Search
פלטפורמת אבחון שתן ניתנת לשאיפה לזיהוי מוקדם של סרטן ריאות

מעקב אחר ה-DNA של הגידול במחזור יכול להצביע על תגובה לטיפול בסרטן הקיבה והוושט

ניטור רמות ה-DNA שנשפך על ידי גידולים ומסתובב בזרם הדם יכול לעזור לרופאים להעריך במדויק כיצד מגיבים סרטן קיבה-וופגי לטיפול, ועלול לחזות פרוגנוזה עתידית, מציע מחקר חדש בראשות חוקרים במרכז הסרטן ג'ונס הופקינס קימל ובבלומברג~קימל שלו. המכון לאימונותרפיה נגד סרטן.

המחקר עקב אחר מחלות שיוריות מינימליות (כמות הסרטן שנותרה לאחר הטיפול) על ידי ניתוח DNA של גידולים במחזור (ctDNA), והראה כיצד "ביופסיות נוזליות" אלו יכולות לספק תובנות חשובות לגבי תוצאות הטיפול לאורך זמן. היעדר ctDNA נראה מתרחש יחד עם הפעלה ספציפית של תאי T המהווים חלק מההגנה של מערכת החיסון לזהות סרטן ולהילחם בהם.

"מצאנו שביטול ctDNA היה אינדיקטור טוב להישרדותם ללא סרטן של חולים", אומר Valsamo "Elsa" Anagnostou, MD, Ph.D., מחבר שותף בכיר של המחקר ופרופסור חבר לאונקולוגיה ומנהל המאגר הביולוגי האונקולוגי של החזה בג'ונס הופקינס.

Anagnostou הוא גם מנהיג של Precision Oncology Analytics, מנהיג שותף של מועצת הגידול המולקולרי של ג'ונס הופקינס ומנהל שותף של המרכז למצוינות לרפואה מדויקת של סרטן הריאות בג'ונס הופקינס. "שמחנו לראות את הצטמקות הגידול ברמה מולקולרית יחד עם מערכת החיסון מתלקחת ומנקה את הגידול", היא אומרת.

הממצאים, שדווחו במאמר שפורסם ב-19 במרץ ב רפואת טבע, עלה מניסוי קליני שבדק את הבטיחות והיעילות של שתי תרופות אימונותרפיות -; nivolumab ו-relatlimab – כחלק מטיפול טרום ניתוחי בחולים עם סרטן צומת הוושט והקיבה-ושט שניתן לנתח.

חולים עם סרטן קיבה-וופגי שסיימו בהצלחה את הטיפול הסטנדרטי של כימותרפיה ואחריו ניתוח, למרבה הצער, רואים לעתים קרובות התעוררות מחודשת של המחלה. לכן, החוקרים מחפשים גישות אימונותרפיה חדשות, כמו גם דרכים מדויקות יותר להעריך את תגובת הגידולים לטיפול.

אימונותרפיה עדיין לא הייתה יעילה באופן כללי עבור חולים עם סרטן קיבה ושט. על ידי בדיקת טיפולים חדשים במטופלים לפני הניתוח, אנו יכולים לבצע תצפיות רבות עוצמה אלה המקשרות שינויים מולקולריים שנגרמו על ידי טיפול עם תוצאות הישרדות, ובכך להאיץ את הפיתוח של גישות אימונותרפיה שונות עבור המטופלים שלנו".

וינסנט לאם, MD, מחבר מחקר בכיר, מנהל התוכנית לחקר סרטן הוושט ועוזר פרופסור לאונקולוגיה בג'ונס הופקינס

הניסוי כלל 32 חולים עם סרטן צומת הוושט או הגסטרו-ושט שניתן לנתח, שקיבלו ניבולומאב לבד או בשילוב עם relatlimab לפני ובמהלך הטיפול הסטנדרטי שלהם בכימותרפיה והקרנות. התרופות שנבדקו הן מעכבי נקודת ביקורת חיסונית, אשר מונעים מתאי סרטן לבלום את התגובה החיסונית האנטי-סרטנית של הגוף. חוקרים השתמשו בביופסיות נוזליות -; בדיקות המנטרות רמות עקבות של DNA של הגידול שנשפך לזרם הדם – בנקודות זמן שונות במהלך הטיפול. הם גם מדדו רמות של תאי T המזהים גידול ומרכיבים אחרים של תגובות חיסוניות ספציפיות לגידול.

