חולים עם פרפור פרוזדורים מקבלים בדרך כלל מרשם נוגד קרישה, או מדלל דם, כדי להפחית את הסיכון לשבץ מוחי, אך רבים עשויים להפסיק אותם או לעולם לא לקבל מרשם עקב חשש לסיכון מוגבר לסיבוכי דימום. חוקרים מגנרל Mass Brigham העריכו תרופה המייצגת סוג חדש של נוגדי קרישה הידועים כמעכבי פקטור XI לטיפול בחולים עם פרפור פרוזדורים כחלק ממחקר AZALEA-TIMI 71. הניסוי הופסק מוקדם בהמלצת הוועדה לניטור נתונים עקב הפחתה מכרעת בדימום בהשוואה לטיפול הסטנדרטי. החוקרים מדווחים ב- New England Journal of Medicine ש-abelacimab, מעכב פקטור XI, הפחית משמעותית את הדימום בהשוואה לנוגד קרישה סטנדרטי, rivaroxaban.
"זה צריך להיות סיפוק עצום לתחום הלב וכלי הדם, למטופלים ולספקים שמעכבי פקטור XI עומדים בהבטחה שלהם לבטיחות מעולה", אמר כריסטיאן ראף, MD, MPH, מנהל תחום קרדיולוגיה כללית בחטיבת הלב וכלי הדם בבית החולים Brigham and Women's. חבר מייסד של מערכת הבריאות המוני כללי בריגהם, חוקר בכיר בקבוצת המחקר TIMI וחוקר ראשי של AZALEA-TIMI 71 מחקר. "פרפור פרוזדורים הוא מצב רפואי שכיח, ודימום עם נוגדי קרישה זמינים כיום, הגורם לתת-טיפול משמעותי הוא עדיין אחד החסרונות הגדולים ביותר במחלות לב וכלי דם".
בערך 1 מתוך 3 אנשים יפתחו פרפור פרוזדורים, מה שהופך אותו לאחד המצבים הקרדיו-וסקולריים הנפוצים ביותר בעולם. הסיכון לשבץ מוחי עולה באופן משמעותי בחולים עם פרפור פרוזדורים מכיוון שקרישי דם נוצרים בחדרי הלב וניתן לשאוב אותם למוח ולגרום לשבץ מוחי.
מחקר AZALEA-TIMI 71 הוא הניסוי הגדול והארוך ביותר שבדק מעכב פקטור XI בהשוואה לטיפול סטנדרטי של נוגדי קרישה ישירים דרך הפה עד כה. הצוות רשם 1,287 משתתפים ב-95 אתרי מחקר ברחבי העולם. המשתתפים חולקו באקראי וקיבלו זריקות חודשיות של 150 מ"ג אבלאצימאב, 90 מ"ג אבלאצימאב, או מינון סטנדרטי של ריברוקסבן (20 מ"ג או 15 מ"ג בחולים מופחתים במינון). הצוות מצא שהמינון של 150 מ"ג של אבלאצימאב הפחית דימום שדרש אשפוז או טיפול רפואי ב-62%, בהשוואה לריברוקסבן. מינון של 90 מ"ג של אבלאצימאב הפחית את אותם סוגי דימום ב-69%. בנוסף, הצוות מצא ששתי המנות של אבלacimab כמעט ביטלו דימום במערכת העיכול בהשוואה ל-rivaroxaban, שהוא סוג הדימום השכיח ביותר שמתרחש בחולים הנוטלים נוגדי קרישה זמינים כיום.
הצוות מציין כי במחקר AZALEA-TIMI 71, שיעורי השבץ היו נמוכים ולא היו הבדלים משמעותיים בין מטופלים בקבוצות ה-abelacimab בהשוואה לאלו הנוטלים rivaroxaban, למרות שהניסוי לא הופעל עבור אירועים איסכמיים.
קבוצת המחקר TIMI מובילה ניסוי שלב 3 מתמשך של המחקר, LILAC-TIMI 76, אשר ישווה את מינון 150 מ"ג של abelacimab לפלצבו בחולי פרפור פרוזדורים בסיכון גבוה, אשר נחשבו לא כשירים לטיפול בנוגדי קרישה קיימים למניעת שבץ איסכמי ותסחיף מערכתי.
מחקר AZALEA-TIMI 71 אימת כי למעכבי פקטור XI יש פרופיל דימום בטוח להפליא בחולים עם פרפור פרוזדורים, המהווה התקדמות פוטנציאלית אדירה עבור המטופלים שלנו. כעת אנו יכולים להסיט את תשומת הלב שלנו בעודנו ממתינים לתוצאות של ניסויי שלב 3".
כריסטיאן ראף, MD, MPH, מנהל הקרדיולוגיה הכללית בחטיבת הלב וכלי הדם, Brigham and Women's Hospital
