הסיכון ללקות בפרקינסון גבוה לפחות פי שניים בקרב אנשים עם חרדה בהשוואה לאלו שאין להם, כך עולה ממחקר חדש של חוקרי UCL.
המחקר, שפורסם ב- כתב העת הבריטי לרפואה כלליתבדק האם קיים קשר בין אנשים מעל גיל 50 שפיתחו לאחרונה חרדה לבין אבחנה מאוחרת יותר של פרקינסון.
הצוות השתמש בנתוני טיפול ראשוני בבריטניה בין 2008 ל-2018 והעריך 109,435 מטופלים שפיתחו חרדה לאחר גיל 50 והשווה אותם ל-878,256 ביקורות תואמות שלא סבלו מחרדה.
לאחר מכן עקבו אחר נוכחותם של תכונות פרקינסון – כגון בעיות שינה, דיכאון, רעד ופגיעה בשיווי המשקל – מנקודת אבחון החרדה ועד שנה לפני מועד אבחון פרקינסון, כדי לעזור להם להבין את הסיכון של כל קבוצה ללקות בפרקינסון. לאורך זמן ומה עשויים להיות גורמי הסיכון שלהם.
הצוות דאג להתאים את התוצאות בהתאם לגיל, מין, חסך חברתי, גורמי אורח חיים, מחלות נפש קשות, טראומות ראש ודמנציה – מה שעלול להשפיע על הסבירות לפתח את המצב אצל אנשים עם חרדה.
כתוצאה מכך, הם מצאו כי הסיכון לפתח פרקינסון גדל פי שניים בקרב אנשים עם חרדה, בהשוואה לקבוצת הביקורת.
הם גם אישרו שתסמינים כמו דיכאון, הפרעות שינה, עייפות, פגיעה קוגניטיבית, יתר לחץ דם, רעד, נוקשות, פגיעה בשיווי משקל ועצירות, היו גורמי סיכון לפתח פרקינסון אצל אנשים עם חרדה.
מחלת פרקינסון היא המצב הנוירו-דגנרטיבי השני בשכיחותו בעולם, וההערכה היא שהיא תשפיע על 14.2 מיליון אנשים עד 2040.
ידוע כי חרדה היא תכונה של השלבים המוקדמים של מחלת פרקינסון, אך לפני המחקר שלנו, הסיכון הפרוספקטיבי לפרקינסון באנשים מעל גיל 50 עם חרדה חדשה לא היה ידוע.
על ידי הבנה שהחרדה והמאפיינים שהוזכרו קשורים לסיכון גבוה יותר לפתח מחלת פרקינסון מעל גיל 50, אנו מקווים שנוכל לזהות את המצב מוקדם יותר ולעזור לחולים לקבל את הטיפול שהם צריכים".
ד"ר חואן באזו אוורז, מחבר מוביל משותף, UCL אפידמיולוגיה ובריאות
מחלת פרקינסון היא ההפרעה הנוירודגנרטיבית הצומחת ביותר בעולם ומשפיעה כיום על כמעט 10 מיליון אנשים ברחבי העולם.
המצב הוא הפרעה מתקדמת הנגרמת על ידי מוות של תאי עצב בחלק של המוח הנקרא substantia nigra, השולט בתנועה. תאי עצב אלו מתים או נפגעים, ומאבדים את היכולת לייצר חומר כימי חשוב בשם דופמין, עקב הצטברות של חלבון בשם אלפא-סינוקלאין.
צוות חוקרים, בראשות מדענים מ-UCL והמרכז הרפואי האוניברסיטאי גטינגן, גרמניה, פיתחו לאחרונה בדיקת דם פשוטה המשתמשת בבינה מלאכותית כדי לחזות פרקינסון עד שבע שנים לפני הופעת התסמינים*.
הסופרת המשותפת פרופסור אנט שראג (UCL Queen Square Institute of Neurology) אמרה: "חרדה אינה נחקרה כמו אינדיקטורים מוקדמים אחרים של מחלת פרקינסון. מחקר נוסף צריך לחקור כיצד ההתרחשות המוקדמת של חרדה קשורה לתסמינים מוקדמים אחרים ול- ההתקדמות הבסיסית של פרקינסון בשלביה המוקדמים.
"זה עשוי להוביל לטיפול טוב יותר במצב בשלביו המוקדמים ביותר."
החוקרים מייעצים שמחקר עתידי צריך לחקור מדוע אנשים מעל גיל 50 עם חרדה חדשה נמצאים בסיכון גבוה יותר לחלות בפרקינסון והאם התוצאות שלהם מושפעות מחומרת החרדה.
מחקר זה מומן על ידי מענק AND-PD של האיחוד האירופי.
