סרטן השד נותר הממאירות הנפוצה ביותר בקרב נשים ברחבי העולם, מהווה אתגר קריטי לבריאות העולמית. בין המורכבות של מחלה זו, התמקדות מתעוררת בתכנות מחדש מטבוליות שופכת אור על דרכי טיפול חדשות. סקירה שפורסמה לאחרונה מתעמקת בשינויים המורכבים במטבוליזם של גלוקוז, שומנים וחומצות אמינו המניעות את התקדמות סרטן השד ובוחנת אסטרטגיות טיפוליות מבטיחות שנועדו לנצל תלות מטבולית זו.
תאי סרטן מדגימים חילוף חומרים אנרגטי מוגבר, המעדיפים גליקוליזה אפילו בסביבות עשירות בחמצן-תופעה המכונה אפקט ורבורג. שינוי מטבולי זה מספק לתאי סרטן אספקת אנרגיה מהירה תוך תדלוק את צמיחתם והישרדותם. במקביל, תאי סרטן השד מראים דרישה מוגברת לגלוטמין, חומר מזין חיוני התומך בפירוק הגידול. היכולת של תאים אלה לסנתז, לספיגה ולמטבוליזת גלוטמין הפכה למוקד בחיפוש אחר טיפולים ממוקדים המשבשים את התלות הזו.
מטבוליזם של שומנים ממלא גם תפקיד מכריע בהתקדמות סרטן השד, ומשפיע על גרורות ועמידות לתרופות. שומנים משמשים גם כמקור אנרגיה וגם מולקולות איתות המווסתות את התנהגות הגידול. עדויות מתעוררות מצביעות על כך שמיקוד של מסלולי חילוף חומרים בשומנים עלול לפתוח דרכים חדשות להתערבות, במיוחד בתת-סוגים אגרסיביים כמו סרטן שד משולש שלילי (TNBC), אשר כיום חסר טיפולים יעילים ממוקדים.
כאשר המחקר ממשיך לחשוף את המורכבות המטבולית של סרטן השד, הפוטנציאל לרפואה מדויקת גדל. הסקירה מדגישה יעדים מטבוליים מרכזיים, כולל אנזימים וחלבוני הובלה המווסתים את ספיגת החומרים המזינים וניצולם. עם זאת, האתגר נותר בתרגום ממצאים אלה לטיפולים יעילים קלינית. בעוד שמעכבים מטבוליים הראו הבטחה, היישום שלהם בעולם האמיתי עומד בפני מכשולים כמו עמידות לתרופות, השפעות מחוץ למטרה ושונות של המטופלים.
שילוב חילוף החומרים ואימונותרפיה התגלה גם כאסטרטגיה משכנעת. על ידי אפנון מסלולי מטבוליות, החוקרים שואפים לשפר את יכולתה של מערכת החיסון לזהות ולתקוף תאים סרטניים. גישה בין תחומית זו מביאה הבטחה למשטרי טיפול יעילים ומותאמים אישית יותר.
