המחשבות שהתרוצצו השבוע בראשי היו שונות משבועות קודמים- בדרך כלל מחשבותי עוסקות בעיקר ביומיום התובעני עם מחשבות שונות בעקבות שיעור ששמעתי, כתבה שקראתי או ארוע שחוויתי. הדמוקרטיה הישראלית מעולם לא היתה חלק מהותי ממחשבותי, למרות שאני נשואה לאיש ציבור, למרות שארועים שונים תמיד גרמו לי לכעוס, להתעצבן (אבל ממש) על שמאל, ימין, חרדים, וקיצוניים. נכון שבתקופת הסכמי אוסלו ז”ל (זכרונם לרעה) לא הבנתי איך אומה מוכרת את נשמתה לשטן ובתקופת הגרוש מגוש קטיף כמעט כרתתי גט עם הדמוקרטיה הישראלית ועם המדינה אבל אלו היו מחשבות בעקבות ארועים שזעזעו לא רק אותי אלא גם את כל המדינה. השבוע הרגשתי אחרת – לא התרחש ארוע טרגי, לא אסון, לא פיגוע- תודה לאל. פשוט חדשות יומיות שלא מפסיקות לנקר במוחי וגורמות לי לתהות רבות על אופיה של הדמוקרטיה הישראלית.

ראשית, יאיר לפיד הודיע על כך שהוא מצטרף אל השורות, איכפת לו מהעם, איכפת לו מהמדינה, הוא מקריב את חיי הנוחות ומתגייס לפוליטיקה – איזו התרגשות! הרי הוא מעולם לא ניסה להשפיע על חוות הדעת ציבורית כשכתב מאמר דעה זה או אחר שהיה גם מאד מאוזן…. וכשאביו הקים מפלגה המושתתת על שנאה הוא לא בדיוק עמד בצד ושילב ידיים, אבל היום הוא מצטרף לפוליטיקה. הוא גם יהיה בראש המפלגה הרי אין מספיק מפלגות במדינה ולהצטרף למפלגה קיימת ולנסות להשפיע בה זה כנראה לא בדיוק למעמדו.

ומהצד השני, בתזמון מושלם, מודיע נעם שליט שהוא מצטרף למפלגת העבודה. אחרי שבמהלך השנים האחרונות הגדירו בשבילינו כי גלעד שליט הנו הילד של כולנו- וחשבנו לתומינו שמשפחת שליט היא גם של כולנו- כנראה שלא. כנראה שצריך להתקדם ולהנות מאור הזרקורים…

מעבר לזה הידיעה המרעישה שאחוז הצפיה ב”אח הגדול” הגיע ל 45%, פשוט גרמה לי להתאהב בדמוקרטיה הישראלית- לך תבנה מדינה….עם מי …

אנחנו חיים בארץ מוקפת אויבים, כאלו שעסוקים כל יום לחשוב מחשבות איך להחריבה. אנחנו אמורים לבנות בה מערכת חינוך שתצעיד את הדור הבא קדימה בעולם של טכנולוגיה מתפתחת אבל עם הרבה מאד מקורות על עברו וחיזוק שורשיו בארץ. אנחנו אמורים להמשיך וליצור טכנולוגיות עתירות ידע כדי למצב את מדינתינו הקטנה במרכז המדינות המפותחות בעולם. אנחנו מנסים לבנות מערכת משפט מאוזנת והוגנת….

וכל זה כשמי שרוצה להקים מפלגה הינו בעל ניסיון של כתב, סופר (מעולה ככל שיהיה…) ושדרן טלוויזיה חתיך עם ניסיון ניהולי- אירגוני, רב מערכתי של מה בדיוק????

ןכל זה עם מי שעלה לכותרות בגלל טרגדיה אישית ולאומית, שמי יודע אם המחיר שילדי ונכדיי ישלמו לא יהיה גבוה מהמחיר שהוא שילם ושהמדינה שילמה עבורו- ראיה ביטחונית לטווח ארוך, איפה היא במסר הלאומי שלו??? וכל זה עם כך ש45% מהאנשים שיש בידם טלויזיה צפו בתוכנית על אנשים משועממים שהולכים לסגור את עצמם בוילה ולעשות כלום במשך שלשה חודשים…….

תבינו- עם האנשים הללו מדינת ישראל צריכה להתנהל ולקבל החלטות הרות גורל, אנשים שמעניין אותם שיעמום של אחרים, הם הולכים לקלפי, הם שמים פתק שאח”כ יכריע אם לצה”ל תיהיה מערכת זו או אחרת, אם המדינה תשקיע בחינוך או בפריפריה, אם הסכמי שלום יחתמו על בסיס של טובות הנאה ושוחד.

אז מי אמר שדמוקרטיה היא ערך עליון???

מה צריך לעשות בנידון? זה כבר מאמר אחר…