אנשים עם סרטן ריאות של תאים קטנים בשלב מוגבל עשויים להפיק תועלת מהוספת אימונותרפיה לכימותרפיה, אך לא אם שני הטיפולים ניתנים בו-זמנית, כך עולה ממחקר חדש. התוצאות מצביעות על כך שהתזמון שבו ניתן אימונותרפיה משחק תפקיד מפתח ביכולתו להאריך את ההישרדות. ממצאי הניסוי הרב-מוסדי שלב III, שמצא גם כי טיפולי הקרנה פעמיים ביום מציעים יתרונות הישרדותיים גדולים יותר מאשר טיפול חד-יומי, יוצגו היום בכנס השנתי של האגודה האמריקאית לקרינה אונקולוגית (ASTRO).
המחקר בא בעקבות מחקר שנערך לאחרונה, שהראה כי אימונותרפיה שניתנה לאחר סיום ההקרנות והכימותרפיה יכולה להגביר את ההישרדות הכוללת עבור אנשים עם סרטן ריאות של תאים קטנים בשלב מוגבל. חוקרים במחקר חדש זה, ניסוי NRG Oncology/Alliance LU005, רצו לבדוק האם תהיה תועלת דומה בעת מתן הטיפולים באותו זמן.
הצגת האימונותרפיה סימנה את פריצת הדרך המשמעותית הראשונה בטיפול בסרטן ריאות בתאים קטנים מזה עשרות שנים. כעת, אנו רואים שאם אתה נותן אימונותרפיה במקביל לטיפול כימותרפי, זה לא מניב את אותה תועלת הישרדותית כפי שהיא מביאה כאשר אנו מוסיפים את זה לאחר טיפול סטנדרטי."
קריסטין היגינס, MD, חוקרת ראשית של הניסוי והקרינה אונקולוגית, פרופסור וקצין קליני ראשי, מרכז הסרטן של עיר התקווה, אטלנטה
"ההבדל הקטן לכאורה הזה בתזמון מועד מתן התרופה משפיע מאוד על התוצאות. יחד עם זאת, גילינו ששינוי הדרך בה אתה מספק קרינה -; מתן אותה פעמיים ביום -; שיפור שיעורי ההישרדות בהשוואה ל הגישה של פעם יומית."
סרטן הריאות הוא הגורם המוביל למוות מסרטן הן בקרב נשים והן בקרב גברים בארה"ב סרטן ריאות תאים קטנים, צורה אגרסיבית במיוחד של המחלה, מהווה 10% עד 15% מכלל מקרי סרטן הריאות. הטיפול הסטנדרטי בחולים עם מחלה בשלב מוגבל, שלא התפשט מחוץ לבית החזה ואפשר ריפוי, כולל טיפולי הקרנות וכימותרפיה במקביל. בעוד טיפולים יכולים להיות יעילים בהתחלה -; שיעור ההישרדות הכולל לחמש שנים הוא 30% -; הסרטן חוזר על עצמו לעתים קרובות, והאפשרויות לטיפול נוסף היו מוגבלות היסטורית.
מוקדם יותר השנה, מחקר שלב III ADRIATIC מצא הוספת חומר אימונותרפי דומה (durvalumab) שישה שבועות לאחר השלמת הטיפול הכימותרפי הפחית את הסיכון של חולים למוות ב-27%. ניסויים ADRIATIC ודומיהם שהראו תועלת הישרדותית מהסוג החדש הזה של תרופות היו "השיפורים הטיפוליים הראשונים ל'סרטן שנשכח' זה עשרות שנים", אמר ד"ר היגינס. NRG Oncology/LU005 מוסיף להתקדמות זו על ידי שופך אור על החשיבות של מועד מתן הטיפול.
לצורך המחקר, ד"ר היגינס ועמיתיה חילקו באקראי 544 מטופלים במרכזים ברחבי ארה"ב (n=500) ויפן (n=44) כדי לקבל טיפול כימותרפי סטנדרטי עם או בלי atezoאימונותרפיה של ליזומב. כל החולים קיבלו טיפול בקרינה פעמיים ביום למינון כולל של 45 Gy (47.2% מהמשתתפים) או פעם ביום למינון של 66 Gy, כמו גם ארבעה מחזורים של כימותרפיה במקביל. עבור חולים בזרוע הניסוי, atezolizumab ניתן גם כל שלושה שבועות החל מתחילת ההקרנה, למשך שנה לכל היותר. הקרנת גולגולת מניעתית נקבעה על פי שיקול דעתו של החוקר לחולים עם תגובה מלאה או כמעט מלאה לכימותרפיה. חציון מעקב אחר ניתוח הביניים המתוכנן השני היה 21 חודשים.
