מנהיגים עולמיים מתאחדים כדי להתמודד עם חיידקים עמידים לתרופות

מנהיגי העולם שנפגשו בניו יורק תמכו בקבוצה חדשה של יעדים והתחייבו למצוא מימון של 100 מיליון דולר כדי לטפל בבעיית החיידקים העמידים לתרופות, משבר עולמי חריף פי כמה במדינות העניות ביותר.

הנושא הועבר לעצרת הכללית של האו"ם לראשונה מאז 2016, משום שהארסנל העולמי של תרופות יעילות אוזל במהירות.

חיידקים מתפתחים כל הזמן ורבים פיתחו כעת עמידות לתרופות קיימות, בעוד שחלפו כמעט 40 שנה מאז הושקה הסוג החדש האחרון של אנטיביוטיקה.

לפי ניתוח שפורסם ב-The Lancet, 4.95 מיליון מקרי מוות בשנה נובעים או קשורים לזיהומים עמידים לאנטיביוטיקה הזמינה לטיפול בהם – תופעה המכונה עמידות לאנטי-מיקרוביאלית. ויש פערים עצומים בפיתוח וגישה לתרופות חדשות.

ההצהרה הפוליטית שאומצה על ידי הממשלות קבעה יעד להפחתת מקרי המוות כתוצאה מעמידות למיקרוביאלית ב-10% עד 2030.

"זה אולי נשמע צנוע, אבל זו התחלה טובה מבחינת היכולת לבסס את השאיפה הפוליטית", אמר ג'רמי נוקס, ראש מחלקת המדיניות למחלות זיהומיות בקרן המחקר הבריאותי Wellcome, שבסיסה בבריטניה.

ההצהרה קוראת למדינות במשותף לספק מימון בסך 100 מיליון דולר כדי להניע את ההתקדמות, כמו גם מימון לאומי מתמשך כדי לסייע לפחות ל-60% מהמדינות לממן תוכניות פעולה לאומיות להתמודדות עם הבעיה עד 2030.

הוא כולל התחייבות להקמת פאנל מדעי בלתי תלוי שיספק ראיות על עמידות לאנטי-מיקרוביאלית, כמו זו לשינויי אקלים.

מדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית מושפעות באופן לא פרופורציונלי מזיהומים עמידים לתרופות, בין היתר משום שיש להן גם את השכיחות הגבוהה ביותר של מחלות זיהומיות.

אבל, "אין מדינה אחת בעולם שאין לה את הבעיה הזו", אומר רמנאן לאקסמינאריאן, מנהל One Health Trust, ארגון מחקר בריאות עולמי שבסיסו בארה"ב ובהודו.

"זה לא כמו שחפת או שלשול, או משהו. לכל מדינה יש בעיה", אמר לקסמינאריאן, שהיה תורם מרכזי לסדרת The Lancet ומעורב במשא ומתן על טיוטת ההצהרה המדינית.

בעיה אחת היא ששאר התרופות היעילות הנותרות נמצאות בשימוש יתר, מה שנותן לחיידקים הזדמנויות רבות יותר לפתח עמידות.

Laxminarayan, יחד עם מומחי בריאות עולמיים אחרים, רוצים שגם מדינות יתחייבו לצמצם את השימוש הבלתי הולם באנטיביוטיקה לבני אדם ב-20% ואת השימוש הבלתי הולם באנטיביוטיקה לבעלי חיים ב-30% עד 2030.

אנטיביוטיקה "נמכרת ביעילות כשוקולדים", אמרה סניה נישטר, מנכ"לית Gavi, the Vaccine Alliance, בסימפוזיון על הבעיה בניו יורק ביום ראשון (22 בספטמבר).

חלק נוסף בבעיה הוא התנאים המובילים לזיהומים, כמו גישה לקויה למים בטוחים ותברואה. בשנת 2022, על פי ארגון הבריאות העולמי, לפחות 1.7 מיליארד בני אדם השתמשו במקור מי שתייה המזוהם בצואה.

אחד הכלים היעילים ביותר להתמודדות עם עמידות הולכת וגוברת לתרופות הוא לחסן אנשים נגד מחלות לפני שהם מקבלים אותה, על פי נישטאר.

'מגיפה בהילוך איטי'

מיה אמור מוטלי, ראש ממשלת ברבדוס ויו"ר קבוצת המנהיגים העולמית להתנגדות אנטי-מיקרוביאלית, מקווה שזה יעיר את העולם ל"מגיפה איטית ושקטה".

"כבר יש יותר מדי אנשים שמתים, אבל אם זה הולך להיות הרוצח מספר אחת של אנשים עד 2050, אז יש לנו חובה מוסרית להתחיל עכשיו", אמרה בסימפוזיון.

המימון הגלובלי השנתי למחקר ופיתוח אנטיביוטי גדל ב-25% מאז 2017 ל-1·68 מיליארד דולר, לפי סדרת Lancet. אבל זה אומר שלא ניתן לרשום אנטיביוטיקות חדשות רבות ושאינן סבירות למדינות עניות יותר.

בינה מלאכותית

טרבור מונדל, נשיא הבריאות העולמי בקרן ביל ומלינדה גייטס, מאמין שבינה מלאכותית יכולה לעזור להתמודד עם החסמים לפיתוח אנטיביוטיקה חדשה.

"אני באמת בטוח שאם תסתכל על תהליך גילוי התרופות בעוד שלוש עד חמש שנים, הוא ישתנה לחלוטין ממה שהוא עכשיו", אמר בסימפוזיון.

"זה ישתנה מבחינת הזמן שלוקח לפתח תרופה, זה ישתנה מבחינת סוגי השחקנים והמפלגות, בעלי עניין שיכולים להשתתף בפועל."

בינתיים, חברות תרופות קטנות זקוקות לעזרה כדי להמשיך, אומר Laxminarayan. 80% מפיתוח תרופות חדשות מתרחשות בחברות ביוטכנולוגיה קטנות, אך אלה "על סף פשיטת רגל", אמר ל-SciDev.Net.

עם זאת, Laxminarayan בטוח שהפתרונות ניתנים להשגה.

"יש לנו כסף למניעה", אמר.

"יש לנו את הכסף לשיפור הגישה לטיפול. יש לנו את הכסף לגלות דרכים שבהן אתה יכול לפתח אנטיביוטיקה חדשה.

"אז, אני חושב שהדברים האלה פשוט צריכים להיעשות עכשיו ואנחנו חייבים להפסיק להתבכיין על כך שזו בעיה קשה."