טרשת צדדית אמיוטרופית (ALS) היא מחלה נוירודגנרטיבית הרסנית המשפיעה על נוירונים מוטוריים. תוחלת החיים הממוצעת לאחר האבחון היא שנתיים עד חמש שנים. מאמץ מחקר שיתופי בראשות הצוות של פרופ' לודו ואן דן בוש (VIB-KU Leuven) חשף כעת יעד טיפולי חדש פוטנציאלי ל-ALS. המחקר, שפורסם ב דוחות תאיםמראה שהורדת ויסות של אנזים ספציפי, EGLN2, מגן על נוירונים מוטוריים ומפחית תסמיני ALS במודלים שונים של בעלי חיים.
טרשת צדדית אמיוטרופית (ALS), הידועה גם כמחלת לו גריג, היא מחלת הנוירון המוטורי הניווני השכיח ביותר בקרב מבוגרים. זה מאופיין באובדן סלקטיבי של נוירונים מוטוריים, וכתוצאה מכך חולשת שרירים מתקדמת ושיתוק, כמו גם קשיי בליעה ודיבור. חולים בדרך כלל נכנעים למחלה תוך 2 עד 5 שנים לאחר האבחנה. למרות מחקר מקיף, אין כיום טיפולים יעילים לעצירה או השבתה של התקדמות המחלה.
מסרטן ועד מחקר ALS
מתח חמצוני, חוסר תפקוד מטבולי ודלקת עצבית הם סימני היכר ידועים של ALS, אשר נתנו לחוקרים מטרה למסע שלהם להבין את המחלה: קבוצת אנזימים הנקראים EGLNs, חיישנים מטבוליים המווסתים גם דלקת תאית וגם חילוף חומרים.
בעבר, המעבדה של פרופ' פיטר כרמלית ממרכז VIB-KU לובן לביולוגיה של סרטן חקרה את תפקידו של האנזים EGLN2 בתאים החווים רמות חמצן נמוכות. המחקר הראה שעיכוב EGLN2 הגן על תאי שריר, תאי כבד ונוירונים בקליפת המוח מפני מתח חמצוני. זה גרם למחקר נוסף על השפעות ההגנה הפוטנציאליות שלו על נוירונים מוטוריים. בהתבסס על עבודה זו ובשיתוף עם המעבדה של פרופ' בארט דה סטרופר, צוות ואן דן בוש במרכז VIB-KU לוון לחקר מוח ומחלות חקר את הרלוונטיות של האנזים ל-ALS.
מטרה טיפולית פוטנציאלית
החוקרים גילו כי הורדת ויסות EGLN2 מגינה על נוירונים מוטוריים ויכולה להפחית את הפנוטיפ של ALS בדגמי דג זברה ועכברים כאחד. הם גם מצאו ש-EGLN2 משפיע על המפל הפרו-דלקתי באסטרוציטים, סוג של תא מוח התומך בתאי עצב מוטוריים. ממצאים אלו מצביעים על כך שהתמקדות ב-EGLN2 עשויה להפחית את הדלקת ולהאט את התקדמות ה-ALS.
החוקרים גילו כי הורדת ויסות EGLN2 מגינה על נוירונים מוטוריים ויכולה להפחית את הפנוטיפ של ALS בדגמי דג זברה ועכברים כאחד. הם גם מצאו ש-EGLN2 משפיע על המפל הפרו-דלקתי באסטרוציטים, סוג של תא מוח התומך בתאי עצב מוטוריים. ממצאים אלו מצביעים על כך שהתמקדות ב-EGLN2 עשויה להפחית את הדלקת ולהאט את התקדמות ה-ALS.
השתמשנו בגישה מרובת מודלים כדי לחקור את ההשפעות של EGLN2 בסוגי תאים שונים. כללנו דגי זברה, עכברים ותאי גזע פלוריפוטנטיים (iPSCs) מחולי ALS והשתמשנו ברצף RNA חד-גרעיני כדי להבין את התהליכים הבסיסיים מאחורי ויסות EGLN2.
כריסטין גרמייס, המחברת הראשונה של המחקר
גישה זו, שיתוף פעולה עם VIB Nucleomics Core ויחידת המומחיות של תא יחיד, אפשרה להם לבחון שינויים בביטוי הגנים ברמה של תאים בודדים, תוך מתן תצוגה מפורטת של האופן שבו EGLN2 משפיע על התקדמות המחלה.
"מיקוד ל-EGLN2 יכול לייצג אסטרטגיה טיפולית מבטיחה עבור ALS", אומר פרופ' לודו ואן דן בוש. "בעוד שיש צורך במחקר נוסף, הגילוי הזה מקרב אותנו להבנה כיצד להאט או למנוע את המחלה ההרסנית הזו."
