במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת חומרים מזינים, חוקרים חקרו כיצד מבוגרים בארצות הברית (ארה"ב) תופסים תוויות "מעובדות במיוחד" על אריזות מזון ואת הפוטנציאל שלהם להשפיע על התנהגות הצרכנים לקראת בחירות בריאות יותר.
מחקר: כמה מבטיחים תוויות חזית החבילה "מעובדות במיוחד"? מחקר מעצב עם מבוגרים בארה"ב. קרדיט תמונה: Drazen Zigic / Shutterstock
רקע כללי
מזונות מעובדים במיוחד (UPFs), המאופיינים בעיבוד גבוה ובמינימום מרכיבים שלמים, נפוץ בתזונה ברחבי העולם, במיוחד במדינות אמידות כמו ארה"ב ובריטניה (בריטניה). למרות התוכן התזונתי שלהם, UPFs קשורים לבעיות בריאות חמורות כמו מחלות לב, סוכרת וסרטן, המיוחסות לתוספים ושיטות עיבוד הפוגעות במיקרוביום ובמבנה המזון של הגוף. בעוד התוויות הקדמיות של החבילה הנוכחיות (FOPL) מתמקדות בתוכן תזונתי, יש צורך דחוף לכלול מידע על רמות עיבוד המזון. זה משקף הבנה מתפתחת של ההשפעות הבריאותיות של UPFs ואת הצורך במחקר על האופן שבו תוויות "מעובדות במיוחד" עשויות להשפיע על בחירות הצרכנים והרגלי התזונה.
לגבי המחקר
במחקר הנוכחי, 600 מבוגרים בארה"ב מפאנל מקוון של Qualtrics העריכו את תפיסות המוצר תחת שלושה תנאי תיוג: בקרה, "מעובד במיוחד" ו"מעובד במיוחד", ועוד "עשיר בסוכר". העיצוב הזה בתוך הנבדקים נועד להבין את ההשפעה של תוויות "מעובדות במיוחד" מול תוויות תזונתיות מסורתיות, תוך שימוש במותג יוגורט פופולרי כדי לשלוט בהטיית המותג. המחקר, שאושר על ידי אוניברסיטת צפון קרוליינה במועצת הביקורת המוסדית של צ'פל היל, חקר כיצד התוויות הללו משפיעות על תפיסות הצרכנים, תוך שימוש בקריטריונים מחמירים לזכאות המשתתפים והבטחת שלמות הנתונים באמצעות תכונות הפלטפורמה של Qualtrics.
גירויים מחקריים (תווית בקרה, תווית "אולטרה-מעובד", משולבת "אולטרה-מעובד" ותוויות תזונתיות, בהתאמה).
המשתתפים הגיבו לשאלות שהעריכו את תשומת לבם לתוויות, מחשבות על הסיכונים הבריאותיים הנלווים ויעילות המסר הנתפס של התוויות (PME), עם תשובות שהצביעו על הפוטנציאל של התוויות למנוע רכישת מוצר. המחקר גם אסף נתונים דמוגרפיים לניתוח.
שיטות אנליטיות כללו חישובי כוח פוסט-הוק ומודלי רגרסיה ליניארית עם אפקטים מעורבים כדי לתת את הדעת על העיצוב בתוך הנבדק, תוך שימוש במאפיינים דמוגרפיים כבקרות. הניתוח נועד לזהות גדלי אפקט מינימליים ולהשוות תוצאות על פני תנאי תיוג שונים, תוך שימוש ב-d של כהן לסטנדרטיזציה של גודל אפקט וניתוח מקרה מלא לטיפול בנתונים חסרים.
תוצאות המחקר
במחקר שבחן את תגובות הצרכנים לסימון מזון, נסקרו 600 משתתפים בגיל ממוצע של 44.6 שנים, כאשר 74% זוהו כנשים. ההרכב הדמוגרפי חשף 76% לבנים שאינם היספנים, 15% שחורים שאינם היספנים ו-12% משתתפים היספנים. הישגי ההשכלה היו מגוונים, כאשר ל-29% יש תעודת בגרות או פחות ו-8% בעלי תואר שני או מקצועי.
כדי להבטיח את שלמות המחקר, החוקרים בדקו אם הרצף שבו המשתתפים צפו בתוויות היה אקראי כראוי כדי לבטל כל הטיה מהשפעות הסדר. א χ2 הבדיקה אישרה שסדר ההדמיה של תנאי התיוג התחלק באופן שווה בין המשתתפים, ללא סטייה משמעותית (χ2 = 2.73, p > 0.05).
ממצאי המחקר חשפו תגובות מגוונות לתנאי הסימון. התווית "מעובדת במיוחד" לא תפסה באופן משמעותי יותר תשומת לב מתווית הביקורת, עם גודל אפקט זניח (d = 0.04, β = 0.04, p > 0.05). עם זאת, תוויות ששילבו הודעות "מעובד במיוחד" ו"עשיר בסוכר" נמצאו כמושכות יותר תשומת לב, וציונו גבוה יותר בממוצע מהתווית "מעובד במיוחד" בלבד (הבדל ממוצע = 0.08, מובהק סטטיסטית עם d = 0.07, β = 0.08, p < 0.05).
כשזה הגיע לחשיבה על הסיכונים הכרוכים במוצר, התווית "מעובד במיוחד" לבדה עוררה יותר הרהורים (ממוצע = 2.12) בהשוואה לבקרה (ממוצע = 1.78, d = 0.24, β = 0.34, p < 0.01) . השפעה זו הייתה בולטת עוד יותר עם השילוב של תוויות "מעובד במיוחד" ו"עשיר בסוכר", מה שהוביל לרמות הגבוהות ביותר של שיקולי סיכון (ממוצע = 2.51 בהשוואה לתווית "אולטרה-עיבוד" בלבד, d = 0.26, β = 0.4, p < 0.01).
לגבי הרתעת רכישת המוצר, התווית "אולטרה-עיבוד" לבדה הייתה יעילה יותר מתווית הביקורת (ממוצע = 1.99 לעומת 1.62, d = 0.28, β = 0.38, p < 0.01). הייאוש גבר עוד יותר כאשר המשתתפים נחשפו הן לתווית "מעובד במיוחד" והן לתווית "עתיר בסוכר", והציגו את הרמה הגבוהה ביותר של רתיעה מרכישה (ממוצע = 2.33 בהשוואה לתווית ה"אולטרה-עיבוד" בלבד, d = 0.22, β = 0.33, p < 0.01).
מסקנות
לסיכום, הממצאים חשפו כי התווית "מעובד במיוחד", במיוחד בשילוב עם מידע "עשיר בסוכר", הגביר למעשה את המודעות לסיכונים בריאותיים והפחיתה את כוונת הרכישה בקרב מבוגרים בארה"ב. תוצאות אלו מצביעות על כך ששילוב מידע עיבוד עם תוכן תזונתי על התוויות עשוי להשפיע על בחירות בריאותיות יותר של הצרכנים.
