מחקר חדש לרפואה נורת'מערבית מצא שמערכת החיסון בדם של חולי אלצהיימר השתנתה אפיגנטית. המשמעות היא שהתנהגותם או סביבתם של המטופלים גרמו לשינויים המשפיעים על אופן פעולתם של הגנים.
רבים מהגנים החיסונים שהשתנו הם אותם גנים שמגבירים את הסיכון של אדם לאלצהיימר. מדענים מצפון המערב משערים שהסיבה יכולה להיות זיהום ויראלי קודם, מזהמים סביבתיים או גורמים והתנהגויות אחרות של אורח חיים.
יתכן שממצאים אלו משפיעים על התגובה החיסונית ההיקפית בסיכון למחלת אלצהיימר. עדיין לא ביררנו אם השינויים האלה משקפים את הפתולוגיה של המוח או שהם גורמים למחלה".
דוד גייט, חוקר ראשי, עוזר פרופסור לנוירולוגיה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת נורת'ווסטרן פיינברג
המחקר פורסם ב-9 בפברואר ב עֲצָבוֹן.
מחקרים קודמים הראו שרבים מהגנים שעברו מוטציה שמעמידים אדם בסיכון גבוה יותר לאלצהיימר נמצאים במערכת החיסון. אבל מדענים חקרו בעיקר את מערכת החיסון המרכזית במוח מכיוון שאלצהיימר היא מחלה מוחית. הם התעלמו במידה רבה ממערכת החיסון בדם, המכונה גם מערכת החיסון ההיקפית.
גייט החליט לחקור את הדם. הוא ועמיתיו גילו שלכל סוג תאי חיסון בחולי אלצהיימר יש שינויים אפיגנטיים, המסומנים על ידי כרומטין פתוח. כרומטין הוא האריזה של ה-DNA בתוך התאים. כאשר הכרומטין פתוח -; או חשוף -; הגנום של התאים פגיע לשינויים.
לאחר מכן, גייט בדק אילו גנים פתוחים יותר בתאי החיסון הללו. הוא גילה שקולטן -; CXCR3 -; על תאי ה-T היה חשוף יותר. גייט מאמין ש-CXCR3 מתפקד כמו אנטנה על תאי T המאפשרת לתאים להיכנס למוח. תאי T אינם נכנסים בדרך כלל למוח מכיוון שהם עלולים לגרום לדלקת.
"המוח פולט אות שהוא פגום, ותאי ה-T פונים לאות הזה באמצעות האנטנה שלהם, CXCR3", אמר גייט.
"תאי T יכולים להיות רעילים מאוד במוח, אבל אנחנו גם לא יודעים אם התאים האלה מנסים לתקן את הנזק במוח", אמר גייט.
גייט גם גילה שינויים אפיגנטיים בחלבונים דלקתיים בתאי דם לבנים הנקראים מונוציטים.
"בסך הכל, ממצאים אלה מצביעים על כך שתפקוד החיסון בחולי אלצהיימר משתנה באופן משמעותי", אמר גייט. "יכול להיות שגורמים סביבתיים, כמו מזהמים, או זיהומים שיש לאדם במהלך חייו גורמים לשינויים האפיגנטיים האלה".
הממצאים חשפו מספר גנים שעשויים להיות מטרות טיפוליות למניפולציה של מערכת החיסון ההיקפית. השלבים הבאים במחקר הם מחקרים פרה-קליניים המשתמשים במערכות תרבית חוץ גופית ומודלים של בעלי חיים לבדיקת מטרות אלו.
מחברים אחרים בצפון-מערב המדינה כוללים את Abhirami Ramakrishnan, Natalie Piehl, Brooke Simonton, Milan Parikh, Ziyang Zhang, Victoria Terregulova ולין ואן אולסט.
כותרת המאמר היא "חוסר ויסות אפיגנטי בחסינות היקפית של מחלת אלצהיימר".
המחקר נתמך על ידי המכון הלאומי להפרעות נוירולוגיות ושבץ מענק NS112458 ומענק המכון הלאומי להזדקנות AG078713, שניהם מהמכונים הלאומיים לבריאות, Bright Focus Foundation, Association Alzheimer's and Cure Alzheimer's Fund.
