במאמר סקירה שפורסם לאחרונה ב- כתב העת הבינלאומי לחקר אימפוטנציה, חוקרים סינתזו את הידע הנוכחי על תסמונת פוסט-אורגזמית (POIS), מצב נדיר עליו מעט ידוע.
המחברים השתמשו במילות מפתח כדי לזהות 34 מאמרי מחקר על POIS בגברים בכתבי עת שנבדקו עמיתים ממסד הנתונים הרפואי PubMed.
לימוד: תסמונת פוסט אורגזמית: סקירה. קרדיט תמונה: nito / Shutterstock
תסמינים של POIS
POIS קשור לתסמינים כמו גודש באף, עיניים מגרדות ועייפות קיצונית, המתרחשים לאחר קיום יחסי מין, שפיכה לילית ספונטנית ואוננות. התסמינים עשויים להופיע תוך רגעים של שפיכה אך בדרך כלל תוך 45 דקות ויכולים להימשך ימים. הם נוטים להיפתר תוך שבעה ימים.
בהתבסס על מועד הופעת POIS לראשונה, הוא סווג כראשוני, המתרחש במהלך ההתבגרות, ומשני, המתרחש בשלב מאוחר יותר בחיים. מחקרים מצביעים על כך ש-14-49% מהחולים חווים POIS ראשוני. POIS קשור לקרדית אבק או אלרגיות לקשקשים של בעלי חיים, קדחת השחת ושפיכה מוקדמת.
שבעה אשכולות סימפטומים הוצעו לאבחון POIS: פריחה, תסמיני גרון, כאבי ראש, גירוי, ריכוז ירוד, מיאלגיה, עיניים מגרדות, גודש באף, חום ועייפות. עייפות מופיעה בכמעט 70% מהחולים, בעוד פריחות הן נדירות, המופיעות רק ב-2.4%. עם זאת, כמעט למחצית מהחולים לא היו תסמינים לאחר כל שפיכה.
כדי לאבחן עם POIS, הקריטריונים כוללים שמטופלים צריכים להציג לפחות אחד משבעת מקבצי הסימפטומים, הופעת התסמינים צריכה להתרחש בתוך רגעים של שעות לאחר השפיכה, התסמינים מתרחשים כמעט תמיד לאחר שפיכה, ושרובם נמשכים 2- 7 ימים לפני פתרון ספונטני.
סיבות ל-POIS
הפתופיזיולוגיה של POIS נותרה לא ידועה, אך חוקרים שיערו שיכול להיות לה בסיס אימונולוגי הכולל רגישות יתר לנוזל הזרע. בדיקת דקירה חיובית בעור מצאה עדות לרגישות יתר, אך רמות האימונוגלובולין E (IgE) נותרו ללא שינוי.
תיאוריה נוספת היא שאופיואידים אנדוגניים מתרוקנים לאחר שפיכה, מה שמוביל לתסמינים. יתכנו גם סיבות אוטואימוניות בסיסיות שבהן התאים המציגים אנטיגן של השופכה מעוררים את ההפעלה של תאי T כאשר הם מזהים פפטידים בזרע. מצב דומה אצל נשים יכול לערב רקמת ערמונית נשית בנרתיק העליון.
חוסר ויסות של מערכת העצבים הסימפתטית היה מעורב גם ב-POIS, כאשר 57-100% מהמטופלים חשים הקלה מסוימת בתסמינים לאחר טיפול בחסימות אלפא. חוסר איזון הורמונלי יכול להיות גם סיבה, שכן מחקר אחד מצא כי מתן פרוגסטרון פתר את התסמינים.
טיפול וניהול של POIS
רופאים השתמשו במעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין סלקטיביים (SSRI), מניפולציות הורמונליות, תת-רגישות, חוסמי אלפא ואנטי-היסטמינים. אנטיהיסטמינים הראו הצלחה, במיוחד אם הם לא מרגיעים, מכיוון שהם נסבלים היטב ופועלים לאורך זמן, ומפחיתים את התסמינים ב-90%.
חוסמי אלפא נקשרו לשיפורים, וכך גם הטיפול במחסור נלווה בטסטוסטרון. גונדוטרופין כוריוני אנושי פתר תסמינים במחקר אחד כלל גברים היפוגונדאליים. מווסת המערכת החיסונית ותרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות (NSAIDs) הראו גם יתרונות.
מחקרים אחרים בקנה מידה קטן מצאו שניתוח וקשירת צינור הזרע, הרפיית שרירים והזרקת זרע עצמית עשויים לספק הקלה לחולים.
מסקנות
POIS הוא מצב נדיר, כאשר רק 465 מקרים מתועדים בספרות הרפואית. למרות נדירותו לכאורה, הוא משפיע על הרווחה הנפשית של המטופלים ובני זוגם ועלול להשפיע על עד מחצית מכלל הגברים בצורה כלשהי. אסטרטגיות התמודדות כמו התנזרות עלולות להחמיר את מערכות היחסים ביניהם.
רצף טיפולים ושפוך אור על המנגנונים הבסיסיים של מצב זה עשויים להביא לפיתוח בדיקות אבחון אחידות וטיפולים יעילים יותר.