מדענים מאוניברסיטת שיאן ג'יאוטונג-ליברפול (XJTLU) ואוניברסיטת נאנג'ינג בסין פיתחו מערכת מסירת תרופות חדשה שיכולה לשפר את אופן העברת טיפולי סרטן ומחלות אחרות. המחקר שלהם, שפורסם בכתב העת ACS מיושמים חומרים וממשקיםמתאר סוג חדש של חלקיקי ננו המיוצר על ידי שילוב של פולימר רפואי בשימוש נרחב עם חלבון דם טבעי. חלקיקים אלה יכולים לשאת כמויות גדולות בהרבה של תרופות הלוחמות במחלות ולהישאר יציבות הרבה יותר ממערכות ננו-חלקיקים נוכחיות.
במשך שנים נעשה שימוש בפלסטיקה מתכלת כמו PLGA ליצירת חלקיקים שננו שמשחררים תרופות לגוף באטיות. מערכות מסירה אלה מועילות במיוחד למחלות כמו סרטן, שלעתים קרובות דורשות מינון תרופתי קבוע ומבוקר. עם זאת, רבים מהננו -חלקיקים המשמשים כיום נוטים להתגבר יחד לאורך זמן ובדרך כלל נושאים רק כמות קטנה של תרופה. זה מגביל את יעילותם ויכול להגדיל את הסיכוי לתופעות לוואי הנגרמות על ידי החומרים המשמשים לנשיאת התרופה.
"הצלחנו לפתור שתי בעיות גדולות בבת אחת,"אומר ד"ר גנג רואן, פרופסור חבר בכיר באקדמיה של רוקחות של Xjtlu Wisdom Lake לרוקחות ומנהל מעבדת המפתח של מחוז ג'יאנגסו בטיפול בתאים ננו -פורמולציה (בנייה), שהובילו את המחקר."חלקיקים חדשים אלה מיוצרים על ידי ערבוב פלסטיק בדרגה רפואית בשם PLGA עם אלבומין, חלבון שנמצא בדם. אלבומין כבר ממלא תפקיד בנשיאת חומרים דרך הגוף ומשמש בכמה תרופות לסרטן הנוכחיות. כאשר הם מעורבבים עם PLGA במעבדה, הם באופן טבעי נפגשים יחד כדי ליצור חלקיקים זעירים ויציבים שהם הרבה יותר טובים מאשר להשתמש באלבומין או PLGA בלבד"
"אחד הדברים המרגשים ביותר הוא שחלקיקים אלה יכולים להחזיק עד 40% מהתרופה הכימותרפית Doxorubicin במשקל"אומר ד"ר זקסינג שו, שהיה סטודנט לתואר שלישי ב- XJTLU מאוניברסיטת נאנג'ינג, והיה סופר ראשוני וכן מחבר המחקר לתאם משותף."זהו שיפור גדול ביחס לטיפולים קיימים, כמו דוקסיל, המחזיקים בכ -11%. נשיאת תרופה רבה יותר עם פחות חומר יכולה לעזור להפחית את תופעות הלוואי עבור חולים."
הצוות בדק שתי דרכים להעמיס תרופה על החלקיקים. בגישה אחת נוספה התרופה במהלך היווצרות החלקיקים. בשני, התרופה חלפה לחלקיקים שנוצרו כבר תוך שימוש בהבדלי ריכוז טבעי של התרופה וגם של הממס. הם גילו ששילוב של השניים הניב תוצאות טובות יותר מאשר בשימוש באף אחת מהשיטות בלבד.
בדיקות בתאים שגדלו במעבדה ובבעלי חיים הראו כי החלקיקים החדשים סיפקו תרופות ביעילות תוך גרימת פחות נזק לרקמות בריאות. יתרון מרכזי נוסף היה יציבותם לטווח הארוך-החלקיקים נשארו על כנו במשך יותר מחצי שנה, הרבה יותר ארוכים מרוב האפשרויות הנוכחיות. מחקרים ראשוניים של סולם הייצור מצביעים על כך שניתן לבצע חלקיקים אלה בקנה מידה גדול יותר מבלי לאבד איכות.
החוקרים מתכננים להמשיך ולחקור כיצד ניתן להתאים חלקיקים אלה לנשיאה לסחיבת סוגים אחרים של תרופות, מה שעשוי להציע פלטפורמה רב -תכליתית ואמינה יותר לטיפול בסרטן ומחלות כרוניות אחרות.
