Search
בדיקת מלריה חדשנית של אוניברסיטת רייס מציעה אבחון וטיפול מהירים

מעקב גנומי שגרתי בטיפול לפני לידה יכול להיות גישה חסכונית לאיתור שינויים בהעברת מלריה

המגוון הגנטי של טפיל המלריה בנשים הרות וילדים ירד באזור המיועד לחיסול מלריה במוזמביק, על פי מחקר בראשות מכון ברצלונה לבריאות עולמית (ISGlobal), מרכז שנתמך על ידי קרן "לה קאישה" ו-Manhiça המרכז לחקר הבריאות (CISM). הממצאים, שפורסמו ב תקשורת טבעלהדגיש את הערך המוסף של דגימה שגרתית של נשים בהריון כאסטרטגיה משתלמת לשיפור המעקב הגנומי של הטפיל וזיהוי שינויים בהעברה בתוך הקהילה.

מעקב גנומי של טפיל המלריה P. falciparum חיוני למעקב אחר הופעתה והתפשטותם של טפילים עמידים לתרופות. אבל זה יכול לספק הרבה יותר מידע.

אנו מאמינים שהמגוון הגנומי של אוכלוסיית הטפילים יכול לעזור לנו גם להעריך את היעילות של התערבויות שמטרתן לחסל את המחלה: אנו מצפים למגוון גנטי נמוך יותר של הטפיל באזורים עם פחות העברה".

אלפרדו מאיור, חוקר ISGlobal

איסוף קבוע של דגימות למעקב גנומי הוא מאתגר ויקר, במיוחד במסגרות של משאבים נמוכים; אבל לראש העיר ולצוות שלו יש פתרון: נשים בהריון שמגיעות לביקור הלידה הראשון שלהן כאוכלוסיית זקיפים שקל להגיע אליה. הצוות הראה בעבר כי עומס המלריה בנשים בהריון משקף את זה של הקהילה. במחקר זה, הם העריכו האם המגוון הגנטי של הטפיל בנשים הרות הוא גם מייצג, והאם הוא יכול להודיע ​​על שינויים ברמות ההעברה.

מעקב גנומי של מלריה בטיפול לפני לידה

צוות המחקר סידר P. falciparum נדגמו מ-289 נשים שהשתתפו בביקור הלידה הראשון שלהן ו-93 ילדים מהקהילה, בגילאי 2-10. הדגימות נאספו בין השנים 2015 ל-2018 בשלושה אזורים בדרום מוזמביק: אחד עם העברה גבוהה של המחלה (Ilha Josina) ושתיים עם העברה נמוכה (Magude, שם יושמו התערבויות חיסול, ומנהיקה).

הניתוח אישר כי המגוון הגנטי והשכיחות של סמני עמידות לתרופות היו עקביים בין נשים המגיעות לטיפול לפני לידה לבין ילדים מהקהילה. אוכלוסיית הטפילים באילהה ג'וסינה הייתה בעלת המגוון הגנטי הגבוה ביותר, בעוד שלמגוד היה הנמוך ביותר. יתרה מזאת, במאגוד חלה ירידה ברורה במגוון הטפילים המדביקים פרט בודד (גיוון תוך-מארח), מה שמעיד על ירידה בגודל אוכלוסיית הטפילים בעקבות התערבויות החיסול. לא נצפתה ירידה בגיוון תוך-מארח במנהיסה.

"הממצאים שלנו חושפים את ההשפעה של התערבויות על מבנה אוכלוסיית הטפילים, שאינה ברורה באותה מידה כשמסתכלים רק על מספר המקרים באותה תקופה", אומרת ננה ברוקטינגן, מחברת שותפה ראשונה של המחקר. "מעקב אחר טפילים בנשים הרות יכול להשלים נתונים קליניים ואפידמיולוגיים בעת הערכת ההשפעה של התערבויות בשליטה ובחיסול מלריה", מוסיף ראש העיר. החוקרים מסכמים כי מעקב גנומי שגרתי במרפאות לטיפול לפני לידה מייצג גישה חסכונית ונוחה ליידע על שינויים בהעברת המחלה.

דילוג לתוכן