לכ-40% מאלה בזרוע ניבולומאב ו-21.4% בזרוע המשולבת הייתה תגובה מלאה פתולוגית, כלומר לא הייתה עדות לסרטן בזמן הניתוח. ליותר ממחצית מהחולים בשתי הזרועות הייתה תגובה פתולוגית גדולה, כלומר פחות מ-10% מתאי הסרטן נותרו בזמן הניתוח.

"באופן היסטורי, כשני שליש מהחולים שטופלו בכימותרפיה סטנדרטית לפני הניתוח חיים לאחר שנתיים", אומר לאם. "במחקר שלנו, לכ-72.5% מהמשתתפים לא היו סימנים לסרטן ו-82.6% עדיין חיו לאחר שנתיים. יש לציין כי לחולים עם ctDNA בלתי ניתן לזיהוי בנקודות זמן שונות בעקבות אימונותרפיה הייתה הישרדות ארוכה יותר ללא סרטן."

הממצאים "פותחים את הדלת לטיפול מותאם יותר", אומר מחבר המחקר הראשי רונן קלי, MD, MBA, ראש האונקולוגיה ב-Baylor Scott & White Health – צפון טקסס. קלי הייתה בג'ונס הופקינס בזמן המחקר. "אנחנו יכולים להחריף או להגביר את הטיפול בחולים שעברו את הפרוטוקול הסטנדרטי", הוא אומר. "אם אנו רואים ש-ctDNA עדיין שם, ואין להם תגובה חזקה של תאי T, אלו הם החולים שעשויים להפיק תועלת רבה מטיפול נוסף."

המחקר מוסיף לאוסף הולך וגדל של עדויות המראות את הערך של קריאות מולקולריות כמו ctDNA כדי להעריך את התגובה לטיפול ולהנחות תוכניות טיפול עתידיות. לדוגמה, מחקר אחר שנערך לאחרונה מהמעבדה של Anagnostou, יחד עם ניסוי קליני מותאם ל-ctDNA בראשות חוקרי ג'ונס הופקינס, הראו שפינוי ctDNA יכול לנבא את הצלחת הטיפול האימונותרפי בחולים עם סרטן ריאות מתקדם.

"אתה יכול לדמיין שביופסיות נוזליות עשויות לשמש כדי ללכוד ולנטר את התפשטות הסרטן בגוף ולקבוע רגרסיה של הגידול בכל סוגי הסרטן והטיפולים. ישנן עדויות הולכות וגדלות התומכות בשימוש ב-ctDNA בכל הטווח של הטיפול בסרטן רצף", אומר אנאנוסטו. "אנחנו חושבים שזה העתיד".

מחברי המחקר הנוספים היו בלייר לנדון, דיפיקה סינג, ג'נה קנזוניירו, ארקנה באלן, ראסל היילס, K Ranh Voong, ריצ'רד בטאפארנו, סטיבן יאנג, סטיבן ברודריק, ג'יני הא, קריסטן מרונה, גאווין פריירה, נישה ראו, אריאן בורול, קתרינה Karaindrou, Zineb Belcaid, James White, Suqi Ke, Eun Ji Shin, אליזבת תומפסון, קלי סמית', Chen Hu וג'וזפין פליסיאנו מג'ונס הופקינס. לעבודה תרמו גם מומחים מהמכון לסרטן ברשת Allegheny Health Network.

המחקר נתמך על ידי בריסטול מאיירס סקוויב. עבודת התרגום נתמכה בחלקה על ידי המכונים הלאומיים לבריאות (מענקים CA121113, R37 CA251447), המכון לחקר הסרטן, פרס ה-GEMINI CLIP של קרן Torrey Coast, מכון בלומברג~קימל לאימונותרפיה נגד סרטן, ה-ECOG-ACRIN Malignances Thoracic Integrated Translational Science מענק המרכז, קרן מארק לחקר הסרטן ופרס קרן Conquer Cancer של ASCO לפיתוח קריירה.

דילוג לתוכן