ילדים שמשתמשים במשאבות אינסולין היברידיות מתקדמות בלולאה סגורה השיגו בקרת גלוקוז טובה יותר, אך רובם לא הצליחו לציית להנחיות התזונה והפעילות הגופנית, והדגישו שטכנולוגיה לבדה לא יכולה להחליף הרגלי חיים בריאים בניהול סוכרת.
מחקר: השוואה של בקרה מטבולית, הרגלי תזונה, פעילות ומצב פסיכולוגי בילדים ובני נוער שטופלו במשאבות אינסולין אישיות. קרדיט תמונה: Halfpoint / Shutterstock
חוקרים מהמרכז הקליני האוניברסיטאי של גדנסק, פולין, ערכו מחקר לבחינת שליטה מטבולית, הרגלי אכילה, רמת פעילות גופנית, בריאות נפשית ואיכות חיים בחולי סוכרת מסוג 1 המשתמשים במשאבות אינסולין אישיות עם תרחיץ גלוקוז נמוך או מערכת לולאה סגורה היברידית מתקדמת. הממצאים מתפרסמים בכתב העת חומרים מזינים.
רֶקַע
סוכרת מסוג 1 היא מצב מטבולי כרוני שכיח בילדים ובני נוער. הרס של תאי בטא בלבלב הוא הגורם העיקרי לסוכרת מסוג 1, שגורם למחסור מוחלט של אינסולין ולפגיעה בוויסות הגלוקוז בדם. המחלה קשורה לסיכון גבוה יותר לתמותה.
בפולין, יותר מ-20,000 ילדים ובני נוער חיים כיום עם סוכרת מסוג 1. שכיחות המחלה עלתה פי 1.5 באוכלוסיות אלו בחמש השנים האחרונות. מגמת עלייה זו עוררה דאגות משמעותיות בבריאות הציבור.
משאבות אינסולין עם תרחיף מנבא דל גלוקוז או מערכות מתקדמות בלולאה סגורה היברידיות נמצאות בשימוש נרחב בפולין לטיפול בחולים ילדים עם סוכרת מסוג 1. משאבות תומכות במערכת השעיית גלוקוז נמוכות מפסיקות את מתן האינסולין כאשר רמות הגלוקוז יורדות ומתחילות מחדש ברגע שרמות הגלוקוז מנורמלות. מערכות מתקדמות בלולאה סגורה היברידית (AHCL), המייצגות את טכנולוגיית האספקה האוטומטית העדכנית ביותר של אינסולין, משתמשות באלגוריתמי בקרה כדי להפוך את מתן האינסולין הבסיסי לאוטומטי בהתבסס על ערכי חיישני גלוקוז, ומחקרים קודמים הראו שהן משפרות את השליטה המטבולית ומשחזרות את המודעות להיפוגליקמיה באוכלוסיות ילדים. שני סוגי המשאבות עוזרים לשמור על שליטה מטבולית ולהפחית את הסיכון להיפוגליקמיה (רמת גלוקוז נמוכה בדם).
מלבד טיפול באינסולין לכל החיים, ניהול ארוך טווח של סוכרת מסוג 1 קשור להרגלי תזונה בריאים ופעילות גופנית סדירה. שני גורמי אורח חיים אלו משפיעים באופן משמעותי על שליטה מטבולית בחולי סוכרת מסוג 1. בקרה מטבולית של סוכרת מתייחסת לשמירה על פרמטרים מטבוליים כגון גלוקוז בדם, המוגלובין מסוכרר (מדד לבקרה גליקמית), פרופיל שומנים, משקל גוף ולחץ דם בטווחי היעד המומלצים.
גם גורמים פסיכולוגיים קשורים קשר הדוק לבקרה מטבולית בסוכרת מסוג 1. בחולים ילדים עם סוכרת מסוג 1, נמצא כי תסמיני דיכאון ומצוקה הקשורה למחלה קשורים לתוצאות גליקמיות גרועות.
בהתחשב בניהול הרב-פקטורי של סוכרת מסוג 1, חוקרים במרכז הקליני האוניברסיטאי בגדנסק, פולין, בשיתוף ביוסטטיסטיקאים מהאוניברסיטה הרפואית בלודז', ערכו מחקר להשוואת שליטה מטבולית, הרגלי אכילה, פעילות גופנית ובריאות נפשית בחולי סוכרת ילדים מסוג 1 שהשתמשו במשאבות אינסולין עם מערכות לולאה סגורות היברידיות מנבאות ונמוכות.
