הספר [ספרון-בן 60 עמודים] התפרסם בשנת 1938 ועורר הדים בארה”ב ומחוצה לה. הוא בנוי מחליפת מכתבים בין שני חברים, אמריקאי וגרמני, בשנים 1932-1934, לאחר שאחד מהם חזר למולדתו.

במכתבים הראשונים נשמרת עדיין החברות, אבל ככל שהנאציזם עולה, תופסת את מקומה שנאה ופחד מהקשר עם יהודי “עלי לעמוד על כך שלא תכתוב לי יותר. הידידות שהייתה בינינו איננה עוד”, ובמכתב אחר “גרמניה חדשה מתעצבת כאן, בקרוב נראה לעולם כולו את הדברים הנעלים שנעשים בחסותו של המנהיג הנשגב שלנו”.

דרך המכתבים אנו מתוודעים לנימוקים “ההגיוניים” כביכול שבאמצעותה הצליח הנאציזם למחוק כל רגש הומני. “האם המנתח משאיר את הגידול הסרטני במקומו רק משום שעליו לחתוך בסכין כדי להסירו? כן, אנחנו אכזרים. כפי שכל לידה היא אכזרית….” “הספור המודרני הזה” כתב אחד המבקרים הספרותיים, “הוא כתב האישום המרשים ביותר נגד הנאציזם שהופיע בספרות היפה”.