיה עשיר בנתרן.

ניתוח מרובד הראה השפעות צמצום נתרן חזקות יותר בקרב נשים, מבוגרים שחורים, וכאלה עם יתר לחץ דם שלב 2, בעוד שלא נצפו הבדלים משמעותיים לפי גיל, השמנת יתר או מצב עישון. ניתוחי רגישות תמכו בממצאים אלה.

המחקר ציין גם כי הגזע היה דיכוטומטי כשחור לעומת שאינו שחור, ולכן לא ניתן היה לקבוע השפעות בקרב קבוצות מינוריות אחרות.

מסקנות

דיאטת DASH הורידה משמעותית את הסיכון המשוער של 10 שנים ASCVD בהשוואה לתזונה אמריקאית טיפוסית. הפחתת נתרן הפחיתה עוד יותר את הסיכון, במיוחד בשילוב עם דיאטת DASH, עם יתרונות גדולים יותר בקרב נשים, מבוגרים שחורים, וכאלה עם יתר לחץ דם שלב 2.

תוצאות אלה מתיישבות עם עדויות קודמות התומכות בהפחתת מקף והפחתת נתרן לבריאות לב וכלי דם. עם זאת, לא ניסויים אקראיים לטווח הארוך אישרו את השפעתו של DASH על אירועי ה- CVD בפועל, מכיוון שרוב הראיות מבוססות על גורם סיכון והפחתת ציון הסיכון, ולא על תוצאות קליניות ישירות. רמת צריכת הנתרן האופטימלית נותרה גם היא מתלבטת.

אף על פי כן, אפילו הפחתות נתרן מתונות נראו מועילות, וחיזקו את מאמצי בריאות הציבור להפחתת צריכת הנתרן. המחברים מציינים כי קריטריוני ההדרה של המחקר (כמו אנשים הסובלים ממחלות לב קיימות, סוכרת או אלה הסוגרים תרופות נגד יתר לחץ דם) ותקופות ההתערבות הקצרות יחסית עשויים להגביל את ההכללה של הממצאים. מחקר עתידי צריך להתמקד בתוצאות לטווח הארוך, לכלול מגוון רחב יותר של משתתפים ולשכלל עוד יותר הנחיות צריכת נתרן.