מה הרבותא באיסוף ילדים, עוללים, עמי ארצות למעמד ה”הקהל”? מה עומד בבסיס מצוות הקהל אחת לשבע שנים?  יורם קימלמן איש קיבוץ סעד מעיין בפרשת השבוע.


“בבוא כל ישראל לראות את פני ה’ ..תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל באזניהם הקהל את העם האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך..” (דברים ל”א,י”א- י”ב).

 קיום מצוות “הקהל”, לקרוא בתורה אחת לשבע שנים ב ‘אזני הקהל’ מטף ועד זקן: “למען ישמעו ולמען ילמדו..” – נשמע כמשימה בלתי אפשרית לביצוע.

כיצד ניתן לגייס ריכוז, הבנה והפנמה: “ויראו את ה’… ושמרו לעשות..”, מקהל עצום הכולל ילדים, עוללים או סתם עמי ארצות??

חוויית המעמד נועדה ל ‘צריבה תודעתית’ שמטרתה לייצר זיכרון קולקטיבי לדורות, כך שכל משתתף בה יוכל לחוות אותה בדרך המתאימה לו.

בוגר או ילד שלא הצליחו לרדת לעומקם של דברים בזמן המעמד, אבל ספגו את עוצמת החוויה, יעבירו את המסר הנכון לדורות הבאים. בעתיד ילמדו בניהם את התורה בהתאם לכישוריהם : “ובניהם אשר לא ידעו, ישמעו ולמדו..” י”ג).

(עיון בפרשת השבוע – יורם קימלמן)