ממצאים מרכזיים
בסך הכל השתתפו במחקר זה 37 מטופלים ילדים (16 נשים, 21 גברים). מתוכם, 21 השתמשו במשאבות אינסולין עם מערכת היברידית מתקדמת בלולאה סגורה, ו-16 השתמשו במערכת השעיית גלוקוז מנבאת. כל המטופלים השתתפו בסדנאות קולינריות, שכללו חינוך מעשי על הכנת ארוחה בעלת אינדקס גליקמי נמוך וספירת פחמימות.
לגבי בקרה מטבולית, הניתוח גילה שמטופלים המשתמשים במערכת מתקדמת היברידית בלולאה סגורה השיגו בקרה גליקמית טובה יותר באופן משמעותי על פני מספר מדדים בהשוואה לאלו המשתמשים במערכת השעיית גלוקוז מנבאת. שיפורים אלו כללו רמות נמוכות יותר של גלוקוז, שונות מופחתת בגלוקוז, זמן רב יותר בטווח היעד (70-180 מ"ג/ד"ל), ופחות זמן בטווחי היפוגליקמיה והיפרגליקמיה.
ההערכה התזונתית העלתה כי מטופלים משתי קטגוריות משאבות האינסולין לא עקבו אחר ההמלצות התזונתיות וצרכו דיאטות עתירות פחמימות, כמו גם חטיפים ומשקאות מתוקים. מתאם מובהק סטטיסטית הראה צריכה תכופה יותר של מיצים או משקאות ממותקים בחולים ששהו זמן רב יותר בהיפוגליקמיה. החוקרים ציינו כי הדבר עשוי לשקף מטופלים המשתמשים במשקאות ממותקים לטיפול ברמות נמוכות, אך הדגישו כי היפוגליקמיה עשויה לנבוע גם מגורמים אחרים כמו טעויות במינון אינסולין או ספירת פחמימות לא מדויקת.
לגבי פרמטרים אחרים, הניתוח גילה חוסר פעילות גופנית בקרב משתתפים משתי קטגוריות משאבות האינסולין. באופן דומה, לא נצפה הבדל משמעותי באיכות החיים הנפשית הספציפית לסוכרת (PedsQL) בין שתי הקטגוריות.
משמעות המחקר
המחקר מדווח כי משאבות אינסולין עם מערכת היברידית מתקדמת עם לולאה סגורה מדגימות יעילות מעולה למשאבות עם מערכת השעיית גלוקוז מנבאת בשיפור מדדי בקרת גליקמיה מרובים והפחתת חשיפה להיפוגליקמיה והיפרגליקמיה.
ממצאים אלו מצביעים על כך שלמטופלים בילדים המשתמשים במערכות AHCL יש סיכון נמוך יותר לפתח סיבוכים חריפים או כרוניים הקשורים לסוכרת.
יש לציין כי ממצאי המחקר מצביעים על כך שחולי סוכרת מסוג 1 בדרך כלל אינם ממלאים אחר הנחיות תזונה ופעילות גופנית מומלצות, מה שכנראה תורם לבקרה מטבולית לא אופטימלית ללא קשר לטכנולוגיית המשאבה. ממצאים אלו מדגישים את הצורך בשיפור המודעות בקרב חולי ילדים ובני משפחותיהם לגבי החשיבות של תזונה בריאה ופעילות גופנית יומיומית בניהול סוכרת.
מספר מחקרים הדגישו את החשיבות של תזונה מאוזנת היטב עם אינדקס גליקמי נמוך באופטימיזציה של טיפול במשאבות ושיפור השליטה הגליקמית בילדים ובמתבגרים עם סוכרת מסוג 1.
למחקר היו מספר מגבלות, כולל גודל המדגם הקטן שלו, הסתמכות על נתוני תזונה/פעילות מדווחים עצמיים, הערכת נקודת זמן בודדת, היעדר HbA1c בסיסי ותקופת תצפית קצרה של 3 חודשים. כל המשתתפים קיבלו חינוך תזונתי במהלך סדנאות, שאולי הפחיתו את ההבדלים בין הקבוצות.
