מחשבון מעשי המנבא את הסיכון לאפילפסיה לאחר שבץ ורידי מוצג במחקר מאוניברסיטת גטבורג ואחרים. המטרה היא לשפר את הטיפול בנפגעים, שהם בעיקר מבוגרים צעירים.
קריש דם במערכת הוורידים המוחית (פקקת ורידים מוחית) הוא גורם נדיר אך חשוב לשבץ מוחי. בשוודיה, כ-150 אנשים נפגעים מדי שנה, בדרך כלל משפיעים על נשים בגילאי 20 עד 50. אחד מכל שלושה חולים חווה התקף בשלב החריף. חיזוי מי נמצא בסיכון גבוה או נמוך להתקפים חוזרים, אפילפסיה, הוא מסובך.
בשיתוף פעולה בינלאומי בין 15 מרכזים על פני שלוש יבשות, חוקרים מאקדמיית Sahlgrenska באוניברסיטת גטבורג ובית החולים האוניברסיטאי Sahlgrenska פיתחו מחשבון מעשי שמחשב במהירות את הסיכון לפתח אפילפסיה בהופעת המחלה. תוצאות המחקר הרב-מרכזי מוצגות כעת ב-JAMA Neurology והכלי זמין באופן חופשי.
חשוב לחזות את התוצאות
המחבר הראשון של המחקר הוא אריק לינדגרן בוגדנוף, חוקר במדור למדעי המוח הקליניים, באקדמיית Sahlgrenska באוניברסיטת גטבורג, ורופא תושב בנוירולוגיה בבית החולים האוניברסיטאי סהלגרנסקה.
"המחשבון מנבא את הסיכון לאפילפסיה על סמך גורמים שכבר זמינים בשגרה הקלינית כאשר האדם מאושפז, לכן אין צורך בבדיקות או בדיקות נוספות", הוא אומר, וממשיך:
"למי שנפגעו מפקקת סינוס, חשוב מאוד לדעת איך נראות התוצאות. קודם לכן, לא הצלחנו לחזות לאילו חולים יש את הסיכון הגבוה ביותר לפתח אפילפסיה לאחר פקקת ורידים מוחיים". עם סיכון גבוה לחזוי להתקפים עתידיים, ניתן לשקול טיפול תרופתי מונע בהתייעצות בין הרופא והמטופל.
אריק לינדגרן בוגדנוף מדגיש שלמרות שלאפילפסיה יכולה להיות השפעה שלילית על איכות החיים, רוב האנשים עם אפילפסיה מסוגלים להמשיך את חייהם כרגיל אפילו עם אבחנה של אפילפסיה. עם זאת, ללא טיפול מתאים, ההתקפים יכולים להיות כה חמורים עד שהם דורשים אשפוז. יש לקוות שהמחשבון יוכל לשמש רופאים ברחבי העולם כדי לתמוך בהחלטות טיפול או ליידע מטופלים לגבי סיכונים, ויוכל לשמש במחקרים עתידיים על טיפול מונע באמצעות תרופות.
יכול לשפר את הטיפול בצעירים
המחקר מבוסס על נתוני רישום מ-International Cerebral Venous Thrombosis Consortium (ICVTC) ומאז אושרו התוצאות בשני רישומים עצמאיים נוספים: ACTION-CVT האמריקאי ומחקר CVT הישראלי. בסך הכל נותחו נתונים של למעלה מ-2,000 אנשים.
מעורבותם של משתתפי המחקר, יחד עם שיתוף פעולה בינלאומי נרחב, היו תנאי מוקדם להשגת מספיק נתונים וביצוע מחקרים למרות היותה מחלה נדירה, המספקים תוצאות שניתן לתרגם לפרקטיקה קלינית. למרות שהמחלה עצמה נדירה יחסית, חשוב לשפר את הטיפול בנפגעים. התוצאות הן צעד לקראת טיפול ממוקד יותר באדם בצעירים שנפגעו משבץ מוחי".
אריק לינדגרן בוגדנוף, האקדמיה סהלגרנסקה, אוניברסיטת גטבורג
