במהלך האבולוציה, הלב האנושי איבד במידה רבה את יכולתו להתחדש. אבותינו הרחוקים לא סבלו מהתקפי לב – מצב שהופיע בעיקר עם אורח חיים מודרני שסומן על ידי תזונה לקויה, השמנת יתר וגורמי סיכון קרדיווסקולריים אחרים.
כאשר מתרחש התקף לב, תהליך הריפוי מוביל להיווצרות רקמת צלקת פיברוטית. בעוד שרקמת צלקת זו מסייעת לייצב את הלב, צלקות רבות מדי מפחיתות את יכולת השאיבה של הלב מכיוון שתאי שריר פונקציונליים אובדים. עם הזמן, זה יכול להוביל לאי ספיקת לב כרונית או אפילו דום לב.
מפה סלולרית מצביעה על הדרך להתאוששות טובה יותר לאחר התקף לב
ריפוי הלב הוא תהליך מתואם מאוד, המסתמך על יחסי הגומלין המדויקים של סוגי תאים רבים ושונים על פני מרחב וזמן כאחד. עם אטלס הלב החדש של סוג התאים המולקולרי, הצוות הדמיין את הדינמיקה המורכבת הזו בזמן ובמרחב לאחר פציעה, וחושף כיצד תאים מתקשרים בזמן שהלב מנסה לתקן את עצמו.
אטלס התאים שלנו מראה כיצד סוגי תאים שונים מתקשרים במהלך תיקון הלב ומתאמים את תהליך הריפוי. הוא מניח בסיס קריטי למחקר עתידי שמטרתו הפחתת היווצרות צלקת לאחר התקף לב ושמירה על כושר השאיבה של הלב".
פרופסור דומיניק גרון, יו"ר לביולוגיה חישובית של מערכות ביו-רפואיות מרחביות ומנהל במכון לאימונולוגיה מערכות, אוניברסיטת וירצבורג
באמצעות טכניקות חדשניות כמו רצף RNA חד-תא ותעתיק מרחבי, הצוות גילה שתאי חיסון ספציפיים, הנקראים מקרופאגים, מנחים תאי רקמת חיבור ועוזרים במניעת צמיחת יתר של רקמת צלקת. "תובנה זו פותחת אפשרויות חדשות ומרגשות לתמיכה פעילה בריפוי לב, למשל על ידי התמקדות בנתיבי איתות ספציפיים", אומר ד"ר אנדי צ'אן, המחבר הראשי של המחקר וחוקר פוסט-דוקטורט בקבוצתו של דומיניק גרון.
מרכז מחקר שיתופי 1425
המחקר נערך על ידי צוות חוקרים מאוניברסיטת וירצבורג ומהמרכז הרפואי האוניברסיטאי פרייבורג כחלק ממרכז המחקר השיתופי 1425.
"מרכז מחקר שיתופי 1425 מתמקד בפיתוח גישות חדשות לאבחון וטיפול במחלות לב. המטרה שלנו היא לרתום את תהליכי התיקון הטבעיים של הלב כדי לייצר רקמת צלקת בריאה יותר", מסביר פרופסור פיטר קוהל. "הממצאים של מחקר חדש זה מספקים עדות בולטת לגישה זו בפעולה." פיטר קוהל, דובר מרכז המחקר השיתופי 1425 באוניברסיטת פרייבורג, וד"ר פרנציסקה שניידר-ווארמה מהמרכז הרפואי האוניברסיטאי פרייבורג, שניהם מילאו תפקידי מפתח במחקר.