בניגוד לציפיות, טיפול בו-זמני עם atezolizumab וטיפול כימי לא שיפרו את שיעורי ההישרדות בהשוואה לטיפול סטנדרטי. לאחר שנה אחת, ההישרדות הכוללת של חולים שקיבלו טיפול כימותרפי בלבד הייתה 82.6%, בהשוואה ל-80.2% עם טיפול כימודיציה במקביל ואטזוליזומאב. בשנתיים לאחר הטיפול, השיעורים היו 62.9% ו-58.6%, בהתאמה, ולאחר שלוש שנים, 50.3% ו-44.7%. חציון ההישרדות הכוללת של חולים בזרוע הטיפול הסטנדרטית הייתה 39.5 חודשים, בהשוואה ל-33.1 חודשים עבור אלו שקיבלו גם אימונותרפיה (HR=1.1, 95% CI: 11.3-18.2).
היעדר תועלת ההישרדות בעת מתן אימונותרפיה יחד עם כימותרפיה, ולא לאחר סיום ההקרנות, מצביע על כך שפעילותו של סוג זה של אימונותרפיה מופחתת כאשר ניתנת בו-זמנית עם קרינה ביתית, ככל הנראה בשל ההשפעות המדכאות החיסוניות הטבועות בהקרנה, ד"ר היגינס. אמר.
"אנחנו יודעים שהקרינה מדכאת את המערכת החיסונית במידה מסוימת במובן המיידי, והטיפול החיסוני מסתמך על יעילות המערכת החיסונית", הסבירה. "הוספת תרופות אלה לאחר מתן הקרנות יכולה להפוך את האימונותרפיה לחזקה יותר, אבל אתה צריך לאפשר למערכת החיסונית זמן להתאושש כדי באמת לראות את השניים עובדים טוב ביחד."
הוספת אימונותרפיה במקביל לטיפול הכימותרפי גם לא שיפרה את ההישרדות ללא התקדמות (חציון 11.5 חודשים עם atezolizumab לעומת 12.0 חודשים ללא) או הישרדות ללא גרורות מרוחקות (13.2 לעומת 16.8 חודשים, בהתאמה).
"לפעמים, אם אתה נותן יותר מדי טיפול בו-זמנית, זה למעשה מניב תוצאות גרועות יותר", אמר ד"ר היגינס. "והניסוי הזה הוכיח את זה. אבל במקביל, ראינו ששינוי הדרך בה אתה נותן קרינה יכול לעזור".
היה יתרון במתן קרינה פעמיים ביום על פני מתן פעם ביום, ללא קשר לזרוע המחקר. בשתי הקבוצות, חולים שטופלו פעמיים ביום חיו יותר בממוצע; חציון ההישרדות הכוללת עבור אלו שטופלו פעמיים ביום היה 35.4 חודשים, בהשוואה ל-28.3 חודשים עבור אנשים שטופלו פעם ביום (HR=1.44, 95% CI: 1.10-1.89).
רוב אונקולוגים הקרינה בארה"ב מעדיפים את הגישה החד-יומית מכיוון שהיא מציגה פחות אתגרים לוגיסטיים למתן טיפול, אמר ד"ר היגינס, אך נתונים אלה מצביעים על צורך פוטנציאלי להעריך מחדש את דפוסי התרגול הנוכחיים.
"למרות שזה לא היה נקודת הסיום העיקרית של המחקר, אנו רואים בבירור שחולים המקבלים הקרנות עבור סרטן ריאות של תאים קטנים מצליחים יותר כאשר מטפלים בהם פעמיים ביום", הסבירה. "רופאים ומטופלים רבים עשויים למצוא קרינה פעמיים ביום מסורבלת יותר, אך נתונים אלה מראים כי מתן קרינה בצורה קומפקטית יותר מועילה להישרדות."
