נקבות ישנות פחות, מתעוררות לעתים קרובות יותר ומשונות שינה משקמת פחות מזכרים, כך עולה ממחקר חדש על בעלי חיים של חוקרי CU Boulder.
הממצאים, שפורסמו בכתב העת דוחות מדעייםשופך אור חדש על מה שעשוי לעמוד בבסיס הבדלי שינה אצל גברים ונשים ויכול להיות בעל השלכות רחבות על המחקר הביו-רפואי, שבמשך עשרות שנים התמקד בעיקר בגברים.
אצל בני אדם, גברים ונשים מפגינים דפוסי שינה ברורים, המיוחסים לרוב לגורמי אורח חיים ולתפקידי טיפול. התוצאות שלנו מצביעות על כך שגורמים ביולוגיים עשויים למלא תפקיד משמעותי יותר בהנעת הבדלי השינה הללו ממה שהוכר בעבר."
רייצ'ל רו, סופרת בכירה, עוזרת פרופסור לפיזיולוגיה אינטגרטיבית, CU Boulder
מחקר השינה התפוצץ בשנים האחרונות, עם אלפי מחקרים בבעלי חיים שבדקו כיצד שינה לא מספקת משפיעה על הסיכון למחלות כמו סוכרת, השמנת יתר, אלצהיימר והפרעות חיסוניות – וכיצד מחלות כאלה משפיעות על השינה. בינתיים, עכברים היו לעתים קרובות הראשונים שנבדקו כדי לראות אם תרופות חדשות, כולל תרופות לשינה, עבודה ומהן תופעות הלוואי.
אך ייתכן שרבות מהתוצאות הללו היו מוטות עקב היעדר ייצוג נשי, כך עולה מהמחקר.
"בעיקרון, מצאנו שלזן העכברים הנפוץ ביותר במחקר ביו-רפואי יש התנהגות שינה ספציפית למין, ושאי התחשבות נכונה בהבדלי המינים הללו עלול להוביל בקלות לפרשנויות פגומות של נתונים", אמר הסופר הראשון גרנט מנינו, שסיים את לימודיו. עם תארים בפסיכולוגיה ומדעי המוח, ובמאי נבחר לתואר ראשון מצטיין של המכללה לאמנויות ולמדעים.
איך עכברים ישנים
עבור המחקר הלא פולשני, הכותבים השתמשו בכלובים מיוחדים מצופים בחיישני תנועה רגישים במיוחד כדי להעריך את דפוסי השינה של 267 עכברים "C57BL/6J".
זכרים ישנו כ-670 דקות בסך הכל בכל תקופה של 24 שעות, כשעה יותר מאשר נקבות עכברים. השינה הנוספת הזו הייתה שינה שאינה מהירה של תנועת עיניים (NREM) – השינה המשקמת כאשר הגוף פועל לתיקון עצמו.
עכברים הם ליליים והם "ישנים רב-פאזיים" – מנמנמים לכמה דקות לפני שהם מתעוררים לזמן קצר כדי לסקור את סביבתם ואז חוזרים לתרדמתם. לנקבות, כך עולה מהמחקר, יש התקפי שינה קצרים עוד יותר – ובעיקרון, השינה שלהן מקוטעת יותר.
הבדלי מין דומים נראו בבעלי חיים אחרים, כולל זבובי פירות, חולדות, דגי זברה וציפורים. מבחינה אבולוציונית, זה הגיוני.
"מנקודת מבט ביולוגית, יכול להיות שהנקבות מתוכננות להיות רגישות יותר לסביבתן ולהיות מעוררות כשהן צריכות להיות בגלל שהן בדרך כלל זו שדואגת לצעירים", אמר רו. "אם היינו ישנים קשה כמו שישנים זכרים, לא היינו מתקדמים כמין, נכון?"
הורמוני לחץ כמו קורטיזול (המעודד ערנות) והורמוני מין ממלאים כנראה תפקיד. לדוגמה, נשים נוטות לדווח על שינה גרועה יותר בתקופה במחזור החודשי שבהן האסטרוגן והפרוגסטרון נמצאים בשפל שלהם.
חלקם שיערו שהנקבות מטבען דורשות פחות שינה.
"מבחינתי, השאלה היא: האם אנחנו יוצרים יותר מדי מתח לעצמנו בגלל שאנחנו לא ישנים כמו בעלנו או בן הזוג וחושבים שהשינה שלנו גרועה כשלמעשה זה פרופיל שינה נורמלי לעצמנו?" אמר רו.
המחברים מקווים שהממצאים שלהם יהוו השראה למחקר נוסף על ההבדלים הביולוגיים הבסיסיים. חשוב מכך, הם מקווים שהמחקר יגרום למדענים להעריך מחדש כיצד הם מבצעים מחקר.
התקדמות הושגה אבל עוד עבודה לעשות
בשנת 2016 החלו המכונים הלאומיים לבריאות לדרוש ממדענים המבקשים מימון למחקרים בבעלי חיים לשקול "מין כמשתנה ביולוגי". חלה התקדמות, אך מחקרים הראו שהטיה מינית עדיין קיימת. ויכולות להיות לכך השלכות אמיתיות, מצאו המחברים.
כאשר הם דימו טיפול שינה שעבד בצורה הטובה ביותר אצל נשים, הם גילו שהוא משתקף בצורה מדויקת רק אם גודל המדגם מורכב באופן שווה מזכרים ונקבות.
בשורה התחתונה: אם נקבות מיוצגות בתת-ייצוג, תרופות שעובדות הכי טוב עבורן עשויות להיראות לא יעילות, או שתופעות הלוואי הפוגעות ביותר עלולות להיעלם מעיניהן.
"הצינור מהספסל למיטה הוא בן עשרות שנים ולעתים קרובות דברים שעובדים בבעלי חיים נכשלים כשהם מגיעים לניסויים קליניים. האם זה לוקח כל כך הרבה זמן כי סקס לא נחשב מספיק?" אמר רו.
המחברים מעודדים חוקרים לכלול את שני המינים באופן שווה במידת האפשר, לנתח נתונים עבור זכרים ונקבות בנפרד, ולהעריך מחדש מחקרים קודמים שהפגינו ייצוג נמוך של נשים.
"הממצא המפתיע ביותר כאן הוא לא שעכברים זכרים ונקבות ישנים אחרת. זה שאף אחד לא הראה את זה ביסודיות עד עכשיו", אמר רו. "היינו צריכים לדעת את זה הרבה לפני 2024".
