מעכבים אפיגנטיים כאסטרטגיית התערבות אנטי -מלריה חדשה ומבטיחה? מחקר חדש מזהה מעכב של ויסות גנים ההורג באופן ספציפי את הפתוגן המלריה.
צוות מחקר רב לאומי בראשותו של פרופסור מרקוס מיי -נר (LMU מינכן) ופרופסור גרנוט לנגסט (אוניברסיטת רגנסבורג) זכו לתובנות חשובות לגבי ויסות הגנים של פלסמודיום falciparumהגורם העיקרי למלריה. פורסם בכתב העת טֶבַעהממצאים פותחים הזדמנויות חדשות לפיתוח גישות טיפוליות חדשניות.
מלריה נותרה אחד האיומים הגדולים ביותר בבריאות העולמית. בשנת 2022 היו כ -247 מיליון זיהומים ומעל 600,000 מקרי מוות, בעיקר באפריקה שמדרום לסהרה. לפיכך נדרשות גישות מחקריות חדשניות בכדי להשיג התקדמות לטווח הארוך במניעה וטיפול.
מלריה נגרמת על ידי טפילים של הסוג פלסמודיוםהמועבר לבני אדם דרך עקיצת יתושים נגועים. פלסמודיום falciparumהקטלני ביותר מבין מיני המלריה, בעל מחזור חיים מורכב ביותר הנשלט על ידי ויסות גנים מדויק. הבנת תהליכים רגולטוריים אלה היא קריטית על מנת להילחם באופן ספציפי בפתוגן בשלבי פיתוח שונים.
הצוות זיהה את שיפוץ הכרומטין PFSNF2L (קומפלקס חלבון המסדיר את הנגישות של DNA לתמלול) כווסת מפתח של גנים הממלאים תפקיד חשוב בשלבים שונים של התפתחות הפתוגן. "המחקר שלנו מראה ש- PFSNF2L חיוני P. falciparum כדי להתאים באופן דינמי את ביטוי הגנים, "מסבירה מריה תרזיה ווטזלוביק, מחברת המחקר הראשי.
הרצף הייחודי והתכונות התפקודיות של PFSNF2L הובילו לזיהוי של מעכב ספציפי ביותר שרק הורג פלסמודיום falciparum."
גרנוט לנגסט, פרופסור לביוכימיה, אוניברסיטת רגנסבורג
"מעכב זה מייצג מעמד חדש של אנטי -לריאלים, שעלול למקד את כל שלבי מחזור החיים", מוסיף פרופסור מרקוס מיאנר, יו"ר פרופסור לטפיליות ניסיונית בפקולטה לרפואה וטרינרית של LMU.
"מלריה היא אחת המחלות ההסתגלות ביותר שעומדות בפנינו", מתבונן בנגסט. מיקוד לוויסות האפיגנטי שלה עשוי לסלול את הדרך להגברת היעילות של תרופות קיימות, למשל, או למנוע התפתחות טפילים עמידים.
"המחקר מדגיש את החשיבות של שילוב אפיגנטיקה במחקר מלריה. עבודה עתידית תתמקד בבדיקת מולקולות קטנות המעכבות את המכונות האפיגנטיות של הטפיל ובחקר את יעילותן במודלים פרה -קליניים", מסכם Meiβner.
בנוסף למדענים מ- LMU ואוניברסיטת רגנסבורג, חוקרים מאוניברסיטת ציריך (שוויץ), אוניברסיטת מדינת פנסילבניה (ארצות הברית), ואוניברסיטת גלזגו (בריטניה) היו מעורבים במחקר, אשר נתמך על ידי האוניברסיטה קרן המחקר הגרמנית (DFG).
