“המצעד שלא יצעד” כך מכנים חברי הרשימה הדתית את תוכנית “ישראל חופשית” לקיים ברעננה מצעד גאווה שירכז את חברי הקהילה הגאה מכל ערי השרון. המצעד שתוכנן במתכונת מצעדי תל אביב וירושלים התכווץ לממדי התכנסות בחניון “המשביר” לאחר שגם בקשתם לקיום האירוע ברחבת “יד לבנים” סורבה על ידי העירייה.

בשבוע שעבר פרסמנו בדתילי רעננה “קול קורא לציבור הדתי” שהוציאו חברי הרשימה הדתית ובו תיארו את מאמציהם להקטנת מימדי האירוע תוך הסבר שמשטרת ישראל נתנה אישור לקיומו ולכן מבחינה חוקית נאלצת העירייה לאשר כינוס אם כי במתכונת המצומצמת האפשרית. השבוע פנתה העיתונות המקומית לראשי הרשימה הדתית וביקשה את תגובת לאירוע.

תגובתו של סגן ראש העיר יואל עזרזר פורסמה ב “קול רענן”:

“למרות שהאירוע מתקיים לדאבון ליבי ולדאבון ליבם של ציבור רחב וגדול בעיר, האירוע איננו מתקיים במתכונת אותה ביקשו המארגנים לקיים. הניסיון הראשון היה לקיים מצעד באחוזה, דבר שהצלחנו למנוע. הניסיון השני היה לקיים מפגן ברחבת יד לבנים וגם שם לא נתקבל אישור, לשביעות רצוננו, מפני שהיה בכך פגיעה קשה ברגשות ההורים השכולים.

למגינת לבנו אישרה המשטרה את קיום המפגן בחניון המשביר במרכז העיר. כאזרחים שומרי חוק, נכבד את החלטת רשויות החוק על אף כאבו העצום של רוב רובו של הציבור הרענני שאיננו מבין מה מקומו של מפגן זה ברחובה של עיר ובמיוחד שאיננו תואם את אופייה וצביונה של העיר, וכאן אני מבטא דעתם של רבים מתושבי העיר דתיים וחילוניים כאחד. העומדים מאחורי קיום המפגן אינם מגלים אחריות לייחודה ולאופיה המיוחד של רעננה. לא נותר לי אלא לומר, חבל”!

תגובתו של חבר מועצת העיר אריה פרידמן פורסמה ב”ידיעות השרון”:

“רעננה אינה מקום להפגנות אג’נדה מסוג מצעד הגאווה כמו שאינה מקום למצעד נודיסטים. מצעד גאווה מתקיים בתל אביב ובערים אחרות ואין צורך לכפות על תושבי רעננה סדר יום שאינו שייך אליהם. בכלל, כמו הרוב המוחלט של תושבי העיר איני מבין מה הצורך במצעד כזה. האם הסטרייטים ערכו פעם מצעד? מעולם לא הפגנתי את המשיכה המינית שלי בראש חוצות ואיני מבין מדוע מישהו צריך לנפנף בטעם המיני שלו בצורה פומבית.

להומאים יש זכויות כבני אדם, כאזרחי המדינה וכתושבי העיר בה הם חיים. אין להם ולא אמורה להיות להם שום זכות המוקנת להם בשל ההעדפה המינית שלהם בדיוק כמו שלסטרייטים אין שום זכות מיוחדת בשל המשיכה הטבעית שלהם לבני או בנות המין הנגדי. יתכבדו ההומאים ויצעדו או יפגינו מול הכנסת בדרישה לקבלת תביעותיהם יהיו אשר יהיו. לתושבי רעננה אין ענין בנושא זה ובכלל כל נושא המיניות המוחצנת אינה נושא לרחובה של עיר.

כמו בישיבת ועדת התחבורה בנושא “תחבורה ציבורית בשבת” שבה הרוב המוחלט של חברי “רעננה חופשית” היו צעירים מכפר סבא, תל אביב וירושלים גם במצעד הגאווה הם יביאו לרעננה צעירים מחרחרי מלחמה ומדון שאינם תושבי העיר. יש לומר ל”רעננה חופשית” – די לפלגנות!! כבדו את תושבי העיר והפסיקו לנסות לתקוע טריז בין חלקי הציבור השונים.

אני שמח על כך שהמצעד שתוכנן להיות אירוע מרכזי של כל ערי השרון התכווץ לכדי עצרת. יתכן שגם ארגוני הגאים הבינו שמצעד מוחצן אינו מתאים לרעננה ואני מברך על כך. יש לציין כי כחבר הרשימה הדתית יצאנו בקול קורא המבקש מכלל הציבור הרענני המתנגד לקיום מצעד גאווה שלא להפריע לקיום העצרת המתוכננת – זו לא דרכנו”.